עריכת הדף "מגלה עמוקות/צו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''אופן צו'''{{ש}}'''התפלל''' משה תקט"ו תפלות, בסוד שאמר יעקב הבה לי אשתי {{ממ|בראשית כט כא}}, רמז על ארץ הקדושה כי מלאו ימי לפי שהיה באותו פרק בן פ"א ד"לת שנה, שהוא בגימטריא ח"תן כ"לה, ח"סד א"מת עם ב' תיבות בגימטריא תקט"ו, לכן הוצרך משה לכניסתו לארץ להתפלל תקט"ו תפלות כמנין ואתחנ"ן, לזווג יחד מדת חס"ד עם אמ"ת, וכן חת"ן עם כ"לה שהוא סוד נ' כפופה עם נון פשוטה. לכן אמר ואתחנן בב' נוני"ן, בעת ההיא לקביל כלה, וכתיב ההוא לקביל חתן, וידוע שארץ ישראל נקראת כלה, לכן י' פעמים כלה בשיר השירים כדאיתא במדרש רבה פרשת ואתחנן {{ממ|דב"ר פ"ב ל"ז}}, כנגד ארץ ישראל שנתקדשה בי' קדושות, ומשה הוא סוד חתן לפי שהוא סוד חמה פני משה פני חמה {{ממ|ב"ב ע"ה ע"א}}, ויש לחמה חמשה המנהיגים אותה, לכן במזמור של מתן תורה דאיתמר על משה ביום שבועות כשקבל התורה, ולכן צריך לומר בכל ליל שבועות הלולא דאורייתא, כדאיתא בזוהר פרשת תרומה {{ממ|זוהר ח"ב קל"ז ע"א}} בפסוק {{ממ|תהלים יט ו}} והוא כחתן יוצא מחפתו, אמר ה' תוארים לתורה. והוא כחתן א', ישיש כגבור ב', מקצה השמים {{ממ|תהלים יט ז}} ג', ותקופתו ד', ואין נסתר ה', לקביל ה' מלאכים המנהיגים את החמה. הרי שקרא משה חתן, ולכן רצה משה לזווג יחד חתן וכלה בכניסתו לארץ ישראל, לכן הוצרך להתפלל כמנין חת"ן וכלה, וכן מנין חס"ד ואמ"ת. על זה אמר א"תה ה"חלות ל"הראות, ר"ת אהל, שהוא סוד כלה ומשה יקח את האהל {{ממ|שמות לג ז}}, ויהי ביום כלות משה {{ממ|במדבר ז א}}, שבאותו היום שנכנסה הכלה לחופה עם החתן, באותו יום הוק"ם המשכן בהיפך אתוון קו"מה, דאיתא בסודי רזיא שרום הכבוד שיושב על כסא, הוא שיעור קי"ח אלפים רבבות פרסאות, לדעתי רזא עילאה שהוא חשבון כס"א הכב"וד, בסוד ואתה ה' לעולם תשב כסא"ך לעולם לדור ודור {{ממ|איכה ה יט}}, כסאך דייקא. וזה סוד ומשה יקח, שרמז על שיעור קומה של כסא כבוד, וזה סוד חנ"ני אלקים {{ממ|תהלים נז ב}} הכי הוה. ורמז במלת ואתחנן על כסא הכבוד, וכנגד חסד אמר את גדלך, כנגד אמת אמר את ידך, שכן וא"ת יד"ך בגימטריא אמ"ת, מאחר שחסד ואמת נפגשו דייקא {{ממ|תהלים פה יא}}, שהרי התפלל תפלות כמנין חס"ד ואמ"ת, לכן ביקש גם כן לזווג יחד תרין אתוון אחרינא דשמא קדישא שהם חת"ן וכל"ה שהם סוד ו"ה, וזה שאמר בשמים ובארץ, ואמר גם כן על ו"ה, לקיים גמר המרכבה של חסד ואמת שנפגשו על תרין אתוון קדמאין שהם י"ה, כי אמת הוא מדת הדין שבו ברא הקב"ה את הדין, ולכן מיד חתם גושפנקא של אמת בקרא קמא של בראשית ברא אלהים א"ת, ס"ת אמ"ת. וז"ש ראש דברך אמת {{ממ|תהלים קיט קס}}, הטעם שחותם אמת, לפי שהוא דין, וז"ש ולעולם כל משפטי צדקך, ואמרו רז"ל סנהדרין ושבת דף ק"ך {{ממ|ב"מ ל' ע"ב}} לא חרבה ארץ ישראל אלא על שדנו בה דין אמת, וזה הטעם כתב הבחיי שלא זכר משה במרגלים מדת אמת, לפי שהוא דין. זכינו לדין שחסד ואמת הם תרין אתוון קדמאין, צדק ושלום הם הם תרין אתוון בתראין, שהם סוד חתן וכלה, מאחר שמשה הוא החתן, וכשנתן תורה לישראל נתקיים קרא ה' עוז לעמו יתן {{ממ|תהלים כט יא}} שהוא התורה, אז בירך את עמו בשלום {{ממ|זבחים קט"ז ע"א}}. נמצא שמשה שהוא איש שלום רצה לכנס לארץ ישראל שנקראת צדק, כמ"ש צדק ילין בה {{ממ|ישעיה א כא}}, וזה יהיו ארבעה מדות ביחד חסד ואמת צדק ושלום. וזה נרמז במלת אעב"רה, בהיפוך אתוון ארב"עה, שאלו ארבעה יהיו יחד דהיינו חסד ואמת חתן וכלה שהם צדק ושלום, שכן צד"ק ושלו"ם בגימטריא י"סוד מ"לכות שכנגדן הוצרכו ישראל לקבל על כל מצוה ומצוה תקע"ו בריתות, שהוא צירוף הוי"ה אלהי"ם בגימטריא תקע"ו כזה, י' פעמים הו"ה, הרי ק"ס. י"ה פעמים ו"ה, קס"ה. יה"ו פעמים ה', הרי ק"ה. הרי תמי"ם. וזה סוד הצור תמים פעלו {{ממ|דברים לב ד}}, וסמיך ליה כי שם ה' אקרא {{ממ|דברים לב ג}}, תמי"ם תה"יה ע"ם {{ממ|דברים יח יג}}, בגימטריא גו"ף ונש"מה ד' יסוד"ות, תצרף שם אלהי"ם עם תמי"ם, הרי תקע"ו. לכן הוצרכו כל אחד מישראל לתקע"ו בריתות, כפי הירושלמי במסכת סוטה {{ממ|ירושלמי סוטה פ"ז ה"ד}}, שהוא כמנין עבד"ך בך' רבתי, שעליו גם כן רמז משה מאחר שהחלות להראות עבדך בך' רבתי, בגימטריא תקע"ו שהוא סוד צדק ושלום, ובמלת גדלך ואת ידך החזקה רמז על חסד ואמת, לכן אעברה. השיב הקב"ה רב לך, כבר ניתנה לך תורה וגדולה במקום אחד, שהוא סוד חסד ואמת, שלא יוכל משה לקבל התורת אמת, עד שניתנה לו קלסתר פניו של אברהם כדאיתא במ"ר {{ממ|שמו"ר פכ"ח א'}}, והוא סוד גדולה, והיתה תורה וגדולה במקום אחד שהוא חסד ואמת נפגשו, גם אז באותו פרק והוא כחתן יוצא, ואז צדק ושלום נשקו, ז"ש צו א"ת יהושע, נוטריקון צ"דק ו"שלום, חזקהו על מדת חסד שמתחיל בה', אמצהו במדת אמת שמתחיל בא', כי הוא יעבור ויגרום שלום בישראל, והוא ינחיל את ארץ ישראל דתמן צדק ילין בה:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}