עריכת הדף "מנחת שי/ירמיה/לב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''בשנת.''' בשנה קרי:

'''העשרית.''' במקצת ספרים מדוייקים חסר יו"ד קדמאה ונכון הדבר על פי המסורת דסוף פ' בשלח:

== ד ==

'''ועיניו את עינו.''' עיניו ק' כן מצאתי במקצת מדוייקים מספרד וגם בדפוס ישן שחילוף הקרי והכתיב הוא על מלת עינו ובספרים אחרים הוא במלת ועיניו:

== ה ==

'''ובבל יולך.''' ברוב ספרים כ"י חסר יו"ד ונמסר עליו ב' חד מלא וחד חסר ולא מסיימי וכן נמסר בקהלת סימן י"א על פסוק יוליך את הקול וכיון דהוא מלא בכל הספרים ממילא משמע דזהו החסר:

== ט ==

'''ואשקלה.''' בספרים ספרדים הראוים לסמוך עליהם הקו"ף בחטף פתח וכן במסורת כ"י מצאתי ואשקלה ג' בקריא ב' חסר ופתח וחד מלא וקמץ וסימנהון ואשקלה לו את הכסף. ואשקלה על ידם כסף. ואשקולה להם ע"כ. ושניהם בעזרא ח' ופי' המסרה ר"ל ב' בלא וא"ו אחד הקו"ף ובחטף קמץ עכ"ל. ועיין עוד מ"ש שם בעזרא:

== יא ==

'''את החתום המצוה.''' בנדרים פ' אין בין המודר חשיב את דהמצוה עם מילין דכתיבין ולא קריין והר"ן ז"ל כתב את דהמצוה בס' ואתחנן כך מצאתי כתוב ולא נמצא בספרים שלנו עכ"ל. ובהקדמת מק"ג כתוב דרש"י ז"ל פי' את דהמצוה כתיב בירמיה ע"כ ולפי דעתי הוא זה דמלת את נראית מיותרת. אחר כך מצאתי בחילופי מערבאי ומדינחאי דלמערבאי את החתום המצוה והחקים למדיחאי אם החתום ואת המצוה אולי זאת היתה כזונה וגירסת רש"י ז"ל וצריך להגיה בפירושו ואת המצוה כגירסת מקצת ספרים עוד כתב הר"ן שם דמסרה חשיב כל הני וטפי עלייהו אתריני במסורת רות מיהו לא חשיב את דהמצוה אלא את דהנפש דכתיב בירמיה גבי צדקיהו חי ה' את אשר עשה לנו את הנפש הזאת:

== יב ==

'''לעיני חנמאל דדי.''' כתב רבי יונה בספר הרקמה שפירשו בן דדי כאשר אמר למעלה ועיין בפי' רד"ק ורש"י:

'''הכתבים בספר המקנה.''' במאיר נתיב שרש כתב ושרש ספר כתוב הכתובים וכן בספרים אחרים כ"י כתוב בפנים הכתובים אך נכתב בצדו נ"ל חזקיה הנקדן הכתבים ע"כ. ובמקרא גדולה נמסר עליו לית ר"ל דליכא כוותיה בקריא הדא אמרה דכתיב הכתבים דאילו הכתובים טובא נינהו ויש להסתפק בפירוש רד"ק ותרגום יונתן:

== יח ==

'''אל חיק בניהם.''' מלא יו"ד וכן ראוי כי לא נמנה במסורת משלי ה' במנין ד' חסרים וכתב רד"ק בשרש חיק שיש ספרים אל חק בניהם חסר:

== כג ==

'''וירשו אתה.''' ביו"ד האית"ן לבד ובמאריך ונעדרה יו"ד פ"א הפעל מהמכתב והוא חד מן ד' חסרים על פי המסורת כמו שכתבתי במלכים ב' י"ז על פסוק וירשו את שמרון:

'''ובתרותך.''' ובתורתך קרי:

== כט ==

'''למען הכעסני.''' כעסוני הסופרים והמדפיסים בחילופיהם בלישנא דכעה בהדין סיפרא אם הם מלאים יו"ד או חסרים וצריך עיון במסורת ריש שמואל כמו שכתבתי בירמיה סימן ו' ועיין לקמן סימן מ"ד:

== ל ==

'''אך מכעסים.''' ברוב הספרים חסר יו"ד קדמאה אבל במסורת שמואל א' א' נמסר כל מכעיסים מלא בר מן א' חסר והנה ה' את ישראל (מלכים א' י"ד). וכשעיינתי עליו מצאתיו מלא בכל ספרים הטובים וכן נמסר עליו לית מלא לפיכך אני אומר שצריך להגיה מסורת דלעיל ולומר כל מכעסים חסר בר מן א' מלא והנה ה' אם ישראל:

== לב ==

'''עשו להכעסני.''' במקצת ספרים חסר יו"ד:

== לה ==

'''החטי.''' חסר אל"ף וכן במלכים ב' י"ג מכלול דף קע"א ובאו גם כן מלות אחרות בחסרון האל"ף הובאו במכלול דף ק"ג:

== לו ==

'''בחרב וברעב.''' ראיתי פוסחים על שתי הסעיפים אם כתיב וברעב עם וא"ו או בלא וא"ו יש שכתבו בתחלה בוא"ו ואחר כך העבירו עליה קולמוס ויש שכתבו בתחלה בלא וא"ו והנסיעוה אחר כך והן ולאו ורפיא בידייהו ואנן ברחמי מאריה דשמיא אשכתנא בירורא דמילתא דהוא בוא"ו מן מה דחזינן בירמיה סימן ל"ח דחמשה אינון דכתיבין בחרב ברעב בלא וא"ו וליכא דין ביניהון ש"מ דהדין כתיב בוא"ו וכן ת"י:

== מ ==

'''להיטיבי אותה.''' מלא וא"ו כי אינו מן החסרים בסימן כ"ג:

== מד ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}