עריכת הדף "מזרחי/בראשית/ה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

'''זו היא ספירת תולדות אדם. ''' וכמוהו וכתב לה ספר כריתות ספירת דברי' כדאיתא בפרק שני דגיטין: 

'''מגיד שביום שנברא הוליד. ''' בב"ר ויהי' ביו' ברא דבק עם תולדות אדם לא עם בדמות אלהים הבא אחריו דאם כן מה טעם ביום ברא דמשמע באותו יום דוקא לא היה לו לכתוב אלא זה ספר תולדות אדם בדמות אלהים עשה אותו אלא עכ"ל שביום ברא דבק עם תולדות אדם שהם קין והבל ותאומות שנולדו עמהם למאן דאמר עלו למטה ב' וירדו שבעה או קין והבל לבדם למאן דאמר עלו למטה שנים וירדו ארבעה ויחויב מזה שיהיה זה ספר תולדות אדם שב אל והאדם ידע את חוה אשתו ותלד את קין ותוסף ללדת את אחיו את הבל הנזכרים למעלה לא אל הנזכרים למטה כי אין זכר לקין והבל למטה כלל: 

'''עד כאן פירש מן האשה. ''' בב"ר פי' מיום שנברא שעלו למטה שנים וירדו שבעה שוב לא נזדווג עם חוה עד סוף מאה ושלשים שנה לא שהי' מזדווג ולא הוליד אלא בסוף ק"ל שנה וכן אמרו בב"ר ויחי אדם ק"ל שנה ויולד וכי עד אותו יום לא הוליד והלא כבר נולד קין ואחותו והבל ואחיותיו אלא כשהרג קין את הבל ישב אדם באבלו ק"ל שנה ובקש לסלק את עצמו מפריה ורביה א"ל הב"ה לא תוהו בראה לשבת יצרה: 

== כח ==

'''ויולד בן שממנו נבנה העולם. ''' בב"ר דאם לא כן מפני מה לא נאמר בו ויולד את נח כמו בשאר הנולדים ויולד את קינן ויולד את מהללאל וכן כולם: 

== כט ==

'''ינחמנו ינח ממנו את עצבון ידינו. ''' דאם לא כן ויקרא את שמו מנחם מיבעי ליה לא נח שהוא מגזרת מנוחה וכך אמרו בבראשית רבה לא השם הוא המדרש ולא המדרש הוא השם לא הוה צריך קרא למימר אלא זה יניחנו או נחמן לאמר זה ינחמנו אלא בשעה שברא הקב"ה לאדם הראשון השליטו על הכל הפרה נשמעת לחורש והתלם לחורש וכיון שחטא המרידן עליו הפרה לא היתה נשמעת לחורש התלם לא היה נשמע לתורש וכיון שעמד נח נחו נאמר כאן ניחה ונאמר להלן ניחה למען ינוח שורך וחמורך מה ניחה דלהלן ניחת שור אף ניחה דהכא ניחת שור ומניין היו יודעין שזה ינחמנו ממעשנו וכי למך נביא היה אמר רבי שמעון בן יהוצדק למודים היו שבשעה שאמר לו הקב"ה לאדם ארורה האדמה בעבורך אמר לפניו רבונו של עולם עד מתי אמר לו עד שתוליד אדם מהול כיון שנולד נח מהול מיד ידעו ואמרו זה ינחמנו ממעשנו שקודם שנולד זה היו זורעים חטים וקוצרין קוצים שעורים וקוצרים דרדרים וכיון שנולד זה חזר העולם ליישובו ולא עוד אלא עד שלא נולד זה לא היו הבהמות נעבדים הסוס לא היה נרכב השור לא היה חורש החמור לא היה נטען והיו עושים מלאכה בידיהם וכשנולד זה התקין להם מחרשות ומזלגות וקרדומים וכל כלי מלאכה ושעבד להם כל בהמה וחיה כו'. ומה שהוצרך לפרש ומעצבון ידינו את עצבון ידינו הוא מפני שפירש ינחמנו ינח ממנו ויצטרך פעול בהכרח כי לא יתכן לפרשו מן הקל כמו וינח ביום השביעי כי מה טעם לומר ינח ממנו מעצבון ידינו אבל מלת ממעשנו אי אפשר לפרש' את מעשנו כי המנוחה היא הפך התנועה שהוא המעשה ולא יקבל ההפך הפכו ולכן לא יתכן לומר יניח ממנו את מעשנו רק פירושו יניח ממנו את עצבות ידינו מהצער שהיינו מצטערין ממעשנו בחרישה ובקצירה ודומיהם והוא מקרא מסורס כאילו אמר זה יניח ממנו את עצבון ידינו ממעשנו ואמר מעצבון ידינו שפי' את מקצת עצבון ידינו מפני שגם אחר זה אי אפשר בלא עצבון ידים אבל הוי"ו של ומעצבון אינו מתישב לפי' הזה כלל: 

== לב ==

'''כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו. ''' בב"ר דכתיב אחי יפת הגדול ופרש"י הגדול שב אל יפת לא אל שם והוכיח זה מן המקראות ומה שהוצרך לתת טעם איחור הולדתו מכל שאר אנשי דורו כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשים בעת המבול ולא הספיק לו מה שאמר מפני שאם הי' מוליד קודם היותו בן ת"ק אם היו רשעים יאבדו במי המבול וזה רע לצדיק ואם היו צדיקים היה מטריחו לעשות תיבות הרבה לפיכך כבש מעיינו ולא הוליד עד בן ת"ק שנה הוא מפני שבזולת זה עדיין יש לטעון מה הרויח נח בהמתנתו עד ת"ק שנה עדיין הקושיא במקומה עומדת שאם יהיו רשעים יאבדו במים וזה רע לצדיק ולפיכך השיב ואמר שמבן חמש מאות שנה ומעלה כל הנולדים לו לא יהיו בני עונשין ואם תאמר בב"ר נחלקו ר' יודן ורבי נחמיה רבי יודן אמר מה טעם כל דורו מוליד למאה שנה ולמאתים שנה ונח הוליד בת"ק שנה אמר הקדוש ב"ה אם רשעים הם יאבדו במבול ורע לצדיק ואם צדיקים הם אטריח עליו ויעשה תיבות רבות וכבש מעיינו ולא הוליד עד בן ת"ק שנה ורבי נחמיה אמר אפי' יפת היותר גדול לכשיבא המבול אינו בן מאה שנה הראוי לעונשין ורש"י ז"ל איך ערב דברי שניהם וכתבן בשם רבי יודן יש לומר שרש"י ז"ל סובר שרבי יודן מודה לר' נחמיה שמבן ת"ק שנה ומעלה כל הנולדים לו אינן בני עונשין דאם לא כן עדיין הספק במקומו עומד שאם יהיו רשעים יאבדו במבול ורע לצדיק אלא שרבי נחמיה חולק על רבי יודן ואומר קודם חמש מאות שנה כל הנולדים היו בספק רשעים ולפיכך כבש מעיינו עד בן חמש מאות שיצאו מכלל ספק רשעים לא שאם היו צדיקים היה מטריחו בתיבות רבות כי אין חשש מזה ולפיכך ערב דברי ר' נחמיה עם דברי ר' יודן מכיון שבדברי ר' נחמיה אין בם מחלקות כלל ששניהם שוים שהפחותים ממאה שנה אינן בני עונשין:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}