עריכת הדף "מחצית השקל/אורח חיים/קיט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) ובש"ת כו'''' וטוב לו' חטאתי כו' ואם י"ל עון מחדש באותו יום מזכיר אותו בתפל' י"ח הקודמת אצלו א"ר בשם סדר היום:

'''א"צ להזכיר שמו.''' דכן מצינו במשה שאמר אל נא רפא נא לה ולא אמר למרים:

{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) ובברכ' כו'''' דלהרר"י אפי' בש"ת אסור לו' בלשון רבים והיינו אם מוסיף באמצע ברכה דהא טעמא דהרר"י אם או' באמצע ברכה בל' רבים נראה כמשנה ממטבע שטבעו חכמים משא"כ אם או' בל' יחיד וכיון דהברכה שקבעו חכמים היא בל' רבים ניכר שהוא תוס' ולא שינוי מטבע וכן בסוף ברכה שאמר תחלה כל המטבע שטבעו חכמים ג"כ לא חש תו דנראה כמשנה ממטבע שטבעו חכמים ולפ"ז אין לחלק בין ברכת שומע תפלה לשאר ברכות ע"ש:

צבור שרי ומה"ט אומרת סליחות ופיוטים באמצע ברכות:

{{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג) בין כו'''' היינו להרר"י ר"ל דהרב"י העתיק כל דברי הרר"י. אבל בדין זה של קודם יהיו לרצון סמך עמ"ש סי' קך"ב:

{{עוגןמ|ד}} '''(ס"ק ד) בברכ' כו'''' כשחלה מהרי"ל כו' ואמרו סליחות באמצע ברכות י"ח:

{{עוגןמ|ו}} '''(ס"ק ו) רק רפאנו כו'''' דצ"ל על הסדר ר"ל עננו קודם רפאנו דאין מחזירים כו' ר"ל אם שכח עננו עד גמר התפלה ואם נזכר אח"כ אינו חוזר ומתפלל ואם חזר והתפלל לומר עננו הוי ח"י ברכות לבטלה וה"ה הכא הוי ברכה א' דהיינו רפאנו לבטלה. אבל אם כו' יאמר עננו כו' ולהפסק' לא חיישי' וע"ל סי' תקס"ה סק"ב:

{{עוגןמ|ז}} '''(ס"ק ז) עננו כו'''' חתימה בשתים דאמרי' בברכות דמ"ט ע"א דאין חותמים בשני דברים ופירש"י דדומה למ"ש אין עושים מצות חבילות חבילות דדומה עליו כמשא אבל הכא שאני דהוי שניהם דבר א':

קאי אתענית ואכל מילי אהא דאמרי' שם דהיחיד המתענה או' עננו בש"ת וחותם בש"ת לבד וע"ז פירש"י ואע"ג דצ"ל התוס' מעין הברכה וכן צ"ל סמוך לחתימה מעין החתימה מ"מ ברכת ש"ת וחתימה כולל הכל:

לבד יצא כמו ביחיד:

'''וה"ה אם לא היו יו"ד כו'''' ר"ל דבש"ע מיירי שלא אמרו עננו קודם רפאנו ע"פ טעות. וכאן מיירי שלא אמרו קודם רפאנו מדעת ע"י שלא היו אז י' מתענים בבה"כ דאז אין רשאים לומר עננו וכדלקמן סי' תקס"ו סעיף ג' ג"כ דינא הכי:

דאפי' ביחיד הדין כן ר"ל אם שכח עננו בש"ת ונזכר כשגמר תפלת י"ח או' עננו וחותם העונה בע"צ ואע"ג דיחיד אינו קובע ברכה לתפל' עננו ואיך יחתום ועוד הא הוי שלא כסדר הברכות לומר עננו לבסוף אלא דהאי דעה ס"ל כיון דכבר סיים כל י"ח ברכות מותר ליחיד לקבוע ברכה לעצמו ודוקא תוך י"ח אסור לקבוע ברכה וגם אין בזה משום דהוי שלא כסדר וניהו דביחיד לא קי"ל הכי דוקא ביחיד דאפי' אחר גמר י"ח אינו רשאי לקבוע ברכה אבל צבור דקובעים ברכה לעננו להא דהוו דלא כסדר מודה גם האי דעה החולקים ביחיד דלאחר גמר י"ח ברכות ליכא למיחש לשלא כסדרן:

'''ואם טעה כו'''' מ"ד אשאר ברכות אם אמרן שלא במקומו:

'''א"ד צ"ל כסדר.''' ר"ל שלא כסדר גרע מאם לא אמרה כלל:

כסדר כמ"ש סק"ו כצ"ל:

ק"ו כאן שאמר ראה נא שלא במקומ' ר"ל דהא בדין המבואר בש"ע ששכח עננו עד שחתם רפאנו אם לא יחזיר לו' רפאנו ויאמר עננו אחר רפאנו ליכא שלא כסדר כ"א בברכות עננו שהיה ראוי להקדימו לרפאנו אבל כל י"ח ברכות הם כסדר דהא רפאנו ראוי שתהיה ברכה שמינית שלא ביום התענית ואף ביה"ח אם שכח לומר עננו מכל וכל עד שסיים י"ח אין מחזירים אותו הרי דסגי בזה שתהיה רפאנו שמינית והא השתא אי יאמר עננו אחר רפאנו תהיה רפאנו שמינית וברך עלינו ביום התענית ראוי שתהי' תשיעית והשתא ג"כ תהיה תשיעית וא"כ אין ברכה שלא כסדר כי אם עננו דמקומ' אחר ראה נא דהיינו שמינית והשתא כשיאמר עננו אחר רפאנו תהיה תשיעית ואף דבעננו אם תהיה שלא כסדר ליכא קפידא כ"כ כמו בשאר ברכות וכמ"ש מ"א פה דהא אפי' לא אמרה כלל אינו חוזר כ"ש אי אמר עננו קודם ראה נא דהוי ראה נא שלא כסדר דהא ראה נא הוי מקומה שתהיה ברכה שביעית גם ביום התענית והשתא תהיה שמינית כ"ש שראוי לחזור:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}