עריכת הדף "מחצית השקל/אורח חיים/רלט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) פרשה כו'''' שהיא רמ"ח כו' וצ"ל דאומר תחלה אל מלך נאמן. וע' לעיל סי' ס"א במ"א ס"ק ד':

ועמ"ש סי' רל"ה ס"ק ב' דאם קרא ק"ש מבעוד יום מצד הדין צריך לו' על מטתו עכ"פ שני פרשיות הראשונות ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) ומברך כו'''' יאמר אחר שמע. דכן סדרן בש"ע קורא כו' שמע ומברך המפיל כו' וכן עיקר כאשר יתבאר הטעם סס"ק זה:

ואח"כ יאמר יושב בסתר דהא כתבו יושב בסתר לבסוף וא"כ צריך טעם דכמו שאומר שמע קודם המפיל שתהיה הברכה סמוכ' לשינה ה"ה די"ל יושב בסתר קודם המפיל כדאי' בגמ' שצ"ל ד"ת או ק"ש סמוך לשינה כצ"ל והוא דאמרינן בברכות דף ד' ע"ב אמר ריב"ל אע"פ שקרא אדם ק"ש בבה"כ מצוה לקרותו על מטתו א"ר יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (ופירש רש"י אמרו בלבבכם אמרו מ"ש בה על לבבך ועל משכבכם שנא' ובשכבך ודומו בשינה אח"כ) וא"ר נחמן ואם ת"ח הוא א"צ (פירש"י שרגיל במשנתו לחזור על גירסתו תמיד דיו בכך) אמר אביי אף ת"ח בעי למימר חד פסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי כו':

וכ"כ התוס' ריש ברכות לדחות פירש"י שכ' ליישב המנהג שקורים ק"ש מבע"י דסומכים על ק"ש שעל מטתו. והקשו דהאי ק"ש שעל מטתו אינו אלא משום שמירה ואינו יוצא בה וראיה שהוא משום שמירה דהאמרינן דת"ח אין צריך וא"א דיוצא בה גם ת"ח צ"ל אע"כ הטעם משום שמירה ות"ח גרסתו ששגורה בפיו משמרתו:

ס"ל דשמע אמר באחרונה וכ"כ ראיה זו בהגמיי' דאל"כ ה"ל לו' אמר יושב בסתר וחזר ואמר או שאר פסוקים שכפל אע"כ שקרא שמע לבסוף ולכן חזר וקרא שמע:

'''ריב"ל ס"ל כו'''' מדאמרינן בשבועות דף ט"ו מאי שיר של פגעים יושב בסתר כו' וה' מה רבו צרי כו' ואמרינן עלה ריב"ל הוי קרי להני פסוקים וגני משמע דסמוך לשינה היה קורא הני פסוקים יושב כו' אלמא דאמרן לבסוף:

'''שכ' קורא וחוזר וקורא.''' והיינו כר"ז בירושלמי. ועיין לעיל סי' ס"א סעיף יו"ד דיש ליזהר שלא לו' פסוק אחד דהיינו שמע שני פעמים כ"א שאר הפרשה (ועיין בל"ח) דהלכה כריב"ל אפי' נגד ר' יוחנן:

'''דהוי שה"ג.''' ובספר אליה רבה חולק דאטו נשים לא בעי שמירה:

{{עוגןמ|ג}} '''(סק"ג) סמוך כו'''' ואין לחוש משום הפסק כו' ואין לחוש שמא לא יהיה יכול לישן:

ויהיה ברכה לבטל' דהברכה היא על טבע הבריאה ואפי' לא יישן אין ברכתו לבטלה כ"כ בספר אליה רבה ועוד כ' תי' אחרים ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''(ס"ק ו) חוזר וקורא ונ"ל דה"ה אם מהרהר בד"ת כו'''' ובספר א"ר כ' הא אפי' ת"ח צ"ל חד פסוקי דרחמי כדאיתא בברכות הובא לעיל. ולענ"ד לק"מ דמי גרע מה שכבר קרא ק"ש מחד פסוקא אלא להשתקע בשינה די לו בהרהור תורה. ומה שר"ז קרי וחזר וקרי על צד היותר טוב עשה אבל לא היה מחויב בדבר דהא בת"ח בחד פסוק די. וכן שאר הדברים שהקשה בספר א"ר לק"מ ע"ש:

{{עוגןמ|ז}} '''(ס"ק ז) יושב כו'''' הישן בבית יחידי כו' כ"ה הגירסא במס' שבת דף קנ"א ע"ב אבל ברי"ף ורא"ש שם הגירסא הישן בבית יחידי בלילה משום דביום ל"ל בה ואפשר גם לגירסתנו בגמ' דאמרה סתם הישן בבית יחידי ג"כ לא נתכוין אלא לאסור בלילה וסתמא כפירושו בלילה. ונקט סתם הישן כי סתם שינת בני אדם הם בלילה:

'''דאמרינן בברכות דף סמ"ך הנכנס למרחץ אומר יה"ר כו'''' ואל יארע כו' ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה כו' ועלה אמר אביי דלא לימא הכי דלא לפתח פיו כו':

'''ובדף י"ט שלא יאמר כו'''' דאמרינן העם העוסקים בהספד כשאין המת לפניהם הם מתפללים והאבל שאסור להתפלל מצדיק עליו הדין. ומסקינן שם שלא יאמר הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעתי כו':

'''שאני דמרחץ כו'''' וכן האבל הואיל שמדת הדין מתוחה כנגדו הוי כשעת הסכנה:

'''לילה ושינה כו'''' כמ"ש סי' רל"א. ר"ל דשינה אפי' ביום כשישן צ"ל ויהי נועם משום סכנות מזיקים ע"ש:

'''צריכה בדיקה ביותר.''' ונקראו מארי חושבנא המחשבים חשבונו של עולם. ואשרי להם ומה נעים כלם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}