עריכת הדף "מיני תרגומא/במדבר/טז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== א ==
'''פרשת קרח''' '''וַיִּקַּח קֹרַח''' תרגום אונקלוס '''וְאִתְפְּלֵג''' עיין רש״י והרמב״ן משיג עליו וסיים ואונקלוס שתרגם ואתפליג פתר הענין לא הלשון כמנהגו במקומות רבים וכן תרגם על דבר קרח (במדבר י״ז י״ד) '''עַל פְּלֻגְתָּא דְקֹרַח''' ותרגם בדבר בלעם (במדבר ל״א ט״ז) '''בַּעֲצַת בִּלְעָם''' כי הוא מזכיר הענין כתרגומו וכו׳. ובשביל התועלת אעתיק מ״ש הרמב״ן עוד שם מדעתו של רבי אברהם שהוא אומר במקומות רבים אין מוקדם ומאוחר בתורה לרצונו וכבר כתבתי כי על דעתי כל התורה כסדר זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור וגם שם לצורך ענין ולטעם נכון וכו׳ והמזרחי כתב הרבה כזה ע״ש ולא ידעתי מדוע לא הערו מה שאמרו בסנהדרין ק״ט: ויקח קרח אמר ריש לקיש שלקח מקח רע לעצמו:

== ז ==
ז״ל הרמב״ן וראיתי באונקלוס שתרגם כל קטורת הנזכרת בפרשה '''קְטוֹרַת''' כלשונו לא אמר בו קטורת בוסמין כמנהגו נראה שסבר שלא היה קטורת הסמים של הקדש אבל לבונה וכיוצא בה שהקטיר לנסיון וכן עשה בבני אהרן ודעת רבותינו שהי׳ קטורת הקדש והוא הנכון ואולי לא ירצה אונקלוס לשבח הקטורת להוסיף בו בוסמין רק בהעשות ענינו במצוה עכ״ל הרמב״ן: ולא אדע מה אעשה בהיות כי בכל דפוסין וגם בחומש שעליו נדפס פי׳ הרמב״ן אחד מהם לא נעדר בכל הפרשה פסוקי ז׳. י״ז. י״ח. ל״ה. וכן בפרש׳ י״ז פסוק ה׳. י״ב. דכתיב בעברי '''קְטוֹרֶת''' תרגם '''קְטוֹרֶת בּוּסְמִין''' והנה לדעת הרמב״ן שהעתקתי צריכין אנו למחוק כל מלת בוסמין הנזכרים וכדאי הוא הרמב״ן לומר דמה דאיתא לפנינו מלת בוסמין נשתרבב זה הטעות ע״י תלמיד אחד ממה שראה שהתרגום כתב כן בפרשת תשא במצות עשיית הקטורת לפיכך הוסיף מדעתו בפרשיות שלפנינו הכא. ואם ראה וידע ממ״ש הרמב״ן היה יודע. כי המוסיף גורע:

== טו ==
'''מִנְחָתָם''' תרגום אונקלוס '''קֻרְבַּנְהוֹן''' ז״ל הרמב״ן אל תפן אל מנחתם לפי פשוטו הקטורת שהם מקריבים לפניך למחר אל תפן אליהם וכו׳ לשון רש״י ואינו נכון בעיני וכו׳ אבל פשוטו כי בעבור שהיו אלה רוצים בכהונה להקריב קרבן אמר משה אל תפן אל מנחתם אל קרבן שיקרבו לפניך ואל תפלה שיתפללו לך כי כל הקרבנות גם התפלה יקראו מנחה וגם אמר אונקלוס '''קֻרְבַּנְהוֹן''' איזה דבר שיקריבו לפניך וטעם לא חמור אחד מהם נשאתי אמר מה שררה אני משתרר עליהם כי מעולם לא לקחתי מהם אפילו חמור אחד לעשות צרכי כדרך המלכים או השרים כי זה משפט המלוכה דכתיב ואת חמורכם יקח ועשה למלאכתו (שמואל א׳ ח׳ ט״ז) וזה טעם של אונקלוס '''שְׁחָרִית''' שכך נקרא אנגריא של מלך שחוור הזכיר הדבר הקטן שבדיני המלכות וכו׳ עכ״ל:{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}