עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/ג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

אמר רבה בר בר חנא: לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא דהוה כי אקרא דהגרוניא, ואקרא דהגרוניא כמה הוי, שתין בתי, אתא תנינא בלעה, אתא פושקנצא ובלעה לתנינא, וסליק יתיב באילנא. תא חזי כמה נפיש חיליה דאילנא:

הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע, קשה לו לעבודת הבורא, וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו, כמו שיתבאר.

כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים, כדאיתא במדרש {{ממ|ויקרא פ' טז}}: מפני מה מצרע טהרתו תלויה בשתי צפרים חיות טהורות, יבוא קלניא ויכפר על קלניא. כי נלקה מחמת קולו, שדבר לשון הרע.

נמצא, מי שהוא כשר, נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות. וכתוב בזהר {{ממ|ויקרא נג:}}, שהשתי צפרים הנ"ל יונקים מאתר דנביאים ינקין. לכך נקרא המנגן חזן, מלשון חזון, הינו לשון נבואה, כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין.

וכשהמנגן הוא רשע, אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה. וכתוב בזהר, כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות, וכד אתפלג ליליא כדין כרוזא כרז: כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני־ אדם.

והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם, הוא על־ידי שילמד בלילה תורה שבעל־פה, הינו גמרא שהיא בחינת לילה, כדאיתא במדרש: כשהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לא היה יודע מתי יום ומתי לילה, רק על־ידי־זה כשהיה לומד תורה שבכתב היה יודע שהוא יום, וכשלמד תורה שבעל־פה היה יודע שהוא לילה.

נמצא, שתורה שבעל־פה היא בחינת לילה, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה {{ממ|סנהדרין כד.}}: במחשכים הושיבני – זה תלמוד בבלי, וכתיב {{ממ|בראשית א}}: ולחשך קרא לילה.

הינו על־ידי שילמד ש"ס, יתקן השית עזקאין שבקנה, שמהם יוצא הקול. וזהו {{ממ|איכה ב}}: קומי רני בלילה, הינו שתהיה תקומה להרנה, הינו על־ידי הלילה, שהיא גמרא ש"ס.

אך כשלומד שלא לשמה, הינו בשביל שיתקרא רבי, הלמוד אינו בחשיבות כל כך, וכשלומד בלילה חוט של חסד נמשך עליו ומגן עליו, שלא יזיק לו המחשבה הנ"ל:

== ב ==

ואיתא בכתבי האר"י, כי צפרים שבקלפה הם מחין שבמלכות דקלפה, והשתי צפרים חיות טהורות הם בנין המלכות דקדשה.

לפיכך נשתבח דוד לפני שאול {{ממ|שמואל־א טז}}: ויודע נגן; כי הנגינה היא בנין המלכות, לכך ראוי הוא למלכות. וזה שכתוב אצלו {{ממ|תהילים עח עא}}: מאחר עלות הביאו, הינו מאחר המיניקות, הינו נצח והוד, כי הם מיניקין לנביאים, והם בנין המלכות:

== ג ==

וזה שאמר רבה בר בר חנה:

לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא, ופרש רבנו שמואל: צפרדע, הינו צפור דעה.

דהוי כי אקרא דהגרוניא – מלשון קרא בגרון {{ממ|ישעיה נח}}, הינו שהנגינה נמשך ממנו.

ואקרא דהגרוניא כמה הוי שתין בתי – הינו על־ידי מה תתקן בחינת קרא בגרון, על־ידי שתין בתי, הינו על־ידי שתין מסכתות, ופרש רבנו שמואל: תלמודא קאמר לה, הינו שילמד תלמוד.

אתא תנינא בלעה, ופרש רבנו שמואל: רבה קאמר לה, הינו על־ידי שילמד שלא לשמה, יבלע אותה הנחש. וזה שפרש רבנו שמואל: רבה קאמר לה, הינו על־ידי שילמוד בשביל שיתקרא רבי.

אתא פושקנצא, ופרש רבנו שמואל: עורב, הינו על־ידי שילמד בלילה, מלשון ערבית,

ובלעה – הינו ומגן עליו מן הנחש הנ"ל.

וסליק יתיב באילנא – פרש המהרש"א, שהוא בחינת אברהם, שכתוב אצלו {{ממ|בראשית כא לג}}: ויטע אשל, שהוא בחינת חסד, הינו שהחוט של חסד שנמשך עליו, מגן עליו מן הנחש הנ"ל.

תא חזי כמה נפיש חילה דאילנא, הינו שרבה מתמיה את עצמו, שכל כך גבר עלינו חסדו, שאפלו על זה יכול להגן:

== ד ==

ובזה יתישב הסמיכות של המשנה {{ממ|אבות פ"א}}: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות –

כי על־ידי ששומע הנגינה כנ"ל, הוא מתקן בנין המלכות שלו,

וזה: עשה לך רב, הינו שיתקן בחינת מלכות, וזה על־ידי קנה לך חבר, הינו על־ידי קנה, שהקול יוצא ממנו,

שמחבר השני כרובים להיות פנים בפנים כמער איש וליות, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום.

ואזי, כשיתקן בחינת מלכות שלו ויוכל למשל בכל מה שירצה ויוכל להמית לזה ולהחיות לזה, ונמצא עולם חרב, לזה אמר: והוי דן את כל־האדם לכף זכות – שצריך לדון את כל אדם לכף זכות, כי אין הקדוש־ברוך־הוא חפץ בחרבן־העולם, כי לא לתהו בראה, לשבת יצרה:

== ה ==

ובשביל זה מרגלא בפומא דאנשי עכשו לומר, שהחזנים הם שוטים ואינם בני דעה, כי עכשו מלכות דקדשה בגלות, ועל כן הנגינה, שהיא נמשכת מאתר דנביאים, מבחינת מחין ודעת דמלכות דקדשה, ועכשו שהמלכות בגלות, ועל כן הנגינה נפגמת, ועל כן החזנים הם בלא דעת, כי אין להם כח עכשו להמשיך הנגינה משרשה שבקדשה, שהוא בחינת מחין ודעת של מלכות דקדשה כנ"ל:

אבל לעתיד, שיתעלה מלכות דקדשה, ויהיה ה' למלך על כל הארץ, אזי תתעלה ותשלם הנגינה בבחינת דעת דמלכות דקדשה, שמשם נמשכת הנגינה כנ"ל.

וזהו {{ממ|תהילים מז ח}}: כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל; כי אזי, כשיהיה ה' למלך על כל הארץ ויתעלה מלכות דקדשה, אזי זמרו משכיל, הינו שהחזנים המזמרים יהיו בדעת ובשכל על־ידי שיתעלה מלכות דקדשה, ויקבלו הנגינה משרשה שבקדשה, שהוא בחינת דעת ומחין של מלכות דקדשה כנ"ל:

שיך לעיל

== ו ==

וזהו: כי גדול מעל שמים חסדך {{ממ|תהילים קח ה}}. שמים הוא בחינת קול, כמו שכתוב: משמים השמעת קולך; כי על־ידי החסד, הינו בחינת חוט של חסד, הנמשך על־ידי שלומד תורה בלילה, על־ידי־זה נתתקן הקול כנ"ל, וזהו כי גדול מעל שמים חסדך כנ"ל:

== ז ==

השתי צפרים דקדשה, שמשם הנבואה נמשכת, הם בנין מלכות דקדשה, ועל כן העמדת מלך היה על־פי נבואה, ככל מלכות בית דוד שהיה על־פי נבואה. והנבואה נמשכת מן הכרובים, שהם בחינת שתי צפרים הנ"ל, שהם בנין מלכות דקדשה כנ"ל:

== ח ==

מאחר עלות הביאו, הינו מאחר המיניקות, כי הם ינקין לנביאים וכו' כנ"ל. וזהו מאחר עלות, הינו שדוד המלך עליו השלום היה יכול לתקן ולהעלות גם הנגינה שאינו מאדם כשר, להעלותה אל הקדשה.

וזהו מאחר עלות הביאו, הינו גם הנגינה, שהיא מאחורי הקדשה, בבחינת מאחר עלות, מאחר המיניקות, כי הנגינה דקדשה הוא מאתר דנביאים ינקין, והנגינה שאינו בקדשה היא בחינת מאחר עלות, מאחורי הקדשה, ודוד המלך עליו השלום היה יכול לתקן נגינה זו גם כן, ועל־ידי־זה נתעלה מלכות דקדשה כנ"ל. וזהו מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב וכו'; כי על־ידי־זה זכה למלכות כנ"ל:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>