עריכת הדף "מנחת שי/איוב/יב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''כמוכם.''' בגעיא הכ"ף:

== ד ==

'''שחק לרעהו.''' חק קדמאה דפ' חסר ותניינא מלא וכן במסורת ירמיה סימן כ' והארכתי בזה בירמיה סימן מ"ח:

'''לאלוה.''' הלמ"ד בסגול:

== ה ==

'''לעשתות.''' במקצת ספרים בחולם והם משובשים כי במדוייקים הם בוא"ו שורק וכן כתב רד"ק בשרשו שהוא בפלס עבדות:

'''ואולם.''' הוא"ו בגעיא בס"ס:

== ז ==

'''ותרך.''' ברוב הספרים נמסר על זה ועל שפסוק הנמשך ב' וחסר:

== יא ==

'''הלא אזן.''' בס' מדוייק מטוליטולא הה"א בגעיא:

== טו ==

'''ויבשו.''' ר' יונה כתב כי הוא בחירק הוא"ו ונוח היו"ד ויבשו ואנחנו לא מצאנוהו כן בספרים מדוייקים כי אם בשוא הוא"ו וחירק היו"ד רד"ק במכלול דף קי"ז ובשרשים:

'''ויהפכו.''' הפ"א נחה כמ"ש בשמואל א' כ"ה:

== יז ==

'''ושפטים.''' הוא"ו בגעיא:

== יח ==

'''ויאסר אזור.''' האל"ף בשוא לבדו כמ"ש בפ' מקץ:

== כ ==

'''לנאמנים.''' האל"ף בחטף סגול ברוב הספרים:

== כג ==

'''מששגיא לגוים.''' החכם יחייא פירשו מענין שגגה וכן פי' הר"ב ר' משה אלששיך וכן דרשו במכילתא פ' בשלח בעל צפון נשתייר מכל היראות ששלהן בשביל לפתות לבן של מצרים להטעותן שהוא הציל את עצמו ועליו הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם ואיתא נמי בשמות רבה פרשה ט"ו וכי לא היה הקב"ה יכול להציל ישראל מיד מצרים במכה ראשונה אלא לקיים מה שנאמר משגיא לגוים ויאבדם. וגם במדבר רבה פרשה כ' וילמדנו פרשת בלק דרשו פסוק משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול על בלעם הרשע שבתחלה היו הבריות נוהגות בכשרות והוא הטעה אותם בעריות וכמו שהטעה הוטעה בעצה שנתן בה נפל והטעהו הקב"ה שכך כתוב משגיא לגוים ויאבדם. מכל אלה המדרשים משמע שדרשו משגיא לשון שגגה כאילו הוא בשי"ן ימנית אבל בכל הספרים נמצא בשי"ן שמאלית וכן פירשו רוב המפרשים מלשון ריבוי ורוממות כמו הן אל שגיא איוב לו וכן מצאתי במדרש אסתר שאויבי הקב"ה למפלתן הן מתגדלין לפי' וישם את כסאו מעל כל השרים ואח"כ ויתלו את המן הה"ד משגיא לגוים ויאבדם גם רש"י ז"ל כתב שיש מפרשים פסוק זה כמדרש שהבאתי למעלה מהמכילתא ואמר שאין זה הלשון עיקר דאם כן היה לו להיות בצד ימין משגיא כמו שוגה אבל זה עיקר מגדיל לשון שגיא כח וראיתי גם כן בפי' ר' שמעון בר צמח שכתב כלשון הזה י"מ משגיא מטעה לשון שגגה וזה הפךי' הוא שגגה לפי שהוא בסבולת ואף על פי שנמצא במדרש עכ"ל. ואין לומר דאגדות חלוקות הן. דהא והא איתא ולא פליגי חד דריש כפי המקרא וחד דריש כפי המסורת כדאשכחן בכמה דוכתי על דרך אל תיקרי ואלו ואלו דברי אלהים חיים כמ"ש בצפניה א':

== כה ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}