עריכת הדף "מנחת שי/יהושע/ג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ד ==

'''ביניכם ובינו.''' וביניו קרי. (עיין רש"י ורד"ק):

'''במדה''' באתנח: ויש בו ג' ד'. הב' הוא דגש קל. והמ"ם הוא להורות על ה' הידיעה שהצ"ל בהמדה ודגש הדל"ת מורה גם הוא יורה על חסרון עה"פ ששרשו מדד. ונמסר עליו ג' דגש. (ויקרא י"ט ל"ה) ד"ה (ב' ג' ג' ודין):

'''למען אשר תדעו.''' מלת תדעו בפשטא לא בזקף קטן:

'''שלשום.''' בספרים מדוייקים מלא וכן נכון עפ"י המסורת דפרשת ויצא במ"ג:

== יב ==

'''ועתה קחו לכם שני עשר איש.''' סימן קדמאה שני עשר תניינא דלקמן סימן ד' שנים עשר אנשים. תליתאה שנים העשר איש. קדמאה איש אחד לשבט תניינא ותליתאה איש אחד משבט:

'''ועתה קחו לכם וגו' איש אחד לשבט.''' דין כתיב לשבט בלמ"ד והיא חד מן ג' לשבט קמצין ע"פ המסורת וסימן בסדר דברים והשנים שבפרשה הסמוכה בסימן ד' כתובים איש אחד משבט במ"ם:

== טז ==

'''באדם.''' מאדם קרי והוא חד מן ו' דכתיבין בי"ת וקרי מ"ם וסימן נמסר במסורה גדולה מערכת אות הבי"ת. ואפשר לומר שיש בזה רמז למה שאמרו במדרש ילמדנו כל נסים שנעשו לישראל בזכותו של אברהם היו וכו' קריעת הירדן בזכותו כדכתיב הרחק מאוד באדם זה אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים. שוב מצאתי כדברי במסורת הברית הגדול סימן תתק"ח. ועיין עוד ברד"ק ולב אהרן ובענין המאמר עיין בכלי יקר ומסורת הברית הגדול ריש סדר שופטים:

''' אשר מצד צרתן.''' בדפוס ישן הצד"י בפתח ובלא מאריך בתי"ו ובמכלול דף רנ"ג בשמות שהם בני ארבע אותיות כתוב כלשון הזה. ובקמץ הראשונה ובפתח השלישית ''' צָרְתַן''' . צָרְפַת. אבל ''' כִּרְפַּת. אַרְגַז''' פתוחים ע"כ ובספר רב פעלים בבאור משקלי השמות. ונקודה כתוב כלשון הזה ''' צָרְתַן''' בקמץ ובפתח וכן ממשקל זה עד ''' צָרְפַת''' ובתוספת ה"א גם כן צרפתה אשר לצידון וכן ממשקל זה ''' צָפְנַת''' פענח עכ"ל. נראה מדבריו שהוא קורא אותם בקמץ רחב וכן כתב על ''' בָּסְנַת''' בת ישמעאל קמץ רחב ופתח ומשקלו ''' אָסְנַת''' בת פוטיפרע עכ"ל. וכן במקצת ספרים הצד"י במאריך אך תי"ו צרתן ברוב הספרים היא קמוצה ובמסורת צרתן ב' בין סכות (מלכים א' ז') ודין עיין (במלכים א' סימן ד' וסימן י"ז):

== יז ==

'''עד אשר תמו כל הגוי לעבר.''' איכא פלוגתא ביני מסראתא איכא דמסרי לעבור ד' מלאים וסימן עד אשר תמו כל הגוי. ותניינא כל הגוי דסמיך ליה. ויהי כאשר תם כל העם לעבור בפרשתא דלקמן סימן ד' (י"א). לעבור בן בליעל (נחום ב א) הכי נמסר במסורה גדולה סדר בלק והכא. ומסרה אחריתי בנחום לעבור ד' מלאים וסימן ויהי כאשר תמו כל הגוי. תניינא ויהי כאשר תם כל העם לעבר. והנה גם צדוק וכל הלוים אתי וגו' (שמואל ב ט"ו). לא יוסיף לעבור בך בליעל. ונוסחי דיקי כמסורה בתרייתא סלקי ולדידי חזי לי דדא היא הפלוגתא דכתיבי במסורה גדולה נחום ב' (כ') לא יוסיף (עוד) לעבר בך בליעל אף על גב דהתם פרישית בגווני אחריני:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}