עריכת הדף "מגלה עמוקות/נב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''אופן נב'''{{ש}}'''אמרו''' רז"ל בזוהר פרשת תרומה עמוד רע"ח {{ממ|זוהר ח"ב קנ"ו ע"א}} שמשה מת בשבת. עליו קאמר בעת ההיא, על עת רצון שאמרו במנחה בשבת דמתגליא מצחא קדישא, ובכל ימות החול באותו פרק מדת הדין שורה, שאז ויצא יצחק לשוח בשדה {{ממ|בראשית כד סג}} שהוא מדת הדין. ורצה משה ליכנס לארץ ישראל ולתקן א"ל זוע"ם בכל יום {{ממ|תהלים ז יב}}, לפי שג' סעודות של שבת הם ג' אבות {{ממ|עיין שבת קי"ח ע"א}}, לכן הזכיר ג' אבות בפסוק ראשון, שהם כנגד ג' סעודות שאין למעלה מעונ"ג {{ממ|ספר יצירה}}, שהוא סוד "עדן "נהר "גן, שבס"ת אלו נרמז "נשמה "רוח "נפש. ועל כן אמר משה מאחר שכבר החלות משעת בריאתו, שבא משה לעולם מן המים משיתיהו {{ממ|שמות ב י}}, להורות שהוא יתקן חסד בעולם, ז"ש את גדלך. וזהו החלות להראות לי מיד לביאתי לעולם מדת חסד היא מים, לתקן ידך החזקה שהוא דין, אשר מי אל רומז על אל זועם בכל יום, לכן אעברה נא, כשאהיה בארץ ישראל דתמן חסד אל כל היום {{ממ|תהלים נב ג}} וכ"א שם בארץ ישראל אתקן אני חלוקי שהוא פרגטוטין שלי {{ממ|שמו"ר פכ"ג ג'}}, נרמז במלת א"ז שבכאן "אל "זר "אל "זועם ר"ת של א"ז, ובארץ ישראל שם יהיה "אהבה "זכות. השיב לו הקב"ה רב לך לבטל כחות הדין עתה, עלה ראש הפסגה. וכאן נרמז שמת משה בשעת מנחה בשבת, {{ממ|בזוהר פרשת תרומה עמוד רע"ח, וכן כתבו התוספות במנחות דף ל' [ע"א ד"ה מכאן], ובתשובת מהר"ם סי' י"א, וספר חסידים סימן שנ"ז, ומבואר בטור אורח חיים סימן רצ"ב}}, דמתגליא אז מצחא קדישא. והוא נרמז במלת ראש הפסגה, כי פדחת שהוא סוד מצח, הוא ראש של אדם בגובה אפו, ולפי שבמנחה בשבת הוא עינא פקיחא ולית ליה גבין, והוא סוד דג שצריך לאכול בג' סעודות בשבת, כי שם מגולגלין נשמות של צדיקים, דכתיב כל דגי הים יאסף להם {{ממ|במדבר יא כב}}, וכדאיתא בזוהר סוף שמיני {{ממ|זוהר ח"ג}} שתלמידי חכמים כתיב גבייהו אסיפה. ואפשר שזה סוד בעת ההיא שרמז משה, ר"ל במנחה בשבת שהוא סוד עינא פקיחא, ולכן אמר משה שלויתן שהוא הדג שמע הקב"ה תפלתו, ולי אין אתה שומע {{ממ|ילקו"ש רמז תתי"ד}}. וזה נרמז באותו עת שהוא מנחה בשבת, שהוא סוד דג עינא פקיחא, ולכן באותו פרק אמר הקב"ה ראה בעיניך, שזכה משה לעינא פקיחא וראה מסוף עולם ועד סופו, ולפי שמשה פני חמה {{ממ|ב"ב ע"ה ע"א}} כמו שאמר לעיל, שיש לחמה ד' פנים מכל צד של ד' רוחות, ולכן אמר הקב"ה בכאן ד' רוחות, רמז בהן שם של הויה ב' פעמים, "ימ"ה "וצפונ"ה הרי פעם אחת, ואחר כך ת"ימנ"ה "ומזרח"ה, הרי פעם שנייה שם של הוי"ה:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}