עריכת הדף "מגדל עוז/ברכות/יא"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס"ת.'''  פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים <small> {{ממ|דף ק"ד ק"ה}}</small> :<br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ"ל: '''  ואני '''  אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר"מ ז"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד"ן:

''' ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה.'''  דברי ר"מ ז"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:

''' וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות.'''  פ"ק דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים.'''  פרק במה מדליקין:

== ב ==

'''כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס"ת.'''  פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים <small> {{ממ|דף ק"ד ק"ה}}</small> :<br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ"ל: '''  ואני '''  אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר"מ ז"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד"ן:

''' ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה.'''  דברי ר"מ ז"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:

''' וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות.'''  פ"ק דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים.'''  פרק במה מדליקין:

== ג ==

'''כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס"ת.'''  פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים <small> {{ממ|דף ק"ד ק"ה}}</small> :<br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ"ל: '''  ואני '''  אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר"מ ז"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד"ן:

''' ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה.'''  דברי ר"מ ז"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:

''' וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות.'''  פ"ק דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים.'''  פרק במה מדליקין:

== ד ==

'''ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה.'''  פרק כל הבשר <small> {{ממ|דף ק"ז}}</small> :

''' עושה מצוה עד כיוצא באלו.'''  הסכמת הראשונים ובה"ג כתב כן:

''' אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה.'''  גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה"ג פרק כיסוי הדם:

== ה ==

'''ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה.'''  פרק כל הבשר <small> {{ממ|דף ק"ז}}</small> :

''' עושה מצוה עד כיוצא באלו.'''  הסכמת הראשונים ובה"ג כתב כן:

''' אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה.'''  גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה"ג פרק כיסוי הדם:

== ו ==

'''ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה.'''  פרק כל הבשר <small> {{ממ|דף ק"ז}}</small> :

''' עושה מצוה עד כיוצא באלו.'''  הסכמת הראשונים ובה"ג כתב כן:

''' אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה.'''  גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה"ג פרק כיסוי הדם:

== ז ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== ח ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== ט ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== י ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== יא ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== יב ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== יג ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== יד ==

'''אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה.'''  פרק קמא דפסחים <small> {{ממ|דף ז'}}</small> :

''' כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר.'''  כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש"י ז"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:

== טו ==

'''נטל את הלולב כו' עד מברך על העשייה.'''  פרק ערבי פסחים <small> {{ממ|דף ק"ה}} </small> ופרק לולב הגזול <small> {{ממ|דף ל"ט}}</small> :<br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל הנה לדבריו וכו' נעשית מצוה ביעור עכ"ל: '''  ואני '''  אומר ולמה דקדק דבריו להקשות עליו ולהשיגו והניח הדברים המפורשים לו בזה הפרק עצמו והנני מעתיקו לפניך וז"ל. העושה מצוה ולא בירך שעדיין עשייתה קיימת מברך אחר העשייה ואם דבר שעבר הוא אינו מברך כיצד מי שנתעטף בציצית או שלבש תפילין או שישב בסוכה ולא בירך תחלה חוזר ומברך אחר שנתעטף אקב"ו להתעטף בציצית וכן מברך אחר שלבש להניח תפילין ואחר שישב לישב בסוכה וכן כל כיוצא באלו עכ"ל. הנך רואה בעיניך שהוא ז"ל נשמר מעל ומעל דמעל ופסק כמו שערוך בהקומץ רבה במנחות ובכמה מקומות אי איכא שהות ביום מברך ואם לא אינו מברך וכמו שכתב הראב"ד ז"ל דאישתמיטתיה דא או באולי השמיטו הסופר מספרו וכולנו נקיים בס"ד כד"ן:

''' אבל על נט"י ושחיטה כו' עד וכך הוא מברך על ביעור חמץ כו' עד כמו שיתבאר במקומו.'''  פרק ערבי פסחים ופרק לולב הגזול:<br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל קשה לי וכו' ולאכול מרור עכ"ל: '''  ואני '''  אומר הנני משיב על ראשון ראשון אחת לאחת למצוא חשבון. מה שהקשה תחלה ממקרא מגילה ממנה פירש מפה והשליך חכה לנר חנוכה והעריך לתרץ תירוצים מן המהדרים או מן התיקונין אין לו צורך לאלו הדחוקים. כי ר"מ ז"ל כתב פ"ג דהלכות מגילה וחנוכה שהדלקת נר חנוכה ומקרא מגילה שתיהן מצות מדברי סופרים ועוד הוסיף לכתוב כן בתשובתו לחכמי לוני"ל וכלל עמהם מצות עירוב שהיא מצוה שאינה חובה כמו שאני עתיד להעתיק לשון תשובתו פ"ג דהלכות מגילה בע"ה. ומעתה מה שכתב כאן לפי כללו המקובל לו וז"ל עשה המצוה לו ולאחרים כאחד אם היה מצוה שאינה חובה מברך על העשייה עכ"ל. וידוע שמקרא מגילה עיקר תקנתה בעשרה בין בזמנה בין שלא בזמנה משום פרסומי ניסא ואפילו לדברי ר"מ ז"ל שפוסק פרק ראשון דה' מגילה וחנוכה בזמנה ביחיד מ"מ הוא כתב שם כי שלא בזמנה כגון בני הכפרים המקדימים בי' ואפילו בזמנה לכתחילה מצוה מן המובחר כאשר נתקנה דהיינו בי' וגם ידוע שאחד קורא להוציא עצמו ולאחרים ועל סדר זה היתה התקנה על מקרא מגילה ולא לקרות אבל נר חנוכה איש וביתו כמו ששנויה פרק ב"מ להדיא בברייתא נמצא אפילו בני הבית מאה כולן כאיש אחד לעיקר התקנה ומעתה המברך לכולן כמברך לעצמו. ור"מ ז"ל כתב כאן בכללו כל העושה מצוה בין שהיתה עליו חובה בין שאינה עליו חובה אם עשאה לעצמו מברך לעשות עכ"ל. וכבר הוכחתי שנר חנוכה מצוה ועושה אותה לעצמו כעיקר התקנה איש וביתו ולכך תקנו ברכתה להדליק נר חנוכה ולא תקנו על והרי היא וברכתה כנר שבת. ומזה יתבאר מצה ומרור שעיקר מצוה מן המובחר לאכול הפסח על מצות ומרורים כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ונאכל על השובע ובחבורה כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו על השה וכ"כ ר"מ ז"ל פ"ח דה' קרבן פסח. וכבר כתבתי מלשונו שלהוציא אחרים מברך בעל ואע"פ שגם הוא מוציא עצמו לכך הם התקינו כן לגלויי טעמא ופרסומי מילתא שמצותה ברבים עד שתהיה הברכה במברך עיקרה להוציא אחרים. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל למה לא הקשה מהם בגמרא למ"ד לבער השתא ניחא שלא נתקנו על דרך שאר הברכות של עצמו ועוד דלבער לא קים לן וא"כ אמאי שקיל וטרי כולי האי על דעתיה והוא לא חייש ליה כולי האי. ומה שאמר שנרמז בגמרא היא באכילת מרור לחודיה שהיא מצוה ואינה חובה ולהוציא עצמו דמיבעי ליה לברוכי הכי ובזה מיושב הכל אבל לשנות מעל ללמ"ד לדעת ר"מ ז"ל א"א שכבר ביארם סוף הלכות חמץ ומצה וזה פשוט ומחוור אלא שצריך המעיין להתיישב בו כד"ן:

== טז ==

'''כל דבר שהוא מנהג כו' עד סוף הפרק.'''  פרק לולב וערבה:<br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל נ"ל שלא אמרו וכו' וצריך ברכה עכ"ל: '''  ואני '''  אומר תמהתי על לשון זה ואיני מבין אותו דהא במסכת תענית פרק בתרא סוף גמרא פסקא דמתניתין ובאחד בטבת לא היה בו מעמד גרסינן להדיא אמר רבא זאת אומרת הלל דראש חודש לאו דאורייתא ושקיל וטרי עד דמסיק רב איקלע לבבל חזנהו דהוו קרו הלל בראש חודש סבר לאפסוקינהו חזנהו דהוו קא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם ומסיימים בה תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר משא"כ בי"ח ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל לכתחלה אלמא הלל דר"ח מנהג הוא ודעת ר"מ ז"ל שלכתחלה אין מברכין עליו כמו שכתב כאן וחזר וביארו יותר פ"ג דהלכות מגילה וחנוכה ומקצת רבותינו בעלי התוספות הסכימו עמו מן הדין טעמא ומההיא דפרק לולב וערבה דאסיקנא ערבה מנהג נביאים הוא ומש"ה חביט חביט ולא בריך כדמפרש טעמא בגמרא ואע"פ שאנחנו בספרד ובצרפת ואשכנז נוהגין לברך לקרוא ועל הלל גמור לגמור משום היכרא כדעת ר"ת ז"ל ויש לו טעמים אחרים נכבדים מפורשים בשטתנו פרק לולב וערבה מ"מ יש סמך וראיה וסברא לדעת ר"מ ז"ל וגם הסכמת גדולים ואחר שהיא מחלוקת ישנה חקוקה אצל בעלי התוס' אין לי להאריך בו בזה החבור כי אני לא באתי בו אלא לטעון בעבור הר"מ ז"ל ולהראות מקום להרוצה להעמיק מאין מוצאו ולאין מובאו כד"ן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}