עריכת הדף "מנחת שי/ישעיה/נא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''תחוללכם.''' י"ס שהלמ"ד בפתח וברוב המדוייקים בסגול וכן כת רד"ק בשורש קול:

'''ואברכהו.''' הוא"ו בפתח:

'''וארבהו.''' הוא"ו בשו"א ושניהם עתיד במקום עבר כי הואוי"ן הם לחיבור ולא להיפוך ועיין מה שכתבתי בפרשת תולדות יצחק על בטרם תבא ואברכהו:

== ד ==

'''ולאומי.''' בוא"ו עם דגש המ"ם כן כתב רד"ק וגם במסור' לית ומלא ובמדרש שאל רשב"י את ראב"י עד לא זז מחבבה עד שקראה אמי שנאמר ולאומי אלי האזינו ולאמי כתיב. הכי גרסינן בילקוט פ' פקודי ובשיר השירים בשם תנחומא ובמדרש רבה פ' נשא פ' י"ב ושיר השירים רבה בפסוק דודי לי ובפסוק צאינה וראינה ובפסוק אחת היא יונתי וכן הביאו רש"י בשיר השירים. ואיתא נמי בזוהר פרשת ואתחנן דף רס"ב וריקאנטי פרשת בא ולאמי אלי האזינו אל תקרי לאומי אלא לאמי דלא זז הקב"ה מחבבה לכנסת ישראל עד דקראה אמי וכו' אבל בתורת כהנים ריש פרשת שמיני כתוב אין אמו אלא ישראל שנאמר ולאומי אלי האזינו ע"כ תו לו. ובמדרש רבה גופיה סוף פרשת פקודי הובא מאמר זה וליכא ולאמי כתיב ואף בשיר השירים רבה על פסוק דודי לי ואני לו נדרש ולאומי מלא מלשון ולאם מלאם יאמץ וכבר כתבנו בפ' בא שבמקומות רבים המדרש חולק על המסורת וכמסורת נקיטין:

== ז ==

'''ידעי צדק.''' בספרים מדוייקים כתובי יד ודפוס ישן חסר וא"ו:

== ט ==

'''עורי עורי.''' שניהם מלרע וכן במכלול דף קל"ז והשלישי שבפסוק מלעיל:

'''המחצבת.''' בס"א ישן כ"י ודפוסים ישנים בשוא ופתח על משקל המחרבת שבסמוך וכן נקוד בשרשים ובעל הלשון:

== יא ==

'''ישיגון נסו.''' ושלמעלה מזה בפרשת חזקו ידים רפות ישיגו ונסו וסי' וא"ו נו"ן כמ"ש:

== יג ==

'''כאשר כונן להשחית.''' י' דמטעין דסבירין אשר בקריאה וסימן במסורת יונה סימן א':

== כג ==

'''ביד מוגיך.''' י"ת ביד דהוו מונן ליך נראה שהיה קורא מוניך בנו"ן שרשו ינה הגהת שרשים שרש יגה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}