עריכת הדף "מנחת שי/בראשית/מט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''ושמעו אל ישראל אביכם.''' בב"ר פ' צ"ח דרשו אל ישראל לשון קדש כאלו נקוד צירי ועיין יפה תואר שם סימן ד' ומ"ש סוף פ' ויצא:

== ג ==

'''ראובן בכרי אתה.''' כתב בעל המסורת ב' מלעיל וחברו ואפרים בכרי הוא <small>(ירמיהו ל״א:ט׳)</small>:

== ו ==

'''עקרו שור.''' במקף לא במאריך:

== ז ==

'''ארור.''' חד מן ה' פסוקים דלית להון הכרע כמ"ש בפ' משפטים על פסוק ויעלו עלת. ובפרש' תרומה על משקדים כפתוריה. ובפ' וילך על וקם העם הזה וזנה:

== ח ==

'''יהודה.''' בראש הדף בס"ת יו"ד בי"ה שמ"ו:

== ט ==

'''מטרף בני עלית.''' בפ"ק דסנהדרין גבי דרשות פסוק ובצע ברך וגו' ר' מאיר אומר לא נאמר בצע אלא כנגד יהודה שנאמר ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכל המברך את יהודה הרי זה מנאץ ועל זה נאמר ובצע ברך וגו' ופי' רש"י כנגד יהודה שהיה לו לומר נחזירנו לאבינו אחרי שהיו דבריו נשמעים לאחיו וכתבו התוספות והא דכתיב מטרף בני עלית על מעשה דתמר שבחו הכתוב כדמתרגמינן את אודיתא ולא בהיתתא עכ"ל. ולפי זה צריך לומר דהא דכתיב מטרף בני לא קאי איוסף אלא ליהודה קורא בני והכי קאמר מטרף ר"ל מדין מיתה של תמר אתה בני עלית סילקת את עצמך והודית שממך נתעברה וכן משמע מפי' רש"י על התורה אלא שפירשו גם על יוסף כמדרש הב"ר ומ"מ צריך לחבר מלת בני עם מלת עלית כמ"ש הרב המזרחי וכן פי' החכם ן' עזרא וגם הטעמים מוכיחים כן שמלת מטרף בטפחא שהוא מפסיק ומלת בני בגלגל שאינו מפסיק:

== י ==

'''עד כי יבא שילה.''' כתב הבחיי בשם רבו כי מלת עד במקום הזה כמו לעד ועל כן בא הטעם במלת עד להורות שאינו נמשך אחר כי יבא שילה ומזה תרגם אונקלוס עד עלמא ותרגם כי יבא שילה דייתי משיחא. והמתרגם עד דייתי משיחא טועה ועניין הכתוב וכו' ע"ש:

'''עד כי יבא שילה.''' במדרש איכה רבתי בשילהי פ' על אלה אני בכיה דבי ר' שילא אמרי שילה שמו של משיח שנ' עד כי יבא שילה שלה כתיב ע"כ. ופי' בעל מתנות כהונה דמדכתב שילה בלא וא"ו לבסוף קרי ביה שילה הלמ"ד קמוצה והיה דורש כן לסי' כשמו דר' שילא וכן כל חד וחד מאינהו דאמרינן התם ניחא ליה למדרש שמו של משיח כשמו וכן בפ' חלק בסוף ענין משיח ובב"ר פ' צ"ח עד כי יבא שילה מי שהמלכות שלו וכתב בעל מתנות כהונה שלה כתי' חסר יו"ד קרי ביה שלו ע"כ ודבריו אלה אינם אלא מן המתמיהין שבכל הספרים כתוב שילה מלא יו"ד וכן הוא ע"פ המסורת וכן כתב הרמ"ה ז"ל שילה מלא יו"ד כתיב ונסיב ה"א בסוף תיבותא וכן בספר הזוהר פ' ויחי שילה דהכא ביו"ד ה"א ובפ' בראשית דף כ"ה שילה דא משה חשבן דא כדא:

'''ול"ו יקה"ת עמים.''' אתוון ולו"י קה"ת ע"כ והדרש' על כל האופני' כמו שת"א דייתי משיחא דדיליה היא מלכותא וכן בתרגום ירושלמי ואגב ארחין אשמעינך דמה שנמס' במ"ק שבדפוס לית כתיב כן וחד שילו כתיב טעות הוא וצ"ל וחד שלו כתיב חסר יו"ד כדחשיב להו ואזיל התם במ"ג ומה שכתב שם כי נגלה שלו צ"ל כי נגלה ה' אל שמואל בשלו <small>(שמואל א ג׳:כ״א)</small> עוד צריך לדעת כי שם במסורת יש חסרון יוכל להמנות וכן צ"ל וג' כתיב שילו מלא יו"ד בלישנא וסימן וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו <small>(סוף שופטים)</small> ב' בפסוק כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו <small>(ירמיהו ז׳:י״ב)</small> ושארא שילה כתיב:

'''יקהת.''' דגש הקו"ף לתפארת:

== יא ==

'''עירה.''' עירו ק' וכ"כ רמ"ה ז"ל לכל באי שער עירו מלא יו"ד כתיב וכל לישנא באורייתא דכוותא מלא ונסיב וא"ו בסוף תיבותא בר מן חד בענין אחרינא מלא יו"ד ונסיב ה"א בסוף תיבותא וסימן אסרי לגפן עירה ומס רעליה רה כתיב רו קרי. ובב"ר פ' צ"ט אסרי לגפן עירה משיכניס כל ישראל שנקראו גפן. וכתב בעל יפה תואר שם סימן י' דדריש קרא כאילו כתוב אסרי גפן לעירה דהיינו שיכניס ישראל לעיר ירושלם. ובעל מתנות כהונה כתב דדריש עירה כמו לעיר ה"א בסוף כמו הלמ"ד בראש וכן פי' בב"ר פ' צ"ח סימן י"ד דגרסי' התם לגפן עירה העיר אשר בחרתי בה. וכן במדרש ילמדנו אסרי לגפן עירה גפן אלו ישראל שנאמר גפן ממצרים תסיע יאסור לעירה עיר הקדש:

'''כבס.''' ברוב הספרים הבי"ת בסגול וא"ת כתב שהוא בצירי:

'''סותה.''' סותו ק' גם הרמ"ה כתב עליו מלא וא"ו ונסיב ה"א בסוף תיבותא חילופי וא"ו ועיין בחיי פרשת וירא:

== יב ==

'''חכלילי.''' בכל ספרים כ"י ובדפוסים ראשונים אין החי"ת רבתי גם לא נמנית במ"ג עם אותיות רבתות כי אם ''' ח'''' חיר כרפס. אך מצאתיה בנוסח אחר משונה:

== יג ==

'''וירכתו.''' הכ"ף רפה:

'''על צידן.''' חד מן ט' דסבירין עד וקרינן על ועיין בנחמיה י"ב

== טו ==

'''למס עבד.''' במקף לא במאריך:

== יז ==

'''עקבי סוס.''' דגש הקו"ף לתפארת:

== כא ==

'''שלחה.''' בהעתק הללי ובכל הספרים חסר וא"ו וכן הוא במסורת פ' וישלח כמ"ש שם וכ"כ הרמ"ה ז"ל שלוחה א' מלא וא' חסר וסימן דנפתלי חסר דעשו מלא:

'''הנתן.''' כתוב במסורה שבדפוס ה' מלאים וזה אחד מהם ובתילים מזמור י"ח האריך לכתוב על זה ולא ידע להכריע ולי נראה להכריע ממציאות הספרים ועפ"י מסרות כ"י מדוייקים שכולן מעידות פה אחד ד' מלאים. הנותן רוזנים לחין. הנותן בים דרך. הנותן נקמות לי דתהלות. הנותן תשועה למלכים. ואמת מארץ תצמח שזהו חסר. ולבי שמח בכל עמלי שמצאתי אח"כ שכ"כ הרמ"ה בפי' הנתן אמרי שפר חסר כתיב וכל נתן באורייתא דנותא חסר:

== כב ==

'''פרת.''' שניהם הרי"ש בקמץ ברוב ספרים כ"י ובדפוסים ישנים וכ"כ א"ת:

== כג ==

'''וימררהו.''' ב"ר פ' צ"ח סימן כ"ג כן שהמר לאחיו ופירש בעל יפה תואר דמדכתיב וימררהו חסר וא"ו דריש שהמר הוא לאחיו כאילו כתיב וימרר הוא:

== כו ==

'''עד תאות.''' במקף:

'''תהיין.''' הנו"ן בקמץ:

== כז ==

'''בנימין.''' מלא בהללי ובכל הספרים והוא חד מן י"ז מלאים ע"פ המסורת:

== כט ==

'''נאסף.''' הסמ"ך בקמץ עפ"י המסורת כמ"ש בישעיה סימן נ"ז:

'''אל המערה.''' הקדמא באל"ף לא בה"א של המערה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}