עריכת הדף "מנחת חינוך/רעג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

'''שלא ישא כ"ג כו'.''' ה"ה משוח מלחמה וכן כהן שעבר הכל כדלעיל:

== ב ==

'''ד' מלקיות. ''' יש כאן חסרון בלשון כי כפי מה שחשב הרהמ"ח אינו אלא ג' מלקיות אלא צ"ל שהיתה אלמנה ונתגרשה ונעשית חללה ונעשית זונה ע"ז לוקין ד' מלקיות עיין ש"ס ור"מ ובמצוה רס"ח:

== ג ==

'''אין לוקין כו'. ''' היא שיטת הר"מ בלאו שבכללות וכבר באו בארוכה הר"מ והרמב"ן בס' המצות בענין זה ע"ש:

== ד ==

'''וכה"ג שמת אחיו מן האירוסין כו'. ''' לא ייבם כו' היינו מדרבנן גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה ע' בש"ס דיבמות אבל אם בא עליה קנאה ופוטרת צרתה אבל מן הנשואין אין פוטרת צרתה וכ"ה בר"מ פ"ו מהלכות יבום וחליצה ואין כאן מקומו להאריך. ונ"ל פשוט דאם נפלה לפני כ"ג אלמנה מן האירוסין בוגרת או מ"ע דינה כמו מן הנשואין שכתבתי לעיל שהם מן התורה אסורים ומבואר בירושלמי ובתוספות סנהדרין דפ"ב אם כן אם עבר וייבם אין פוטרת צרתה. ואין לחלק דשאר ח"ע הוא עובר תמיד אבל כאן כיון דאם נשא נשוי ואינו עובר עוד דאין טעם לחילוק זה כיון דקיימ' עתה עליו באיסור לאו ועשה אינו דוחה אם כן הו"ל כמו בעולה. ואני מסתפק אם נפלה לפניו קטנה מן האירוסין לשיטת הר"מ דקטנה אסורה לו גם כן מן התורה אפשר דהוי נמי עשה ולא תעשה ונראה דוקא אם בא עליה בקטנותה אינו פוטר צרתה אבל המתין עד שנעשית נערה אם כן הדר הו"ל ל"ת לחודי' ודוחה מן התורה רק מדרבנן משום גזירה אם כן פוטרת צרתה אך זה תלוי בספיקו של הפר"ד אי נפלה יבמה מן הנשואין לפני כ"ג ובא עליה אם עובר משום איסור כרת דהדר ה"ל אשת אח שלא במקום מצוה והכתוב רק ריבה לחליצה א"ד כיון דהכתוב ריבה לחליצה פקע איסור א"א ע' באחרונים אם כן אי אמרי' כצד הזה דקיימא עליו באיסור א"א אם כן בשעת נפילה לא חזי אין אני קורא יבמה כו' אם כן קיימא לעולם באיסור אשת אח כמבואר ביבמות אם כן אפילו נעשית נערה אח"כ אינו פוטר צרתה אבל אי אמרינן כצד האחרון ולזה הסכימו האחרונים אם כן עתה אסורה מן התורה ליבום מחמת העשה ולא תעשה ואח"ז נפקעת העשה חזי' לי' ואם בא עליה פוטרת צרתה דהיא עצמה חזרה להיתרה מן התורה ולצד הראשון כיון דקיימא לן באיסור בשעת נפילה שוב אינה זקוקה אף דהוי רק מחוסר זמן קורא אני כל שאינה בשעת נפילה ע' ביבמות דף קי"א ע"ב בתוס' יבמות ד"ב ד"ה אחות אשתו. וכבר כ' בדין כהן שבא על העכו"ם דחייב משום זונה וכמה שיטות בזה ודעת הר"מ אף על פי שעל הבעילה בלא קדושין אין לוקה לדעתו מכל מקום כ' דלוקין בבא על העכו"ם כיון דלאו בת קדושין היא אם כן י"ל דכה"ג שבא על העכו"ם שנבעלה עובר ג"כ בעשה דבעולה אף שהר"מ סובר והבאנו לעיל דעל ביאת בעולה אינו מוזהר בלא קדושין מכל מקום כיון דלאו בת קדושין עובר ואפשר לחלק וצ"ע. ושאר פרטי המצוה נתבארו לעיל ונכלל שם. וז"פ דהממאנת מן האירוסין מותרת אף לכ"ג כי לענין זה אין חילוק בינו לכה"ד ואם מת הבעל ונשאר יבם ומיאנה לאח"מ ע' באה"ע סי' קנ"ה דאמרי' דאסורה לאביו משום דנראה ככלתו אבל לשאר קרובים מותרת אם כן נראה דלכה"ג ג"כ מותרת דלא גרע משאר קרובים אבל שם מבואר דעת החולקים דאסורה לכל הקרובים אם כן נראה דאסורה ג"כ לכה"ג אך בלא נשאר שום יבם מבואר שם דלכ"ע אסורה בקרובי הבעל דאין לה במי למאן אם כן כאן בודאי אסורה לכה"ג. והנה אף כה"ג שעבר מחמת מום מכל מקום דינו ככה"ג כמבואר בר"מ ובהרהמ"ח. ונראה דאם כה"ג נעשה פ"ד וכ"ש ג"כ דינו כדין כה"ד לענין נשים פסולות ומבואר לעיל שיש ג' שיטות ע"ש ואפשר דבוגרת או מ"ע או קטנה כיון דאינו מפורש בקרא מותר לישא [כמו] אם היא גיורת ואפשר דזה מקרי יותר מפורש מגיורת כיון דדרשינן מקרא אבל גיורת דהוי זונה ד"ז לא נדרש כלל מן התורה אך יחזקאל אסמכי' אקרא ואמרי' שזה בכלל זונה והוי כאן דבר מפורש יותר. ולעיל מצוה רס"ח כתבתי הא דמבואר כאן דכה"ג חייב ד' מלקיות באלמנה גוח"ז דוקא קידש אבל בעל לחוד א"ח אפילו משום אלמנה אף דאלמנה לחוד חייב כה"ג על ביאה לחוד משום לא יחלל מכל מקום כאן דמחוללת אינו חייב ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:מנחת חינוך]]