עריכת הדף "מזרחי/בראשית/נ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== ג ==

'''השלימו לימי חניטותו עד שמלאו לו מ' יום. ''' הוצרך להוסיף לימי חניטותו ולא הספיק לו השלימו לו מ' יום כלשו' הכתוב מפני שלא תבא מלת מלוי המורה על ההשלמה רק על המספר הקצוב מתחלה כמו את מספ' ימיך אמלא הקצובים לו וימלאו ימיה ללדת הקצובים לימי לידתה וכן כי מלאו ימי שאמרה לי אמי ובמלאת הימים האלה עד יום מלאת ימי מלואיכם כלם השלמ' מספר קצוב הוא וכאן לא יתכן לומר וימלאו לו מ' יום אחר שלא היה מספר קצוב מתחלה ולפיכך הוצרך הרב לומר השלימו לימי חניטותו מפני שימי החניטה הם ימים קצובים להם ומ' יום הוא ביאור ימי החניטה וזהו אמרו עד שמלאו לו מ' יום ואמר השלימו במקום וימלאו להודיע שזה המלוי הוא מענין השלמה לא מהמלוי שהוא הפך הריקות: 

'''ארבעים לחניטה ול' לבכי. ''' כי מנהג היה בימים ההם לעשות ל' יום לבכי במקום הל' יום לתספורת חוץ מהמ' יום של חניטה ולכן היו שבעים: 

'''לפי שבאת להם ברכה לרגלו. ''' דאל"כ למה בכו אותו והלא העבריים מאוסים היו בעיני המצריים ולא יוכלון לאכול לחם עמהם ואין לומר בעבור כבוד יוסף שהיה שליט עליהם כי הבכי אינו פועל רצוני עד שיבכה כשירצה בעבור הכבוד: 

== ו ==

'''אבל ירא לומר עבור עליה. ''' לפי שהיה אומר לויוסף א"כ אעבור גם אני על השבועה שהשבעתני כו' כדאיתא בסוטה פ' אלו נאמרים דכיון דחזא פרעה ליוסף דהוה משתעי בלשון הקדש בהדיה ולא ידע לאהדורי ליה אשבעיה דלא משתעיית בהאי לישנא ויש לתמוה א"כ איך הורשה לדבר עם אחיו בלשון הקדש כדפרש"י גבי כי פי המדבר אליכם ושמא י"ל שפי' לו בהדיא דלא משתעיית בהאי לישנא עם מצראי שהיה ירא שמא יוציאוהו מן המלכות מפני שלא היה יודע כל הלשונות כפי מה שכתוב בנימוסיהם שאין שום אחד יכול למלוך עליהם אלא א"כ יודע כל הלשונות אבל משא' אנשי דעלמא לא היה מקפיד אבל אין זו סברא נכונה משום דמשפה לאלפא ויגיע הדבר באזני המצריים: 

== יב ==

'''שהם מבנות כנען. ''' אליבא דר' נחמיא דאמר נשי השבטים כנעניו' היו ומהו וכל בנותיו כלותיו שאין אדם נמנע מלקרא לחתנו בנו ולכלתו בתו והא דכתיב ושאול בן הכנעני' דמשמע אבל השאר לא היו בני כנעני' כבר דרשו בב"ר בן דינה שנבעלה לכנעני וכשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה וההיא דפסחים פ' אלו עוברים דפריך בגמ' אפשר בא אברהם והזהיר אליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני בא יצחק והזהיר את יעקב ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען ואזיל יהודה ונסיב ומשני מאי כנענית בת תגרא כדכתיב כנען בידו מאזני מרמה. יש לומר שאני יהודה שהיה מלך והיה ספק בידו לישא אשה מאי זו אומה שהיה רוצה אבל אחיו דלא הוה אפשר להו לישא אלא מבנות כנען שהיו דרים עמם לא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}