עריכת הדף "מנחת שי/דברי הימים א/ה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ולא להתיחש לבכרה.''' ב"ר פרשה פ"ב ר' לוי ור' סימון חד מנהון אמר לא לראובן להתיחס ואוחרנא אמר אין מייחסין ליוסף אלא לראובן. ובפירש רש"י דב"ר חד מנהון אמר ליוסף מייחסין ואין מייחסין לראובן והכי כתיב ולו להתייחס לבכורה. ולו ליוסף ואין לראובן להתייחס ואחרינא אמר אין מייחסין ליוסף אלא לראובן ע"כ. ובכל הספרים כתוב ולא באל"ף וכן פי' רש"י בפי' המקרא וכתב בעל מתנות כהונה דפירוש רש"י דב"ר למ"ד ולא לראובן להתייחס דרש כאילו כתיב ולו להתייחס בוא"ו פי' לו ליוסף להתייחס ולא לראובן עיין עוד שם וביפה תואר סימן י"ב:

== ד ==

'''שמעי בנו.''' הבי"ת רפויה:

== ו ==

'''תלגת פלנאסר.''' הלמ"ד של תלגת בדגש:

'''לראובני.''' עיין מ"ש סוף פ' דברים:

== יג ==

'''ועבר.''' י"ס ועבר בשו"א הוא"ו:

== טז ==

'''וישבו בגלעד בבשן.''' חד מן אלפ"א בית"א מן חד חד מתרתין תיבותן לא נסבין וא"ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן נמסר במסו' רבתי אות וא"ו:

'''ובבנתיה.''' בספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר נו"ן וכן משפטו לפי המסורת האומרת ובבנתיה ד' ב' מלא וב' חסר וסימנהון בשבת ישראל בחשבון דיפתח ב' בו. בגלעד בבשן. ובצקלג ובמכנה ע"כ. והמלאים הם דיפתח ובמ"ג שלנו כתוב ובצקלג ומדמנה וטעות הוא כי הוא ביהושע (ט"ו) ואין שם ובבנתיה. אך צריך לומר ובצקלג ובמכנה שהוא בנחמיה (י"א) וסוף הפסוק ובבנתיה:

== כא ==

'''גמליהם.''' בגעיא:

== כג ==

'''ושניר.''' בשי"ן שמאלית כמ"ש בסוף פ' דברים:

== כד ==

'''ואלה ראשי בית אבותם ועפר וישעי.''' בתרא פ' יש נוחלין אמר רבה בר שילא ישעי נמי ממנשה אתי דכתיב ובני מנשה חפר וישעי. והריטב"א כתב אין המקרא הזה בשום מקום אלא מקרא קצר נקטי' דהתם בד"ה מונה לישעי בתוך בני מנשה ודרך הגמרא לקצר בפסוקים ופעמים שמוסיף בהם לביאור כאותה שאמרו במס' תענית סוף פ' ד' לתת לכם אחרית וקוה בגולה (ירמיהו כ״ט:י״א) שהוסיף בסולה על המקרא לפי שכך עניינו למעלה מאותו מקרא אבל אין בעיקר המקרא אלא לתת לכם אחרית ותקוה ותו לא מידי עכ"ל. ואיטתא נמי בהך פירקא בירושלמי ר' יוחנן מתיב והבאתי אתכם אל ארץ אבותיכם וגו' ומקרא כתוב והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחקוליעקב. וכתב היפה מראה דנקט הכי כדי לקצר הכתוב כדאשכחן בקדושין ונתן הכסף וגם לו. ובריש עירובין אל פתח אולם הבית וזה אינו פסוק אבל מדקדק הכי ר' יהודה התם מהאי קרא דכך ר"ל הפסוק (כמ"ש הכריתות בחלק לשון למודים שער א' סי' י"ח) (ורש"י) [צ"ל ור"י] כתב שפסוק כזה לא מצינו והוא מורכב משני פסוקים פסוק א' כתיב פתח הבית (יחזקאל מ״ז:א׳) ופסוק אחר כתיב אולם הבית (שם מ') והוי כאלו נכתב בפי' בפסוק א' פתח אולם הבית עד כאן. ובפרק מרובה בגמ' עליו הכתוב אומר מהיות טוב אל תקרי רע ופריך ומי כתיב הכי ומשני אין דכתיב אל תמנע טוב מבעליו. ובפרק החובל קאמר דכתיב כל עוף למינו ישכון. וכתבו התוספות דאינו פ' אלא בס' בן סירא. וכן סלסלה ותרוממך ובין נדיבים תושיבך דאיתא פ' שלשה שאכלו. וכן בב"ר פ' נ"ט משה ניסן של ישראל דכתיב לכל האותות והמופתים אשר עשה משה. וכתב היפה תואר שם סימן ח' דדרך רז"ל לקצר המקראות כדכתבו התוספות בפ' מפנין גבי ונתן הכסף וקם לו. והכא נמי כדי לקצר חבר סוף פסוק השני עם הקודם שהוא צרכו ללמוד שמשה ניסן של ישראל וכו'. וכן בת"כ פ' בהר סיני ומייתי לה נמי בפ"ק דקדושין (דף כא.) בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי וזהו קצור פ' ובכל ארץ אחזתכם גאולה תתנו לארץ. ועיין עוד בהליכות עולם שער ב' פ' ב' ומ"ש במזמור פ"ד וד"ה ב' י"ד ויחזקאל ל"ז ובפ' עקב סי' י' וסוף פ' קדושים:

== כו ==

'''תלגת.''' בדגש הלמ"ד כמ"ש למעלה:

'''לראובני.''' הריש בשורק והאל"ף נחה כמ"ש בסוף דברים ולקמן סי' י"א:

== כז ==

'''בני לוי גרשון קהת.''' בלא וא"ו כמ"ש בפ' ויגש סימן מ"ו:

== כח ==

'''ובני קהת.''' בשו"א:

'''עמרם יצהר וחברון ועזיאל.''' נפל מחלוקת במקצת ספרים בוא"ו קדמאה של וחברון וזהו א' מן ה' פסוקים דמיין בשמהתהון ומתחלפין באתיהון. ועל מסורת דפ' וארא יש לסמוך שזהו קדמאה דד"ה דכתיב עמרם ויצהר וחברון ועזיאל וכן מצאתי במסורת כ"י וחד פסוק סימן ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. והתם המסורה חסרה פסוק אחר דפ' במדבר עמרם ויצהר חברון ועזיאל. ועיין עוד לקמן ריש סי' ו' ובסימן כ"ג:

== ל ==

'''את פינחס פינחס.''' בס"א כ"י מצאתי פינחס ופינחס ואין לסמוך עליו:

== מא ==

'''ביד נבוכדנאצר.''' מלה חדא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}