עריכת הדף "מנחת שי/ישעיה/ט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''לא הגדלת השמחה.''' לו קרי:

== ה ==

'''שמו פלא.''' כתוב במכלול דף רמ"ז ויקשרא שמו פלא הפ"א בצירי וכל שאר פלא בסגול. אמנם בחלק שני מהמכלול שהוא השרשים כתיב שהוא בשש נקודות. ולפי דעתי טעות נפל בשרשים שלנו וצריך לומר בחמש נקודות ודבר הלמד מענינו היא שהרי כבר כתב קודם לכן והשם עשה פלא בשש נקודות וכן בספר בעל הלשון שכל דבריו הם מהשרשים כתיב והתואר ב' נקודות פלא לית בב' נקודות וכל שארא בשלש נקודות. אחרי כתבי בא לידי שרשים כ"י ומצאתיהו כמו שאמרתי בחמש נקודות ומכל מקום פלא הו אבעיני כי בכל הפרים שלפני גם זה הוא בשש נקודות ואין לי מה להשיב:

== ו ==

'''למרבה.''' למרבה קרי והוא חד מן ח' מלין דכתיבין תרין וקריין חד בקריאה וסימנם נמסר במקרא גדולה ד"ה ב' ל"ד א"כ איפוא לפי הכתיב צריך להיות ב' במלין אבל לא מצאתי כן בשום ספר ובסנהדרין פרק חלק דרש בר קפרא מפני מה כל מ"ס שבאמצע תיבה פתוחה וזו סתומה בקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח וסנחריב גוג ומגוג וכו' עד לך נסתתם. וכתב בעל מסורת המסורת במאמר א' הנני מתמיה תמהון גדול על הדרשות שנדרשו על המלה הזאת ואומרים כי המ"ם סתומה באמצע המלה והרי לפי הכתיב אינה באמצע המלה כי הכתיב הוא ב' מלות לם רבה נוכל לפרש לם כמו להם כמו אראלם צעקו (ישעיהו ל״ג:ז׳) שהוא כמו אראה להם וכן בשלם הבשר (מלכים א י״ט:כ״א) בשל להם הבשר וגם לם רבה לפי הכתיב פפי' להם רבה המשרה. עד כאן דבריו. ולי נראה שאין מקום לתמיהה זו דאפשר שהמדרש סובר דמלה חדא כתיב וכן נראה מפי' רד"ק שכתב לסרבה המשרה המ"ם סתומה בכתיב וקרי במ"ם פתוחה ובהפך זה בעזרא היינו נחמיה ב' המ פרוצים מ"ם פתוחה בסוף התיבה בכתוב ויש בו דרש כאשר יסתמו חומת ירושלים שהם פרוצים כל זמן הגלות ולעת הישועה יסתמו הפרוצים ואז תפתח המשרה שהיא סתומה עד מלך המשיח ע"כ. מדבריו אלו משמע בהיא דתבת המפרצים תרתי מילי ותיבת למרבה חדא מלה וגם החכם אבן עזרא כתב כי המ"ם סגור בתוך המלה. עוד מצאתי ראיה לדברי ממה שכתב בעל את חמת בסוף מדרש רות זה לשונו בהגהת המדרש. אחר כך סייעני השם יתברך ויתעלה ומאתי נוסחא אחרינא מדוייקת והיא זו חזקיה דכתיב למרבה המשרה וגו' למרבה לית כותיה מ"ם סתומה באמצע קריא ולמ"ד שלו גדולה מכל למדי"ן שבמקרא וכו' אמנם למ"ד זו לא מצאתיה גדולה בשום מקום ולא בשום נוסח מאלפ"א בית"א רבתא ועיין בספר הזוהר ריש פרשת שלח לך:

'''ולסעדה.''' בספרים כ"י הוא"ו במאריך:

== יד ==

'''מורה שקר.''' המ"ם במאריך:

== טו ==

'''מאשרי.''' השי"ן דגושה:

== טז ==

'''אלמנתיו.''' במקצת מדוייקים חסר וא"ו:

== יז ==

'''בסבכי היער.''' במקצת ספרים הבי"ת בחטף פתח ועיין מה שכתבתי בשופטים ה':

== יט ==

'''ויאכל על שמאל.''' בספרים כ"י ודפוס ישן מלא באלף וא"ו:

'''איש בשר זרעו.''' חסר וא"ו בתר רי"ש ובשבת פרק במה מדליקין בעון גזל הגובאי עולה והרעב הוה ובני אדם אוכלים בשר בינהם ובנותיהם וכו' עד דכתיב איש בשר זרועו יאכלו אל תקרי זרועו אלא זרעו ע"כ. ונראה דמייתורא דמלת זרעו יליף לה דהוה מצי למכתב איש בשרו כדכתיב והאכלתי מוניך את בשרם:

== כ ==

'''ועוד ידו נטויה.''' שם בשבת מא יועוד ידו נטויה הכל יודעים וכו' אלא כל המנבל את פיו אפילו חותמין עליו את גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה ופירוש רש"י ועוד לשון ועד כל שנותיו של אדם שהן שבעים שנה יד הדין נטויה עליו לבטל זכיותיו בעון זה ע"כ. ובכל הספרים כתיב ועוד מלא וא"ו ואין לתמוה מזה כמו שאכתוב בסוף מלאכי בס"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}