עריכת הדף "מזרחי/במדבר/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== ב ==

'''באותות כל דגל היה לו אות מפה צבוע תלויה בו צבעו של זה לא כצבעו של זה צבע של כל אחד כגון אבנו הקבועה בחשן. ''' ופי' לבית אבותם הם שמות השבטים המפותחים בחשן: 

'''מנגד מרחוק מיל כמו שנא' ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה. ''' אין זה סותר מה שפי' בפרש' יתרו בפסוק ויחן שם ישראל נגד ההר למזרחו וכ"מ שאתה מוצא נגד פנים למזרח הוא מפני שמאמר כ"מ שאתה מוצא נגד פנים למזרח הוא אינו רק כשהמלה מורה על פאה מיוחדת מפני שמלת נגד לעולם מורה על הנוכח ונוכח האדם תמיד מורה על הפנים ומזרח נקראת פני' כדכתיב הן קדם אהלוך ואיננו ואחור ולא אבין לו ולכן בפסוק ויחן שם ישראל נגד ההר שהכונה בו להורות על הפאה המיוחדת שחנו בה פירש אותו מלשון פנים המורים על הפאה המזרחית אבל בפסוק מנגד סביב לאהל מועד יחנו שאין הכונה בו להורות על פאה מיוחד' שהרי כתוב בו מסביב לאהל מועד יחנו שכולל כל הפאות פירש אותו מלשון רחוק וכמוהו כי מנגד תראה את הארץ ותשב לה מנגד: 

== ג ==

'''קדמה לפנים הקרוים קדם ואי זו זו זו מזרחית. ''' פירו' אחר שהה"א שבסוף תיבת קדמ' היא במקום למ"ד בתחלתה ופי' קדם פני' יחוייב שיהיה פי' קדמה לפנים ומפני שכתוב מזרחה אחר מלת קדמה שלא היה צריך לה מאחר שפי' קדמ' למזרח הוצרך לפרש שמזרחה הוא תוספת ביאור כאילו אמר לפני' דהיינו למזרח וזהו שכיון באמרו ואי זו זו זו רוח מזרחית ומה שכתב והמערב קרוי אחור הוא כדי לאמת שפי' קדמה הוא למזרח ואמר שהראיה על זה שהרי המערב קרוי אחור כלומר והראיה שהמזרח קרוי קדם שהמערב קרוי אחור ואחר שהמערב קרוי אחור יחוייב שיהיה המזרח קרוי קדם שכמו שהקדם הוא הפך האחור דכתיב אחור וקדם צרתני ככה הפאה המערבית הפך הפאה המזרחית אבל אין לפרש שמאמר ואי זו זו זו רוח מזרחית הוא פי' של קדמה שפירש בו לפנים הקרוים קדם ואמר ואי זו היא הפאה הנקראת קדם היא רוח מזרחית דאם כן ה"ל לפרושי על מלת מזרחה הבאה אחריה למה נכתב' שלא היה צריך לה: 

== ט ==

'''ראשונה יסעו כשרואין הענן מסתלק תוקעין הכהני' בחצוצרות ונוסע מחנה יהוד' תחלה. ''' לא שהנסיעה תלויה ברצונם שהרי כתוב על פי יי' יחנו וע"פ יי' יסעו ופירש ואמר כל ימי אשר ישכון הענן על המשכן יחנו ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישר' וכתוב ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה יי' ויפצו אויביך וכתו' ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמ' ושנינו בבריתא דמלאכת המשכן קודם שהיו ישראל נוסעין היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה תקעו והריעו ותקעו ולא היה מהלך עד שמשה אומר קומה יי' נמצאת אתה אומר על פי שלשה היו נוסעי' על פי הב"ה ועל פי משה ועל פי חצוצרות ויש לתמוה למה השמיט רש"י ז"ל מאמר משה קומה יי' ויפוצו אויבך ולא הזכיר רק סילוק הענן ותקיעת חצוצרות: 

'''וכשהולכין הולכין בדרך חנייתן הלוים והעגלות באמצע דגל יהודה במזרח ושל ראובן בדרום ושל אפרי' במערב ושל דן בצפון. ''' אליבא דמאן דאמ' כתיבה היו מהלכין מדכתי' כאשר יחנו וקרא דונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנו' אינו רוצה לומ' שהיה הוא האחרון מכל הדגלים עד שיובן מזה כמ"ד כקורה היו הולכים אלא ה"ק ונסע דגל מחנה דן באחרונה כדי שיהא מאסף לכל המחנו' שכל מי שהיה מאבד דבר מאותן המחנו' שכבר נסעו קודם היה מחזירו לו וכן פרש"י בפסוק מאסף לכל המחנות משם גמרא ירושלמי לפי שהיה מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו אתיא כמ"ד כתיבה היו מהלכין: 

== יז ==

'''ונסע אהל מועד לאחר שני דגלים הללו. ''' פי' האי בתוך המחנות במחנות של ישראל קמיירי שהן הד' דגלים שתים לפניו ושתים לאחריו והוא באמצע לא בתוך המחנות הנזכרות לעיל ומה שכתב רש"י לאחר שני דגלים הללו אין זה פי' מלת בתוך אלא שהמתחייב מזה הוא שיהיה אהל מועד לאחר שני הדגלי' הראשונים יקודם שני הדגלים האחרוני' ולכן נכתב המקרא הזה בין הדגלים הראשונים והאחרוני': 



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}