עריכת הדף "מזרחי/במדבר/כט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== יא ==

'''ונסכיהם מוסב על המוספין הכתובים ועל תעשו והוא לשון צווי מלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו את אלה ונסכיהם וכן כל נסכיהם האמורים בכל המועדות חוץ משל קרבנות החג שכל ונסכ' ונסכיה' ונסכי' שבהם מוסבי' על התמיד ואינו לשון צווי שהרי נסכיהן של מוספים כתובי' לעצמן בכל יום ויום. ''' פי' מלת ונסכיה' פה מוסב על המוספין דלעיל לא על חטאת הכפורים ועולת התמיד הסמוכין לו מפני שאין נסכים לחטא' כדלעיל ונשאר עולת התמיד לבדה ולא תפול עליה מלת ונסכיהן לשון רבי' ולכן יחוייב בהכר' שתהיה מוסבת על המוספים דלעיל שהם כלן עולות ויש לכל אחד מהם בפני עצמו נסכים וכן היא מוסבת ג"כ על מלת תעשו שהיא בכח מאמר ועולת התמיד שפירושו ומלבד עולת התמיד תעשו עולת הללו כדלעיל כאילו אמר ומלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו עולות הללו ונסכיהם שפירושו תעשו עולות ותעשו גם נסכיה' של עולות הללו שעכשיו יהיה פירוש ונסכיהם האמור פה לשון צווי שצוה שתעשו גם נסכיהם של עולות לא כמלת ונסכיהם האמו' בקרבנות החג ששם לא יתכן לפרשו שתעשו גם נסכיהם על עולות הללו שהם המוספים הכתובים למעלה ממנו שהרי צווי עשייתו כתובים בכל יום ויום לעצמן וע"כ לומר שפירושו שם הוא מלבד עולת התמיד שהן שני התמידין ומנתחה ומלבד נסכיהם של שני התמידין שאינו צווי שיעשו נסכים כמו שאינו צווי שיעשו עולת התמיד ולא שיעשו את מנחתה: 

== לה ==

'''עצרת תהיה לכם עצורים בעשיית מלאכה ''' כדאית' בפ' אין דורשין גבי וביום השביעי עצרת ליי' אלהיך והא דכתיב בתריה הכא כל מלאכת עבודה לא תעשו והתם לא תעשה מלאכה הוא לתוספת ביאור כאילו אמר עצרת תהיה לכם שכל מלאכת עבודה לא תעשו עצרת ליי' אלהיך שלא תעשה מלאכה: 

'''ד"א עצרת עצרו מלצאת מלמד שטעון לינה. ''' כדתניא בספרי ביום השמיני עצרת עצרו הכתוב מלצאת הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלים שומע אני יאכלם בירושלים וילך וילין בבית פגי ת"ל ביום השמיני עצרת תהיה לכם עצרו הכתוב מלצאת אין עצירה אלא כניסה שנ' אני עצור לא אוכל לבא בית יי' אין לי אלא י"ט האחרון שעצור מלצאת י"ט הראשון מניין ודין הוא הואיל וזה קרוי מקרא קדש וזה קרוי מקרא קדש מה זה עצור מלצאת אף זה עצור מלצאת: 

'''ומדרשו באגדה שכל ימות הרגל כו'. ''' כבר פירשתי לעיל שהמדרשות שני מינים מהם דיניים ונקראים מדרשות סתם ומהם אגדיים ונקראין מדרשים אגדיים לפיכך הוצרך לומר כאן ומדרשו באגדה לאפוקי ממדרשו דלעיל: 

== לט ==

'''אלה תעשו ליי' במועדיכם דבר קצוב לחובה לבד מנדריכם אם באתם לידור קרבנו' הרגל מצוה היא בידכם אי נדרי ונדבו' שנדרת' כל השנ' קרבין ברגל שמא יקש' לו לחזו' ולעלו' לירושל' להקריב נדריו ונמצא עובר בבל תאחר. ''' אבל בספרי שנינו אלה תעשו ליי' במועדיכם אלו נדרים ונדבות שנד' ברגל שיביאם ברגל או אלו נדרים שנד' קודם הרגל שיביאם ברגל כשהוא אומר כי תדור נדר ליי' אלהיך לא תאחר לשלמו הרי נדרים ונדבות שנדרו הא מת"ל אלה תעשו ליי' במועדיכם אלו נדרים ונדבות שנד' ברגל שיביאם ברגל לבד מנדריכם וגומר אלו קיני זבים וקיני זבות שנתנה תורה רשות שיביאם ברגל שפירושו אלה הנדרים והנדבות שנדרתים במועדיכם תעשו ליי' במועדיכם ורש"י ז"ל מפני שאינו מביא בפירושיו אלא מהמדרשות והאגדות שהם קרובות לפשוטו של מקרא וזה המדרש הוא מאותן שהם רחוקת מפשוטו של מקרא מפני שמלת אלה אינה נופלת רק על הנזכרים לעיל שהן קרבנות החובה של המועדים ולבד מנדריכם משמע אם באתם לידור קרבנות ברגל לא קיני זבים וזבות לפיכך פי' המקר' ע"פ פשוטו והניח המדרש של ספרי שכן כתב למעלה בפסוק וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן יש מדרשי אגדה הרבה ושאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדא המיישבת דברי המקרא ושמועו ואע"פ שמדבריו אלה נר' שדוקא דברי האגדא הוא שאינו מביא אבל שאר מדרשות הדיניים הוא מביאן אע"פ שאינן ע"פ פשוטו של מקרא מ"מ מאחר שמצינו כמה וכמה מדרשות דיניים שרש"י ז"ל רדף אחר פשוטו של מקרא והניח אותן למדנו שאין הבדל בין המדרשות ובין האגדות אצל רש"י ז"ל שכאשר לא יהיו ע"פ פשוטו של מקרא הוא מניח אות' ומפרש המקראות ע"פ פשוטן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}