עריכת הדף "מנחת שי/בראשית/יב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''לך לך.''' פתוחה:

== ג ==

'''מברכיך.''' גלגל בבי"ת:

'''ואברכה מברכיך.''' כן צ"ל ביו"ד. מצאתי כתוב בנוס' כ"י מסרה וזה לשונו כל לשון ברכה דטעם בבי"ת נקראת לעולם הרי"ש בשוא בלא פתח כמו ''' וָיִתְבָּרְכוּ''' בו תילים ע"ב. וכל לשון ברכה דטעם בכ"ף לעולם נקראת הרי"ש בשוא ופתח כגון ''' וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ''' וכל דומים להון בר מן חד ''' וּלְעִליאָ בַּרְכֵית וּלְעִלְּאָה''' ק' דניאל ד' עכ"ל. וכן כתב ר' אליה המדקדק בפ' שירה ובעל לוית חן בפ' ח' מהשער השני. וכן כתב גם בלשון אכילה כשהטעם בלמ"ד כמו בעצבון תאכלנה וכמ"ש שם וכן במלה שיש בה שתי אותיות דומות והראשונה ראויה להנקד בשוא אז תנקד בחטף כמו ''' רִבֲבוֹת''' אלפי ישראל וכן ''' בְּהַרֲרָם''' שעיר לפי מקצת ספרים כמו שכתב ר' אליה בספר הרכבה אות הבי"ת במלה זו. וכתבו שיש מהן יוצאים מן הכלל ובמכלול דף צ"ד כתב ז"ל ופעמים יבארו שתיהן אעפ"י שתקדים להם תנועה קטנה אבל ישימו מאריך עם הת"ק ובאות הראשונה מן הדומות שוא ופתח כמ"ש במזמור י"ז על ממתים ובפ' בהעלותך על מלת רבבות ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד והמדקדק לקרותן כהוגן תבא עליו ברכה:

== ח ==

'''לבית אל.''' מס' סופרים אלו שמות הנחלקים בית אל וכו' ר' יוסי אומר אין נחלקים ובירושלמי פ' ק' דמגילה נמנה עם השמות שהן נחלקים בלא פלוגתא וכך הם כולם ברוב הספרים ובס' ישן כ"י כתוב לא ליפסיקינהו בתרין שיטין:

'''ויט אהלה.''' חד מן ד' כתיב ה"א. ועיין ריקנאטי ובב"ר סוף פ' ל"ט אהלה כתיב מלמד שנטע אהל שרה תחלה ואחר כך נטע אהלו עיין יפה תואר שם סימן כ"ג ובמזרחי וגור אריה:

'''ויבן.''' השני בלא קדמא:

'''מזבח.''' בפשט האחרון לבד כי בס"ס לא יבאו שני פשטין רק כשיהיה בין זה לזה אות אחד או יותר כמ"ש בפ' נח:

== טו ==

'''ויהללו.''' קל הלמ"ד הראשונה להקל על הלשון וכמוהו ואתפללה בדניאל <small>(ט' ד')</small>:

== טז ==

'''ושפחת.''' בהעתק מספר הללי ושפחות מלא ירושלמי ושפחת ואומר המסורה מן ריש ספרא עד ויפרץ האיש מאד מאד שפחת ושפחת כתיב חסרים ומן ויפרץ האיש עד סוף כל אורייתא שפחות השפחות כל לישנא כתיב מלא עכ"ל. ומסורה אהריתי נמי אומרת ושפחת ג' חסר וסימן ולאברם היטיב ויקח אבימלך וה' ברך את אדוני מאד ויגדל ושתי המסורת הללו מסכימות לדעת א' ולשתיהן זה חסר וכן הוא בכל הספרים והרמ"ה הביא לישנא דמסרא דא בתראה. והוסיף עוד לומר שמה שנמסר על ושפחות דויפרץ האיש פ' ויצא לית כוותיה מלא בתורה ושפחות דוקא קא מסיר שאר לישני לא קא מסיר. ואת שתי שפחתיו בפרשת וישלח חסר וא"ו ומלא יו"ד כתיב עכ"ל:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}