עריכת הדף "מחצית השקל/אורח חיים/תלב"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

{{עוגןמ|א}} '''כתב מ"א יטול ידיו ק"ה.'''  וכתב הב"ח בשם מהרש"ל אע"ג דקי"ל הנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח כמ"ש בסי' קנ"ח סעיף ה' אם לא שידע שנגע במקום מטונף מ"מ כיון דבדיקת חמץ בא לטהרת הרגל. והיא מצוה חשוב' ראוי להחמיר בה ולעשות בנקיון. ומ"מ כ' בתשו' סי' פ"ו מ"מ ע"י היסך רגליו ושפשוף עדיף עכ"ל. ור"ל שיצטרך נטילה מצד הדין:

{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) כ"ז כו''''  דהא מברכי' על ביעור כו' ר"ל לא על בדיק' חמץ שכבר עבר אלא על ביעור והא עדיין חל עליו הביעור ועוד דהא אומר בביטול של לילה כמ"ש סי' תל"ד סעיף ב':

וכ"ש כה"ג ר"ל ניהו דלא קיי"ל בהא כמהרי"ק אבל כה"ג ששכח לברך בשעת בדיקי יש לברך בשעת שריפה:כל מצוה שיש לה משך זמן כו' ר"ל דוקא מילה או שחיט' כיון שמל או שחט כבר עבר המצוה וא"א לברך אבל מצוה זו שיש לה משך זמן כגון תפילין וציצית ניהו דמצותן לברך מיד בשעת הנחת תפילין ועטיפת הטלית מ"מ כיון דעדיין עוסק באותה מצוה דהא עדיין התפילין והציצית עליו מברך אם לא בירך תחל' וה"ה בדיקת חמץ שיש לו משך זמן עד מחר בשעת שריפה מברך בשעת שריפה. ועמ"ש ס"ס רי"ד שם הביא לשון הרמב"ם. ובי"ד סי' י"ט בש"ך שכ' בשם ס' ב"א דאפי" בשחיטה אם לא בירך בשעת שחיטה מברך אח"כ והש"ך חולק אבל במצוה שיש לה מפך זמן גם ש"ך מודה:

{{עוגןמ|ד}} '''(ס"ק ד) וטוב כו''''  ובזה אצ"ל ולברך דהוי כסח באמצע סעודתו:

{{עוגןמ|ה}} '''(ס"ק ה) יעמיד כו''''  ועמ"ש סי' תל"א בס"ק ה'. ובגמ' דף ד' ע"ב דהא דאמר אביי לא מבעיא באתרא דנא יהבו אגרא כו' ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''(ס"ק ו) על סמך כו''''  דיו"ד שעושים כו' עסי' ח' ס"ה שכתב שנים או שלשה שמתעטפים כא' כל אחד בטליתו אם ירצו א' יברך והאחרים יענו אמן ויוצאים בזה. ובפר"ח י"ד סי' י"ט מסיק דאפי' לא ענו אמן רק נתכוונו לצאת יצאו ועמש"ל סי' ח' ס"ק ח':

'''משמע כו''''  מדכת' יעמיד מב"ב אצלו בשעה שמברך כו' על סמך ברכ' שבירך בעה"ב משמע שגם הם חייבים לברך אלא שיוצאים בברכת בעה"ב וא"כ אם אין בעל הבית בודק ואינו מברך צריך האחר הבודק לברך:

'''גבי שופר.'''  שהתוקע מברך אפי' התוקע כבר יצא:

שאין המצוה עליו וגם אינו מוציא לבעה"ב בברכתו דהא אין בעה"ב בודק ואין בעה"ב חייב לברך:

ועיין בטור סי' תרמ"א כצ"ל ור"ל שהביא בשם הירושלמי וז"ל העושה סוכה לעצמו א"צ לברך על עשייתה אע"ג דגרסי' בירו' העושה סוכה לעצמו מברך אקב"ו לעשות סוכ' עשאה לחבירו מברך על עשיית סוכה סמכי' על גמרא דילן שא"צ לברך כו' עכ"ל הרי לפ"ד הירושלמי אם עוש' סוכה לחבירו צריך העושה לברך ואע"ג דלא קיי"ל הכי היינו משום דס"ל דאין מברכין על עשייתה אפילו עשאה לעצמו אבל אם היה הדין שהעושה לעצמו מברך היינו מודים דגם העושה לחבירו מברך וע"כ צ"ל הטעם כמ"ש המ"א דמ"מ מצוה קעביד:

'''(ס"ק ז) ונוהגים כו''''  נוקשה ר"ל חמץ קשה שלא יתפרר ויצטרך לבדוק אחר הפירורים:

במקום משומר שלא יטלנו עכבר וט"ז ס"ק ד' כתב דטוב שלא להניח ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}