עריכת הדף "מנחת שי/איוב/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ד ==

'''ככם.''' כתב רב פעלים דף רנ"ו שמצא בקצת ספרי המסרה ככם אדברה לית כוותי' צירי:

== ט ==

'''ילטוש.''' במקצת ספרים כ"י נגררה הוא"ו אבל בתילים ז' אצל חרבו ילטוש מסור עליו במקרא גדולה ב' מלא וזה א' מהם:

== י ==

'''יסגירני אל אל עויל.''' מסכת סופרים פ"ד הראשון קודש והנשי חול ובמסורת קדמאה בצירי תניינא בסגול וכל קריאה חילוף:

== יב ==

'''ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני.''' בדפוסים ישנים וכ"י מלא יו"ד:

'''יפרצני פרץ על פני פרץ.''' רפין:

'''יפרצני פרץ.''' במקצת ספרים כ"י מדוייקים נמסר לית ץ' זעירא וכן נמנה במ"ג באלפ"א בית"א מאותיות קטנות אבל במק"ג ריש סדר ויקרא כתוב צד"י על פני פרץ וכן ראיתי בנוסח אחד כ"י אמנם לשון ראשון נ"ל עיקר שכן מצאתי בנוסחא מדוייקת ריש פרשת חיי שרה האומרת ץ' יפרצני פרץ מכוונת עם הספרים כ"י שזכרתי למעלה:

== טו ==

'''עלי גלדי.''' במקצת דפוסים כתוב עלי ושבוש הוא:

'''ועללתי בעפר.''' רפה הבי"ת:

== טז ==

'''חמרמרה.''' חמרמרו קרי והחי"ת בחטף קמץ:

== יח ==

'''ואל יהי.''' הוא"ו בגעיא בס"ס:

== יט ==

'''ושהדי.''' חילופים רבים נמצאים בספרים בענין הנקודות והנכון כמו שמצאתי בס"ס השי"ן בקמץ והה"א בשוא ופתח וכן בשרשים השי"ן נקראת בקמץ רחב ומשפטי בקמץ ושלא לחטוף על הה"א הוסף לקמץ רחב והה"א בשוא ופתח ועיין מה שכתבתי בפרשת תצוה על מלת וישפה. ומלה זו של ושהדי. כתובה בשי"ן שמאלית בכל הספרים וכן כתבוה בעלי השרשים בשרש שהד ויש לתמוה מאוד על ר' אליי' המדקדק שהביאה בשרש סהד בסמ"ך וכתב אין דומה לו במקרא. וגם על יגר שהדותא כתב זה לבדו כתיב בשי"ן וכל שאר לישנא דסהדותא כתובין בסמ"ך ולא מצאתי בזה טעם עד כאן לשונו. ועיין עוד מה שכתבתי בפ' ויצא על יגר שהדותא:

'''במרומים.''' ברוב הספרים מלא וא"ו וכן הוא במסורת כאן שנמסר ד' מלאים וזה אחד מהם אבל בתהלים קמ"ח נמסר ג' מלאים ואין זה מהם:

== כ ==

'''דלפה.''' מאריך בדל"ת:

== כב ==


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}