עריכת הדף "מחצית השקל/אורח חיים/תצב"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) בה"ב כו''''  אבל בעצרת כו' ובח"י כתב בשם ת"ד דאנשי מעשה מתענים גם אחר עצרת:

{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) ותשרי ואף למנהגנו כו''''  ר"ל דבניסן א"ש דאין מתענים כל החדש כמ"ש סי' תכ"ט אבל בתשרי כ' הרב"י הטעם לפי שהוא מרובה במועדים. ולזה הקשה מ"א דהא ע"כ לא משגיחים בזה לפי שמרובה במועדים דהא נוהגים להתענות בו תענית יחיד ותירץ דמ"מ אין קובעים כו' דלזה מהני מה שמרובה במועדים דאין קובעים כו' ועיין בס"ק שאח"ז:

{{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג) מיד כו'.'''  דליתא (ד"מ סי' תכ"ט כצ"ל) וכ"כ בי"ד סי' ר"כ בש"ך ס"ק ל"א אבל באמת הד"מ וש"ך ניהו דתרווייהו חולקים על מהרי"ו. אבל גם הם חלוקים דדעת הש"ך דטעם מהרי"ו דפסק כראב"י דס"ל כן היינו משום דפסק כתנ' דס"ל דרביעה ראשונה של גשמים הוא בי"ז בחשון. אבל לדידן דקי"ל דזמן רביעה ראשונה היא בשבעה בחשון ולכן כתב דאין לברך בה"ב קודם ז' חשון אבל הד"מ חלק מטע' אחר דהראב"י אזיל לטעמיה דטעם תענית בה"ב משום גשמים ולכן יש להמתין עד זמן רביעה א' אבל לדידי דהטעם כמ"ש מ"א בס"ק א' דחוששים שמא מתוך משתה כו' א"כ מיד בשבת שאחר ר"ח יש לברך בה"ב:

'''ומי שענה אמן א"צ קבלה ר"ל דא"צ לקבל התענית במנחה שלפניו.'''  ומ"מ כתב מ"א בסי' תקס"ג בשם הלבוש דאינו מחויב להתענות אף שענה אמן ואפי' גמר בלבו אז להתענות אא"כ הוציא בשפתיו. ואם יש מילה כו' לברכו במנחה:

ובספר א"ר משמע דאין מברכין כלל באותו שבת וכתב דל"מ אם חל ר"ח בשבת אלא אפי' בשבת שמברכין החדש אין לברך בה"ב:

ומה"ט אין מברכים בה"ב בתשרי דלא נשאר זמן לברך ולהתחיל להתענות בתשרי:

{{עוגןמ|ד}} (ס"ק ד) ת"צ עסי' כו' ע"ש אם אירע סעודת מצוה באותו יום:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}