עריכת הדף "מנחת שי/ישעיה/מג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''בשמך.''' אין בבי"ת געיא:

== ה ==

'''אקבצך.''' הכ"ף בדגש:

== יד ==

'''שלחתי בבלה.''' במדרש שוחר טוב על מזמור על נהרות בבל באותה שעה נכנסו מלאכי השרת לפני הקב"ה וכו' עד רדו מלפניו ושאו המשאוי עליהם מיד ירדו מלאכי השרת ונטלו המשאוי מעליהם ולא מלאכי השרות בלבד אלא הקב"ה כביכול נשא בעצמו שנאמר למענכם שולחתי בבלה.. ובמדרש רבתי סוף פרשת אמור ראיתי והנה מנורת זהב וגולה על ראשה תרין אמוראין חד אמר גולה ח"א גאולה מאן דאמר גולה שגולה לבבל וגלתה שכינה כביכול עמהם כדאמרן למענכם שולחתי בבלה ומאן דאמר גאולה שנאמר גואלינו ה' צבאות שמו. והכי גרסינן שולחתי בספרי סוף פרשת מסעי ופרשת בהעלותך ובמכילתא דהחריש פ' י"ד ובשיר השירים רבה בפסוק אתי מלבנון כלה ובמדרש פסיקתא הובא בילקוט זכריה רמז תק"ע וישעיה רמז שי"ז. ומדרש איכה פסוק בחורים טחון נשאו הובא בעירוך ערך בריח אף על פי שאינו כן במדרש חמש מגלות רבתא וגם בערך שלח כתב העירוך בשם מגלת איכה שולחתי בבלה כתיב וכן הוא במדרש ויושע תביאמו ותטעמו. גם החכם אבן עזרא פירשו כאלו הוא קורא השי"ן בקבוץ שפתים מבנין פועל שֻלחתי וכן מצאתי בדפוס ישן ובנסחה כ"י והחכם אברבניל פירשו בתחילה בחירק ואחר כך כתב ויש קוראים אותו בשורק ונראה שחז"ל כן היו קוראים כמו שאמר גלו לבבל וכו' עכ"ל. ובירושלמי פרקמא דתענית גלו לבבל וגלה שכינה עמהם מאי טעמא למענכם שולחתי בבלה וכתב בעל יפה מראה נראה דמסורת בידם דשולחתי גרסינן אף על פי שאינו כן בספרינו ובפרק בני העיר ובשמות רבה פ' ט"ו סימן כ"ג לא גרסינן אלא שלחתי וכו' עד כאן לשונו ע"ש. ורד"ק תמה מהחכם אבן עזרא ובסוף דבריו כתב ואני מקובל כי קריאתו שלחתי בחירק השי"ן מבנין פעל הדגוש וכן מצאתי בכל הספרים המדוייקים אשר ראיתי וכן נראה מהתרגום אבל לפי מה שנמצא בדברי רבותינו ז"ל ידמה שהם היו קוראים שלחתם בקבוץ שפתים השי"ן שאמר וכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר למענכם שלחתי בבלה ע"כ דבריו. ולבי אומר לי דגירסת כל המדרשים שלחתי בחירק כמו שכתוב בספרים שלנו וכן הוא בספר הזוהר ריש פרשת ואלה שמות ובמדבר רבה פ' ז' ובאיכה רבתי שילהי אלפ"א בית"א קדמאה וילמדנו פרשת בהר סיני אלא שאמרו שֻלחתי דרך דרש על דרך אל תיקרי. ויש אם למקרא ולמסורת דמצינן למיקרי שלחתי בקבוץ השי"ן וכן כתב מהר"ר מתתיה דלאקרט בפירוש שערי אורה שער הראשון ע"ז המאמר גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר למענכם שלחתי בבלה אל תקרי שלחתי אלא שולחתי. וכן יסד הפייט כהושעת קבלות בבלה (כ)שלחת רחם למענך שֻלחת וכן ייסד כהושעת כנה משוררת ויושע לגוחה מצויינת ויִוָשַע כמו שדרשו בזוהר פרשת אחרי מות דף ס"ט על פסוק צדיק ונושע הוא (זכריה ט׳:ט׳) וכן דרשו במדרש תנחומא צדיק ונושא הוא אמר ר' אבהו כביכול שלך ושלנו היא הגאולה דכתיב ולכה לישועתה לנו אמר ר"מ כתיב ויושע ה' ביום ההוא ויושע ה' כתיב כביכול וכו' כמ"ש בפרשת בשלח על ויושע וכן דרשו בשמות רבה פ' ל' על פסוק וירא כי אין איש וישתומם וגו' ובפסוק כי קרובה ישועתי לבא ודומה לזה ייסד הפייט כהושעת מאמר והוֹצֵאתִי אֶתְכֶם נָקוּב וְהוּצֵאתִי אֶתְּכֶם ונראה לי דהכי פירושה מאמר הקב"ה שאמר והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים נקוד וְהוּצֵאתִי לשון אשר נקבו בשמות כלומר אל תקרי והוֹצֵאתִי אֶתְכֶם אלא וְהוּצֵאתִי אֶתְּכֶם כי יש אם למקרא ולמסורת גם כן כביכול היה עמהם בצרה ור"ל כמו שקיימת אותה ההבטחה כן הושענא אבל פסוק אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם אינה הבטחה שבשעה שנאמר כבר יצאו וכיוצא בזה אמרו בשילהי מועד קטן מנין לאבל שמסב בראש שנאמר אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים יְנָחֵם (איוב כ״ט:כ״ה) קרי ביה יִנָחֵם ר"ל בחירק היו"ד כמו שכתב בעל נימוקי יוסף שם וכ"כ התוספ' סוף מציאת האשה ועיין מה שאכתוב בתילים מזמור פ"ה בסייעתא דשמיא ולקמן על והורדתי בריחים:

'''והורדתי בריחים.''' מדרש איכה רבתי בחורים טחון נשאו את מוצא שלא היה ריחים בבבל וכשעלה נבוכדנאצר הטעינן ריחים והורידן לבבל הה"ד והורדתי בריחים כלם ברחים כתיב ע"כ ובכל ספרי םשלנו בריחים מלא דמלא ויראה לי שאין המדרש חולק על הספרים דאף על גב דלא אשכחן בכוליה קריא לישנא דרחים כי אם חסר יו"ד קדים לחי"ת מ"מ מצינן למימר דקרי ביה ריחים בצירי הרי"ש וביו"ד נחה ויש אם למקרא ולמסורה כמ"ש למעלה:

== יט ==

'''דרך בישמון.''' בספרים מדוייקים כ"כ מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניינא ומלא וא"ו:

== כ ==

'''נהרות בישימון.''' כ"כ במדוייקי' מלא תרי יודי"ן וחסר וא"ו:

== כג ==

'''לא הביא(ו)ת.''' מלא יו"ד ואל"ף ועיין מ"ש בסימן ל"ז ובמכלול הנזכר שם:

'''לא כבדתני.''' בבי"ת לשון כבוד:

== כח ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}