עריכת הדף "מגלה עמוקות/קצג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''אופן קצג'''{{ש}}'''רצה''' משה להכניע השר הגדול ברקיע שנקרא אמן מנא, שהוא שר גדול של מצרים שהיה בידו ביד ימין שעיר עזים של מכירת יוסף, וביד שמאל איל של יצחק, והיה מקטרג תמיד על מכירת יוסף ועל עקידת יצחק שהעלו איל במקום יצחק {{ממ|בראשית כב יג}}, והתורה כתב לא תחסום שור בדישו {{ממ|דברים כה ד}}, כי כבר נתנו לו את יצחק להקריבו. והנה בא משה שהוא בעל הצאן בשעה ששחט קרבן פסח, והעביר את האיל מיד שמאל, אבל שעיר עזים שביד ימין שהוא הנקמה של מכירת יוסף, עדיין היא במקומה עומדת, ונפרע אותו הקטרוג ביום חרבן הבית, בסוד ביום שיזועו שומרי הבית אז התעותו אנשי חיל {{ממ|קהלת יב ג}}, הם י' מרגילאן שניתנו לסמאל מיום שנחרב הבית. וזה רמזו רז"ל {{ממ|זבחים קט"ו ע"ב}} נורא אלהים ממקדשך {{ממ|תהלים סח לו}}, אל תקרי ממקדשיך אלא ממקודשיך, באותו יום שחרב המקדש, היה גם כן נורא לאלהים על י' הרוגי מלכות. וזה רמז משה בעת ההיא, על חורבן המקדש כי עת צרה ליעקב {{ממ|ירמיה ל ז}}, ההוא כתיב, שרמז על שר של אדום שניתנו לו י' אבירים מאבירי ישראל, ורצה משה בכניסתו לארץ ישראל לבטל זה החורבן, ולהעביר מיד אמן מנא השעיר שביד ימינו, כמו שהעביר האיל מיד שמאלו בשעה שהקריב קרבן פסח. ולכן אמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך, שרמז בו שה לבית אבות {{ממ|שמות יב ג}} שהיה מקחו בעשור לחדש שהיה אז שבת הגדול, ושם העביר את האיל שהיה ביד אמן מנא, כדמתרגמינן התטבי מנא אמן {{ממ|נחום ג ה}}, שהוא אמן רבתי שר של אלכסנדרי של מצרים, שיניקתו מצד ימין של אברהם בסוד משמורה ראשונה חמור נוער {{ממ|ברכות ג' ע"א}}, שהוצרך אברהם לקביל מדתו שהיא מצד החסד שנקראת גדולה, ואעשך לגוי גדול {{ממ|בראשית יב ב}} וזה שאומרים אלהי אברהם, לחבש את חמורו שהוא החמור העומד מצד ימין במרכבה {{ממ|שהוא קליפת ישמעאל, ולאו למגנא אתנסבא לו האתתא ממצרים}}, כי גם שר של מצרים הוא החמור אשר בשר חמורים בשרם {{ממ|יחזקאל כג כ}}. לכן נרמז במלת גדלך, ר"ל אותו השר היונק מצד החסד שבקדושה, וכבר העביר משה מידו האיל אשר בצד שמאל, וזה נרמז באמרו ידך החזקה, אבל השעיר שביד ימין עדיין במקומו היה עומד. לכן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, ר"ל אל זועם בכל יום {{ממ|תהלים ז יב}}, על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק {{ממ|עמוס ב ו}}, עדיין לא נתכפר אותו החטא של מכירת יוסף {{ממ|כדאיתא במדרש משלי}}, והקטרוג עומד במקומו. לכן אמר אעברה נא, ר"ל רוצה אני להעביר אותן ארבעה חטאים אשר עליהם אמר על ארבעה לא אשיבנו, אעברה בהיפוך אתוון ארבע"ה, שעומד המקטרג הגדול ברקיע שהוא אמן מנא, וזה נרמז במלת נ"א, קרי ביה אעברה נו"א בחולם, ר"ל שרוצה אני להעביר שר של נו"א שהיא מצרים שנקראת נו"א, ואל תתמה על זה, שכן במדרש רבה {{ממ|ב"ר פצ"ג ו'}} על פסוק {{ממ|בראשית מד יח}} דבר נא עבדך דבר וגומר, מפרש שם המדרש נא מלשון נו"א בחול"ם, על מצרים שנקראת נו"א, שאמר יהודה כשאני אוציא דבר אחד מפי, אזי תתמלא מצרים, עיין שם. ואם כן גם בכאן אמר משה רוצה אני להעביר אותו השר שנקרא אמן מנא, לכן ואראה את הארץ, כי ארץ ישראל היא ת' פרסה על ת' פרסה {{ממ|מגילה ג' ע"א}}, שהיא לקביל מצרים שהיא גם כן ת' פרסה על ת' פרסה {{ממ|פסחים צ"ד ע"א}}, בארץ ישראל הוא סוד ד' מאות עלמין דכסופין, בהם אבטל ד' מאות בתי דינים דחציפין זה לקביל זה. השיב הקב"ה רב לך, זה החטא של יוסף הצדיק שנקרא רב, הוא שלך, החטא הוא שלך, כי משה היה משבט לוי, ולוי היה גורם העיקר במכירת יוסף, כמ"ש רז"ל {{ממ|ילקו"ש רמז קנ"ח}} {{ממ|בראשית לז יט}} ויאמרו איש אל אחיו וגומר, ויפתח האחד את שקו {{ממ|בראשית מב כז}} זה היה לוי, ולכן אל תוסף דייקא שנרמז בו חטא של יוסף בדבר הזה דייקא, דאיתמר גבי יוסף נסעו מזה {{ממ|בראשית לז יז}}, ואמר הקב"ה עלה ראש הפסגה, והראה לו עד סוף כל הדורות שבכל דור ודור יש הרוגי מלכות, ולכן קא חשיב ד' רוחות, שהן ד' מלכיות שבכולן מתפשטין נצוצין של עשרה הרוגים אלו עד סוף כל הדורות, עד שיבא משיח בן יוסף וגם הוא ילכד המצודה רעה זו ויבואו עליו את כל אשר קרה להם:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}