עריכת הדף "מנחת שי/יהושע/יב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''וירשו.''' חסר יו"ד על פי המסורת והיו"ד במאריך עיין מ"ש (במלכים ב' י"ז):

== ג ==

'''עד ים כנרות.''' עיין מ"ש לעיל סימן י"א:

'''הישמות.''' יש מחלוקת בספרים ובמסורת ד' וסימנהון ויחנו על הירדן מבית (פרשת מסעי). והערבה עד ים דהכא, ובית פטור ואשדות סימן י"ג דסיפרא. הנני פתח את כתף מואב (יחזקאל כ״ה:ט׳). סימן אורייתא הישמת כתיב. יהושע הישמות כתיב. יחזקאל הישימות. כן מצאתי במסרה כ"י והובאה גם כן במסרה גדולה (פרשת מסעי) וביחזקאל סימן הנזכר ומ"ש שם ד' כתיבין כן נראה שצריך למחוק דבנסחאות כ"י איננו ואפשר לומר על צד הדוחק ד' כתיבין כן בתי"ו לבסוף והם ד' האמורים א' של תורה וג' של נביאים ודלא כאחריני דכתיבין הישימן בנו"ן ועיין מ"ש (בפרשה מסעי):

== ו ==

'''לראובני.''' הרי"ש במאריך ונקודתה שורק והאל"ף נחה כמ"ש פעמים רבות:

'''ולחצי שבט הַמְנַשֶׁה''' כל המנשה רפי: מלכי כנען ובני המן אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה כדאיתא בשילהי פ"ק דמגילה וכמ"ש בשירת הים ושירת האזינו ובירושלמי פרק בני העיר ר' זעירא ור' ירמיה בשם רב שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה דכל בניין דכן לא קאים מאי נדון למצוה או לעיכוב א"ר יוסי בר חנינא בר אחוי דרב הושעיא נהיר את כד הוינן קיימין קמי תניתא דרבי אושעיא חביבך עבר ר' בא בר זבדא ושאלון ליה ואמר בשם רב לעיכוב ע"כ. ועיין בהלכות סופרים שהביא בעל הלכות גדולות:

== כ ==

'''מלך שמרון מראון.''' חד מן מ"ח מלין דנסבין אל"ף באמצעות תיבותא ולא קרייא:

== כא ==

'''מלך תענך.''' במקצת ספרים כתיבת יד ובדפוסים ישנים העי"ן בשו"א לבדו והנו"ן בפתח וכן (ביהושע י"ז וכ"א ושופטים סימן א' וסימן ה' ומלכים א' ד'):

== כד ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}