עריכת הדף "מחצית השקל/אורח חיים/שנג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) ועירבו.''' ולמ"ד דמותר להחליף. ר"ל ברשויות דרבנן והיינו שאין אסורו לטלטל מזה לזה כ"א מדרבנן. כגון כרמלית לרה"י אם יש מקום פטור ביניהם אי מותר לטלטל מכרמלית דרך מקום פטור יש מחלוקת הפוסקים לעיל סי' שמ"ו ס"א ולמאן דשרי גם כאן שרי אפי' לא עירבו והא א"צ עירוב לטלטל מבית לחבירו כ"א מדרבנן. והזריק' ע"כ היא למעלה מיו"ד כמ"ש מ"א ס"ק ב' דא"כ בלי עירוב י"ל רשויות דרבנן דרך מקום פטור:

'''עמ"ש סי' שנ"ה כו'.''' לא רשם לעיין ר"ס שמ"ה דשם מבואר מחלוקת הפוסקים הנ"ל דמשם אין ראיה די"ל דאפי' למ"ד דשרי לטלטל ברשויות דרבנן דרך מקום פטור היינו דוקא כשנח במקום פטור תחלה קודם שמוציאו לרשות האחר והיינו דתחלה מוציאו מכרמלית למקום פטור והונח שם ובזה אין איסור ואח"ז כשמכניסו לרה"י ממקום פטור ג"כ אין איסור וכדקתני שם בסי' שמ"ה שאדם עומד במקום פטור ויקח חפץ מיד העומד ברה"י כו' וא"כ כשמגיע ליד האדם העומר במקום פטור ה"ל כאלו נח שם. ולכן שרי אבל בנדון דהכא דאדם א' מוליכו מרשות לרשות האסור דרך מקום פטור ולא הונח במקום פטור. י"ל דלכ"ע אסור וכ"כ התוס' להדיא במס' עירובין [[תוספות/עירובין/צ/א#כרמלית|דף צ' ע"א]] ד"ה כרמלית ורה"י כו' ע"ש. ולכן רשם מ"א לעיין סי' שנ"ה שם הביא רמ"א בשם המרדכי דין בה"כ למעל' מי' דמוכח דס"ל דאפי' לא נח במקום פטור שרי וע"ש במ"א ס"ק י"א:

'''ולענ"ד דהתוס' בשבת [[תוספות/שבת/קא/א#רבי|דף ק"א ע"א]] ד"ה ר"י אומר כו'.''' דזה מחלוקת ר"י ורבנן דלר"י שרי כה"ג אפילו לא נח במקום פטור ולרבנן אסור. אלא א"כ נח במקום פטור. ונ"ל דהמרדכי פסק כר"י (והטעם אף דחכמים חולקים על ר"י נלע"ד דס"ל דהש"ס ע"כ פסק כוותיה דב[[בבלי/שבת/ק/ב|דף ק' ע"ב]] במס' שבת אמרי' ההולך בספינה אמר רב הונא מוציא זיז כ"ש וממלא ורבה ור"ח ס"ל דצריך להוציא זיז רחב ד"ט. ומסיק דפליגי בהא רב הונא ס"ל כיון דגמירי דאין ספינה מהלכת אם אין המים עכ"פ גבוהי' י"ט א"כ ניהו דים כרמלית היא מכל מקום כיון דאויר כרמלית למעלה מי' מקום פטור וס"ל אותן י"ט מארעא קרקע הים משחינן א"כ אי ממלא למעלה מן המים שעכ"פ גבוה י' דזולתו אין הספינה מהלכת כנ"ל. א"כ האויר שלמעלה מי' הוי מקום פטור ובדין הוא דאפי' זיז כ"ש נמי לא בעי אלא משום הכירא. וע"ש ברש"י וע"כ המים הם גבוהים יותר מי' מן הקרקע כמ"ש התוס' שם ד"ה גמירי כו' דאל"כ איך שואב בכלי הא הכלי נשקע במים ע"ש ומדברי תוספות הנ"ל מוכח דס"ל דבעי' שיהיה נח במקום פטור דאם לא כן מאי קשיא להו ניהו דמשקיע הכלי תוך המים שהם למטה מי' והוי כרמלית מכל מקום מוליכו לספינה דרך האויר למעלה מי' ודלמא ס"ל לרב הונא דמותר להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור אלא ודאי דהתוספות סבירא להו דאסור אם לא נח וכמו שכתבו בערובין [[תוספות/עירובין/צ/א#כרמלית|דף צ']] הנ"ל ואפשר זה ראיות המרדכי לפסוק כר"י דהוי קשיא ליה קושית התוספות דהא הכלי שוקע במים ולא ניחא ליה בתי' התוספות דמאי דאמר גמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מיו"ד רצה לומר בלי שיקוע הכלי דה"ל הרב' יותר מיו"ד דאין לשון הש"ס סובל זה אע"כ ניהו דשקוע הכלי אין בכך כלום דסבר ליה לרב הונא דשרי להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור אפי' לא נח כנ"ל וא"ש):

'''צ"ע כו'.''' פתח ביניהם ר"ל דמבואר לקמן סי' שע"ב דשתי חצירות וכותל אחד ביניהם אם יש פתח בכותל דע"י שיערבו יהיו יכולים לטלטל דרך הפתח אז מהני ערובן אבל ליכא פתח דאפילו יערבו א"א להם לטלטל מחצר א' לחבירו כ"א ע"י זריקה למעלה מן הכותל או ע"י חורים בזה ל"מ עירוב ואם כן הכא דרשות הרבים מפסיק בין הבתים אי אפשר להם לטלטל מזה לזה כ"א ע"י זריקה כמו שכתב בש"ע א"כ לא מהני כשערבו אפ"ה אסורים לזרוק:

'''וצ"ל דמיירי שהם עומדים כו'.''' כזה {{תמונה להוספה}}*:

{{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג') כ"ח אבל ד"א חיישינן דלמא נפיל כו'''' והיינו משום שא' גבוה מחבירו צריך לאמן ידיו לזריקה להגביה או להשפיל ועל ידי זה יש לחוש פן יפול רש"י ומצד הנפילה לא חייב דמתעסק הוא אצל הנפילה דלא מתכוין לזרוק לר"ה כך כתב רש"י בשבת [[רש"י/שבת/צז/א#|דף צ"ז ע"א]]:

{{עוגןמ|ד}} '''(ס"ק ד') למעלה כו'''' צ"ע אם חלון כו' תוך ג' א"כ אפי' למטה מיו"ד כו' כצ"ל כמ"ש סי' שמ"ה במ"א ס"ק ב' שחולק שם על הע"ש:

שאין החלון סמוך לו ר"ל תוך ג':

{{עוגןמ|ה}} '''(ס"ק ה') אסור כו'''' דוקא בכלים כו'. דקי"ל בסי' שע"ב דכל החצרות רשות א' הן. ואפי' לא עירבו החצירות יחד ניהו דאסור לטלטל מחצר א' לחבירו כלים ששבתו תוך הבית אבל כלים ששבתו בחצר מותר לטלטל מחצר א' לחבירו ודין הזוזים הללו דין חצר יש להם לכן אין איסור כשלא ערבו אלא בכלים ששבתו בבית:

{{עוגןמ|ו}} (ס"ק ו) ואוסרים זע"ז אפי' אין בתחתון ד' והיינו כיון דהעליון הוא ארבע וחל על העליון שם רשות אוסר על התחתון ולכן גם התחתון אף שאינו רחב ד' ולא חל עליו שם רשות מ"מ אוסר על העליון שחל עליו שם רשות וה"ה איפכא כשהתחתון רחב ד' ולא העליון מה"ט:

{{עוגןמ|ז}} '''(ס"ק ז) כנגד כו'''' שהוא כחורי חלונו ר"ל רוחב הזיז שהוא נגד רוחב החלון מיקרי חלון ולא הוי רשות בפני עצמו לאסור עליו התחתון וה"ה כה"ג התחתון שרי נגד החלון אם היה בו. אך כיון דאין כאן רק חלון א' א"כ העליון נגד החלון ואין נגד התחתון חלון לכן כ' הש"ע הדין היתר נגד החלון בעליון ולא בתחתון ומשמע דאם העליון רחב ד' אפי' נגד החלון אסור להשתמש כיון דהוא רשות חשוב לא בטל מה שהוא נגד החלון לגבי חלון:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}