עריכת הדף "מנחת שי/דברי הימים א/ז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ישיב.''' ישוב ק':

== ז ==

'''ובני בלע אצבון וגו' וירימות.''' ברוב המדוייקים הרי"ש בחירק ומלא יו"ד ומסרה גדולה שלנו ירימות ו' מלא ונראה שצריך להוסיף זה עמהם וא"כ יהיה ז' וזהו פרטן וירימות ועירי דהכא. וירימות ובעלים (ד"ה א' י"ב) ובני מושי מחלי ועדר וירימות (ד"ה א' כ"ד) וזהו שכתבו שם האחרון דבסמסורת שלמעלה כתיב בני מושי הראשון והוא בד"ה א' סי' כ"ה כמ"ש לקמן להימן וגו'. שבואל וירימות (ד"ה א' כ"ה) וזהו שכתוב שם להימן ומלת ידותן לא ידעתי מה היא. לנפתלי ירימות (ד"ה א' כ"ח) מחלת בת ירימות (ד"ה ב' י"א) וירימות ויוזבד (ד"ה ב' ל"א) ושנים אלה האחרונים הם הנזכרים במסורת מחלת ויוזבד:

== ח ==

'''ובני בכר וגו' ועמרי וירימות.''' הרי"ש בציר"י ובלא יו"ד אחריה במדוייקים וכן במסורת ירמות ד' בקריא. וסימן ובני בכר זמירה. דהכא ואחיו ששק וירמות (ד"ה א' ח') בני מושי מחלי ועדר וירמות וזהו האמור במסורת בני מושי הראשון שהוא בד"ה א' כ"ג ודסי' כ"ד נקרא אחרון כמ"ש למעלה לחמשה עשר לירמות (ד"ה א' כ"ה) כן מצאתי במסרה כ"י וכן צריך להוסיף במס"ג ואחיו ששק ולמחוק בני ידותן גדליהו כי הוא בד"ה א' סי' כ"ה ולא נזכר מלת ירמות באותו פ':

== י ==

'''בלהן יעיש.''' יעוש קרי:

== יג ==

'''יחציאל.''' ברוב המדוייקי' החי"ת בחט"ף פתח והצד"י בחירק:

== יז ==

'''ובני אולם בדן.''' עיין מה שכתבתי בפרשת ויגש אצל ובני דן חשים:

== יח ==

'''איש הוד.''' י"ס אישהוד מלה חדא:

== כג ==

'''ויקרא את שמו בריעה.''' חד מן ג' דסבירין ותקרא וקריין ויקרא וסי' נמסר בפרשה וישב סימן ל"ח:

'''היתה בביתו.''' במקצת מדוייקים כ"י בי"ת ראשונה דגושה כמשפט אותיות בג"ד כפ"ת כשהראשונה נקודה בשו"א אע"פ שסמוכה לאותיות אהו"י ובס"ס רפויה וא"כ הוא יוצא מהכלל ועיין פרשה אמור על בבתוליה:

== כז ==

'''נון בנו.''' ברוב הספרים בחולם:

== כח ==

'''ואחזתם ומושבותם בית אל ובנתיה.''' כל ובנתיה שבפסוק חסר וא"ו אחר נו"ן ובפ' הנמשך שנים הראשונים חסרים ושנים האחרונים מלאים וכבר כתבתי ענין זה ביהושע סימן י"ז:

'''עד עיה ובנתיה.''' טעות גדול נפל בהרבה ספרים מהדפוס שכתוב בהם עד עזה. וזה ברור כשמש שקלקול מדפיסים הוא כי בכל כ"י מדוייקים וגם בדפוסי' ישנים כתוב עיה ביו"ד וכן הוא בספרי המסרות ובחלופים שבין מערבאי למדינחאי יש מחלוקת אם הם תרין מלין או חדא מלה ולמערבאי תרין מלין ולמדינאאי חדא מלה אבל כלם שוים שכתוב עיה ביו"ד:

== לא ==

'''ברזות.''' ברזית ק':

== לד ==

'''ורוהגה.''' יתיר וא"ו אחרי רי"ש והוא חד מן מלין יתירין וא"ו וחטפין קמצין ע"פ המסורה:

''' יחבה.''' וחבה ק':

== מ ==

'''גבורי חילים.''' ביו"ד אחד לבד אחר חי"ת וטעות נפל בספרים שיש ב' יודי"ן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}