עריכת הדף "מחצית השקל/אורח חיים/קלה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} '''מ"א.''' איתא ברי"ף כו' משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות ובי"ט ובר"ח ובחש"מ שנ' וידבר משה כו'. עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין ג' בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה עכ"ל. וצ"ע דאית' במרובה כצ"ל וקושי' מ"א מ"ש דעזר' תיקן הקריא' בב' וה'. ובמרוב' אית' דבב' וה' נביאים שבימי משה תיקנוהו. ועזרא הוסיף שבת במנחה:

'''והתוספות כו'''' דאמרי' רבי ס"ל קריאת שמע צריך לקרות בלשון הקודש דכתיב והיו בהוייתן יהיו ומסיק הש"ס דע"כ רבי ס"ל כל התורה בכל לשון נאמרה דאי דוקא בלה"ק ל"ל והיו גבי ק"ש מי גרע ק"ש מכל התורה ופירש"י בכל לשון נאמרה לקרות בתורה וכתבו התוספות ולא נהירא. דהא עזר' תיקן קריאת התורה ומקמי דאתי עזרא והיו ל"ל עכ"ל והקש' הב"ח איך כתב דעזרא תיקן והא נביאים שבימי משה תקנוהו. ועיקר קושייתם כו' א"כ לא שייך כו' לאפוקי מדברי הב"ח סי' תרפ"ה דא"א דבימי משה תקנוה ה"ל דאוריי' אצטריך קרא דוהיו. ודבריו תמוהים דהא אמרי' עמדו נביאים ותקנו הרי דאינה רק תקנה ולא דאוריי':

מנין הקרואים כדאי' בגמ' דגם במרובה אמר תקנת עזרא היה לקרות בב' וה' ושבת במנח' ופריך והא ב' וה' מתקנת נביאים שבימי משה ומשני מעיקרא תקנו חד גבר' ג' פסוקים כו' אתא עזרא ותיקן ג' גברא ועשרה פסוקי' כו':

'''וא"כ משה תיקן מנין כו'''' ר"ל דחשיב הרי"ף תקנת משה ותקנת עזרא והוי דומיא וכמו דבעזרא ר"ל מנין הקרואים ה"ה גבי תקנת משה:

'''(ס"ק א) ואין כו'''' משום ביטול כו' ושבת במנחה ליכא ביטול מלאכה מ"מ כיון דדרשו עד סמוך לחשיכה לא רצו חכמי' להטריח הצבור בהוספה כן פירש"י שם במגילה:

{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) מותר כו'''' ואין נוהגים כן. מטעם שכתב הט"ז ניהו דלגבי חתן הוי מועד מ"מ לגבו' צבור דלא הוי מועד הוי ביטול מלאכה:

{{עוגןמ|ד}} '''(ס"ק ד) בטלו כו'''' וזה א"צ לעשות בב' ספרי' וא"כ ה"ה בפקודי ויקרא וכן כדומה:

ובהגמ"נ כתב ע"ז ול"נ דבריו ר"ל שיקרא ג' סדרים דלא כמ"ש מ"א תחלה ועיין בספר א"ר מ"ש אי לא קראו בב' וה':

{{עוגןמ|ה}} (ס"ק ה) מלה כו' ועמ"ש סי' קל"ט כצ"ל:

{{עוגןמ|ו}} '''(ס"ק ו) אינו כו'''' ואפי' למ"ד כו' ר"ל דהרב"י בסי' ס"ו הביא שני דיעות אי מפסיק ניהו שהכריע שם הרב"י כמ"ד שאינו פוסק מ"מ לא ה"ל לסתום כאן וה"ל גם כן לכתוב המחלוקת ולפסוק כמ"ד שאינו פוסק (ונ"מ ע' בש"ך י"ד סוף סי' רמ"ב בכללי הוראות או"ה):

דליכא משום פגמ' ר"ל שלא יאמרו שאינו כהן מדלא קראוהו ויופגם כהונתו דמידע ידעי משום שעומד במקום שאינו רשאי להפסיק:

'''ואין ממתיני' כו'''' ר"ל דאין בזה חיוב על הצבור להמתין כדי להקדימו לקרות דחייבי' מקר' דוקדשתו וכדלקמן ס"ס ר"א ולזה תי' רשב"א דחיישי' לטרח' דצבור':

דעדיף מכבוד הכהן דהא מצד הדין אפי' גר שהוא ת"ח קודם לכהן עם הארץ וכ"ש דחיישי' לטרח' דצבור' לדחות כבוד כהן ועיין בהרב ב"י הביא דברי רשב"א:

'''דבפסוקי דזמרה שרי כו'''' אע"ג דאסור להפסי' כדלעיל סי' נ"א ס"ד מ"מ לא חמיר כ"ה כמו שאר מקומות שאסור להפסיק:

{{עוגןמ|ז}} '''(ס"ק ז) וקורין כו'''' כבוד הצבור כו' וכמ"ש בס"ק שלפני זה ומ"ש בש"ע וטוב שילך כו' היינו מחשש פגמו ואף דבאמת אין חשש פגם וכמ"ש בס"ק שלפני זה מכל מקום על צד היותר טוב ילך חוץ לבה"כ אבל הט"ז חולק ע"ש ובתענית בה"ב מסיק מ"א לקמן סי' תקס"ו ס"ק ח' דבשחר דבלא"ה היו קורין אע"ג דע"י התעני' נדח' פ' השבוע והי' קורין ויחל מכל מקום יכול הכהן שאינו מתענה לעלות אבל במנחה דאי לא היה תענית לא היו קורין כלל לא יעלה מכל מקום אי עלה לא עביד איסור' ע"ש:

{{עוגןמ|ח}} '''(ס"ק ח) ברכו כו'''' משמע כו' דוק' כשאמר ברכו והקהל ענו אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד דליכא לבטלה דהא הצבור ענו כאשר אמר שיברכו והצבור ברכו אבל כשמתחיל בא"י יוציא ש"ש לבטלה אם לא יגמור הברכה ויקרא:

כמ"ש סי' ר"ו כשבירך בטעו' לבטלה יאמר בשכמל"ו ואם לא אמר רק בא"י ונזכר יסיים למדני חקיך דנרא' כקורא פסוק בתהלים קי"ט מיהו מדכתב הרא"ש שם כן בשם י"א לכן היכי דאפשר לתקוני עדיף:

{{עוגןמ|י}} '''(ס"ק י) אבל ראשון כו'''' דאפי' לפי' כו' בא ליישב קושית הב"ח וט"ז. והא דאמרינן בגיטין אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה ופי' רש"י נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו כו' ואינו קורא כלל כו' אבל כו' שמעתי שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים עכ"ל. והכ"מ כתב דהרמב"ם שכתב כמ"ש הלשון בש"ע ולא יעלה אחריו לוי משמע דס"ל כפירוש א' של רש"י וכ"כ בספרו ב"י וא"כ איך כ' רמ"א על ל' המחבר אבל ראשון י"ל כפי' שני של רש"י. והלא המחבר ס"ל כפי' א' וה"ל לרמ"א לכתבו ל' מחלוקת ולזה הביא מ"א דברי הד"מ דלזה דהלוי יכול לעלות ראשון גם פי' א' של רש"י מודה אלא דבהא פליג עם פי' שני דאם הלוי והישראל שוין במעלה. דלפי' א' שכתב שהלוי איבד את כבודו א"כ ה"ל כשני ישראלים השוין ולכן יקרא תחלה מי שירצה משא"כ לפי' שני דלא איבד כבוד הלוי כולו כי אם מקצתו דאם יש כאן כהן קורא אחריו לוי ואחריו ישראל אפי' הישראל גדול מן הלוי משא"כ כשאין כאן כהן אבד הלוי זכות זה ויכול לעלות מי שירצ' דכל אחד יש לו מעלה דהישראל יש לו מעל' שהוא גדול מן הלוי והלוי יש לו מעלה משום שהוא לוי לכן שוין הן משא"כ כשהלוי היה שוה בחכמה לישראל אז ראוי להקדים הלוי לישראל כי אע"פ שאין כאן כהן מכל מקום קצת זכות נשאר ללוי נגד ישראל. וכ"כ הרא"ש להדיא לפי' השני הובא בהרב"י עכ"פ בשוין גם לפי' א' יכול לוי לעלות ראשון וא"ש דברי רמ"א. דוקא כשאין הישראל גדול כו' והיינו לפי' א' של רש"י דפסק הרמב"ם והרב"י כוותיה כנ"ל:

{{עוגןמ|יא}} (ס"ק יא) אין מפסיקים שלא תהא ב"ל והיינו דוקא כשאמר בא"י וכדלעיל כ"כ הט"ז:

'''א"כ בכהן נמי כו'''' דבש"ע סעיף י' אינו מבואר אלא כשנכנס הכהן אחר שקראו ללוי ומכאן משמע אפי' היה שם וטעו וקראו לוי ג"כ הדין כן כמו בלוי דהכא:

{{עוגןמ|יב}} '''(ס"ק יב) שהראשון כו'''' ומיירי כאן כו' ר"ל למה בלוי אחר לוי נקט חשש שניה' פגומי' ובכהן אחר כהן לא נקט אלא שהראשון פגום ולזה כ' דנקט מלתא דפסיק' וחשש דהראשון פגום כולל יותר אפי' מוחזק שאביהם כהן:

{{עוגןמ|יג}} '''(סקי"ג) שא' כו'''' דנסיב ממזרת ומזה הוכיח הב"ח דע"כ ממזר עולה לתורה וכ"כ הט"ז וכ"כ רמ"א סי' רפ"ב סעיף ג':

{{עוגןמ|יד}} '''(סקי"ד) בהפסק כו'''' אסור. דבעינן שיעשה כתקנות חכמים תחלה דהיינו כהן לוי ישראל:

'''מיד היו מרננים כו'''' ר"ל ניהו דהחזן י"ל דטעה מכל מקום הצבור ע"כ ידעו שאינו כהן דהא יאמרו מה"ט קראו לכהן אחר א"כ ה"ל לצבור לרנן מיד כשקרא בכהן כדי לקרות אחר ולא להמתין עד שקראו אחריו לוי ישראל:

'''והקשה כו'''' מא"ל ולשון הטור משמע דמיירי שאין שם כהן ע"ש. גם הכהן השני כו' ר"ל כמו כהן אחד שקרא ב' פעמים כיון דליכא לוי. וא"ל דכ"ה לא שרי' כו' וא"כ צ"ל דלשון הטור ל"ד ומיירי דוקא ביש כאן לוי:

{{עוגןמ|טז}} '''(סקט"ז) למנין כו'''' שהוא ממנין כו' ר"ל דניהו דמתיר רמ"א לקרות למפטיר היינו בשבת שאין המפטיר ממנין הקרואים וקורין ז' מלבד המפטיר:

עסי' רפ"ד סעיף ד' דאם קראו למי שאינו יודע להפטיר יכול אחר לו' ההפטר' וכתב רמ"א שם דלכתחלה אין לעשות כן:

'''כ' בלבוש אנו אין נוהגים כו'''' ר"ל דלא כמ"ש רמ"א דלאחר שקראו מנין ז"ג מותר לקרות לכהן אלא אפי' קראו כו"כ לא יקראו לכהן אלא לאחרון לבד שזהו ג"כ כבוד כמו אלו קרא ראשון וכמ"ש מ"א ס"ק ל"ו דמה"ט גדול הצבור עולה אחרון:

ובפוזנא למפטיר לבד משום דכבר הפסיקו בקדיש וה"ל כתחלת קריאה וכמ"ש מ"א סס"ק זה:

'''ובתשו' כו'''' ושניהם כהנים כו' באמת בתשו' לא הוזכר שיהיו שניהם כהנים אלא דע"כ מיירי כה"ג וכמובן. ואח"כ קורים כהן כו' וחתן אחר כו' הלשון אינו מדוקדק דהא מיירי שהחתן כהן וצ"ל דמ"ש וחתן אחר כו' דהוא פי' למ"ש ואח"כ קורים כהן כו' שר"ל החתן האחר:

'''משמע דבלא"ה אסור.''' ר"ל כמ"ש הלבוש דאפי' כשנשלם מנין ז"ג מכל מקום אין לקרות כהן דאל"כ מאי צורך לטעם הואיל ושניהם חתנים אפי' לאדם אחר שרי דהא כבר קראו ז"ג עם החתן א' ושושביניו ואפי' את"ל דמיירי דהשושבינים של חתן אחד היו מעט ולא קראו עדיין ז"ג הוא גופא קשיא יוסיפו לקרות אדם אחר שיהיו ז"ג קודם שיקראו חתן אחר ולא נצטרך להקל משום שהוא חתן א"ו אפי' אחר ז"ג אסור ולא הותר אלא משום שהשני ג"כ חתן כהן. ואע"ג דמודה הלבוש דלאחרון רשאי לעלות א"כ אכתי תקשי למה הקילו בחתן שני יקרא החתן שני אחרון די"ל כיון דהמנהג לקרות גם השושבינים וכה"ג היו צריכים להקדים השושבינים קודם לחתן ואין זה כבודו של חתן:

והא דקורא כהן כו' ר"ל מנהגנו הוא כן:

'''לענין חתן בראשית כו'''' ר"ל חתן תורה וחתן בראשית ומפטיר בש"ת רשאי להיות שלשתן כהנים ונתן טעם לחתן בראשית כיון שקור' בס"ת אחרת וגם קורא ראשון להתחל' התור' והוא בכלל וקדשתו לקרו' ראשון ולמפטיר נתן טעם כיון שהפסיקו בקדיש ה"ל כעין קריא' חדש' וכאלו לא קראו לפניו:

אה"ט לחוד דהלבוש כתב עוד טעם כיון שהוא קורא בס' תורה אחרת. ובמרדכי נתן טעם כיון שכבר קראו ה"ג שהוא מנין גברי בי"ט. ועוד שקורין להם פיוטי' כו' ומנכר' מלת' טובא עכ"ל הביאו הרב"י:

{{עוגןמ|יח}} '''(ס"ק יח) משום כו'''' אבל אביו אסור. דשמא אביו נשא גרושה שאביו כשר והבן חלל:

{{עוגןמ|יט}} '''(סקי"ט) ש"ץ כו'''' אבל בזה"ז שהסגן כו' אם הוא כהן ר"ל הסגן. והמנהג אינו כן. כ"כ הט"ז דהכל יודעין שקונה סגן לכבד אחרים ואין בזה פגם לעצמו:

{{עוגןמ|כ}} '''(ס"ק כ) שכולה כו'''' למ"ד דאורייתא לעולם מקדימים לכהן דהאי דרכי שלום אינו כדאי לדחות מצוה דאורייתא:

ועמ"ש ס"ס ר"א דמסיק מ"א כמ"ד שהוא דאורייתא וא"כ לכאור' לית' לדינא של הש"ע לפ"ד מהרי"ק:

וא"ל דכיון כו' דלא כמהרי"ק:

ואם יש שם כו' מכאן ואילך הוא לשון הלבוש:

'''יקרא ישראל ואח"כ לוי כו'''' ר"ל דמהפכים הסדר של חכמים ונאמר דהאחרון אחרון חביב:

ואם יש שני מינים כגון כהנים ולוים או כהנים וישראלים או לוים וישראלים כצ"ל:

'''ולא ידעתי למה יקדים כו'''' הייני דין א' של לבוש דאם יש לוי וישראל אדרבה הלוי קודם כמ"ש ס"ו והיינו לפי' שני של רש"י וניהו דקי"ל כפי' א' של רש"י כמבואר שם ואין חיוב להקדים ללוי מ"מ כיון דגם לפי' א' של רש"י רשאי הלוי לעלות ראשון הלא טוב שיקרא לוי ראשון ויצא לכ"ע אפי' לפי' שני של רש"י:

'''ומ"ש שלא מצא כו'''' שיקר' הכהן פעמים כו' ותקנה זו היא כשיש כהנים וישראלים ועדיין לא מצא תקנה כשיש כהנים ולוים או לוים וישראלים ועבט"ז מ"ש תיקון:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}