עריכת הדף "מנחת שי/יחזקאל/כב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''והודעתה.''' מפיק ה"א:

'''תועבותיה.''' עיין מ"ש בסימן ט"ז:

== ג ==

'''לטמאה.''' ה"א רפה:

== ד ==

'''ותבוא עד שנותיך.''' יונתן תרגם ומטא עידן בישתיך וזהו מן החילופים שבין מערבאי למדינחאי. למערבאי כתיב וקרי עד ולמדנחאי עת כתיב עד קרי:

== ח ==

'''קדשי.''' בלא חטף ובקמץ רחב ובספרים כ"י אין מאריך בקו"ף וכן ויחללו קדשי שבפרשה ועיין מ"ש בפ' תצוה סימן כ"ט:

== י ==

'''הנדה ענו בך.''' זה כתוב ענו ושבפסוק הנמשך ענה:

== יב ==

'''(ואתי שכחת.''' א"ה שכחה אחזתו למדפיס שהדפיסו מלא והלא לא נמנה במסרה רבתא במנין המלאים ע"כ):

== טז ==

'''לעיני גוים.''' כן כתיב בלא ה"א לא הגוים:

== יח ==

'''בן אדם היו.''' בספרים כ"י בזקף גדול לא בשני גרישין:

'''לסוג.''' לסיג קרי:

''' סיגים כסף היו.''' במקצת ספרים מלא דמלא ומשבח אני אותם מכח המסרה שכתבתי בריש ישעיה:

== כד ==

'''לא גשמה.''' נפל הדגש מהשי"ן והה"א במפיק לכנוי הנקבה לפי התרגום ורש"י ולפירוש ראשון של רד"ק בפירושו ובשרשים ובסוף דבריו כתב גם יתכן שיהיה מפיק הה"א לתפארת הקריאה לא לכינוי הנקבה וכמוהו ותעלמה יצא אור (איוב כ״ח:י״א) וגלה על ראשה (זכריה ד׳:ב׳) כבכורה בטרם קיץ (ישעיהו כ״ח:ד׳) ועיין מה שכתבתי שם וכל אלו מפקין ה"א על פי המסורת ונמנו במסרה רבתא במערכת הה"א חוץ מפסוק ותעלמה יצא אור. שלא נזכר שם:

== כה ==

'''שואג טרף טרף.''' כן הוא ברוב ספרים כ"י בתרי טעמי:

== כו ==

'''ומשבתותי העלימו.''' בספרים כ"י מדוייקים העי"ן בשוא לבדו וכן בדפוסים ישנים ועיין מה שכתבתי באיכה סוף סימן ג':

== כז ==

'''כזאבים.''' הכ"ף בחירק:

== ל ==

'''איש גדר גדר.''' בס"א קדמון הדל"ת בסגול ובטל הוא במיעוטו ובס"ס כ"י יש מאריך בגימ"ל ולא בדל"ת וכן הוא בחילופים שלנו לב"א ובמקצת ספרים בדל"ת ולא בגימ"ל ובספרים אחרים אין בהם שום טעם הצד השוה שבהם שאין כאן שני טעמים. ורד"ק בפירוש הפסוק כתב גדר בשני טעמים במאריך הגימ"ל מפני המקף ומעמיד בדל"ת להעמיד מפני הצירי שבדל"ת כי לא יבא פועל מהשלמים כי אם בצירי לפיכך לא יבא מלעיל שלא ידמה לשם כמו שכתבנו בספר מכלול בחלק הדקדוק ממנו וכן כתב בהגהת לוית חן פ' י"ט מהשער השלישי ובמכלול דף י"ב בשקל פעל כתב ואם יהיה בשלמים מלעיל יהיה מאריך גם כן בעי"ן הפעל להעמיד הצירי כמו ואבקש מהם איש גדר גדר משמע בהדיא מדבריו שאין קריאתו לא מלרע ולא מלעיל בהחלט רק בהעמדה מועטת בשני הטעמים וכבר כתבתי בפרשת קרח על פסוק ויוצא פרח שזהו ג"כ דעת בעל מקנה אברהם וכן כתב בעל ערוגת הבשם בפ"ו כי כן יחייבו תרי טעמי:

== לא ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}