עריכת הדף "מנחת חינוך/תנא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''מצוה תנא'''{{ש}}שנצטווינו על השחיטה}}

== א ==
'''[א] <big>שכל</big> מי שירצה לאכול בשר בהמה או חיה או עוף שישחוט וכו' וע"ז נאמר וזבחת מבקרך וצאנך כאשר צויתיך וכו'.''' מבואר בר"מ הלכות שחיטה ובטור וביו"ד ולכתוב כאן כל הלכות שחיטה צריך חיבור גדול וכבר האריכו הראשונים והאחרונים. והנה דעת הר"מ והרהמ"ח והרבה ראשונים דזביחה היא עשה ודעת פוסקים והריב"א בתוס' שבועות דף כ"ד סובר דאינו עשה אלא תיקון הלאו והדברים עתיקין. ועיין בפרמ"ג בפתיחתו להלכות שחיטה דכתב לדעת הריב"א ח"ז נבילה דינו כח"ש שאינו מפורש בתורה וחל שבועה ולדעת הר"מ הוי עשה אפילו פחות משיעור דלא כתיב אכילה דרך חיוב או בעשה או בלאו רק דרך רשות וע"ש שפלפל באריכות. וגם יש נ"מ אם אכל שלא כדר"א לשיטות הסוברים דשלא כדר"א אינו רק מדרבנן והדברים עתיקין אבל לשיטת הר"מ דיש עשה ולא הוי כאלו כתיב אכילה כיון דקאי על רשות ע"כ עובר בעשה אף שלא כדר"א והא דלא קאמר בפסחים הכל מודים וכו' כיון דאין לוקין אבל איסור עשה יש ובענין הפוסקים שמביא הרהמ"ח עיין בר"מ ובכ"מ ובלחם משנה באריכות. ועיין בפרמ"ג בפתיחה שם דחקר אם גם בעוף יש עשה לדעת הר"מ דזבחת מבקרך ומצאנך כתיב או אפשר כיון דאיתקש עוף לבהמה לענין עשה ג"כ איתקש ולזה דעתו נוטה וע' לעיל בח"ז שהבאתי דמבואר בש"ס דיומא דנבילה הוי נל"ע לגר וכו' ונהי דלוקין דלא הוי ניתק ע"ש על כל פנים עשה איכא אם כן באוכל נבילה עובר ג"כ בעשה זו לגר והקשיתי על מוני המצות דאינן מונים עשה זו אך בפיוט לשבועות במוסף המתחיל אתה הנחלת וכו' מובא עשה זו ואין כאן מקומו והדינים שכתב הרהמ"ח אין להאריך כי הלכות שחיטה צריך חיבור מיוחד ומה שנוהג בזמן הזה והאריכו בו הראשונים והאחרונים אין כאן מקומו בח"ז להאריך:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שחיטה]]