עריכת הדף "לחם משנה/שבת/כא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''נאמר בתורה תשבות אפילו מדברים שאינם מלאכה חייב לשבות מהן וכו'.'''  [כתב ה"ה] כונת רבינו היא שהתורה אסרה פרטי המלאכות וכו' או תהיה כוונת רבינו וכו'. אפשר לומר דפירוש ראשון הוא שמה שנאמר בתורה תשבות הוא שאסרה תורה מיני שבות ולזה באה התורה ואמרה תשבות והדבר נמסר לחכמים. והפי' השני הוא שלא באה התורה לאסור מיני שבות אלא למלאכות גמורות אבל חכמים סמכו בשבות על מקרא זה. ואם נפרש דברי ה"ה כך קשה דלפירוש הראשון נמצאו כל מיני שבות מן התורה דהא למוד דחול מועד מדאורייתא סבירא להו הכי דהתורה אסרה חול המועד במלאכה ונמסר הדבר לחכמים. לכך נראה לפרש בדברי ה"ה כך שהפי' האחד הוא שהתורה אסרה מלאכות גמורות אבל בפחות מהשיעור לא מפני שהתורה לא אסרה קודם אלא המלאכות כפי השיעורים והענינים שנתבארו אבל המלאכות עצמם בפחות מן שיעור החיוב לא נאסר מן התורה לכך אמרה תורה תשבות. וזהו שכתב אפילו מדברים שאינם מלאכה כלומר אינן מלאכה להתחייב בהך ומה שכתב ודברים הרבה הן שאסרו חכמים לא נכלל זה בענין תשבות אלא ענין אחר בפני עצמו הוא שחכמים אסרו דברים אחרים שלא נזכרו בתשבות. והפי' השני שכתב ה"ה הוא כמו שכתבתי לעיל וזה הפירוש בדבריו הוא עיקר שהוא מדוקדק בלשונו שכתב על פי הדרך שנתבארו עניניהם ושיעוריהם: 

== ג ==

'''ואסור לכבד את הקרקע וכו'.'''  כתב ה"ה אי נמי שאמימר לא התיר אלא לריבוץ ודוקא במחוזא משמע דכיבוד אפילו דכענין מחוזא היה אוסר וקשה דא"כ אפילו לדידן דקי"ל כר' שמעון מהיכא תיתי לן היתר כיבוד בשלמא ריבוץ שרי בכ"מ דהוא לא היה אוסר אלא משום משוי גומות והשתא דקי"ל כר"ש דבר שאינו מתכוין מותר אלא כיבוד הא אמימר לא שרי אפילו ברצפת אבנים דליכא אשוויי גומות. וי"ל דלא היה אוסר אמימר כיבוד ברצפת אבנים אלא מפני שהיה גוזר אטו היכא דליכא רצפת אבנים דהוא אסור משום אשוויי גומות אבל השתא דקי"ל כר"ש בהשוואת גומות מותר מפני שאינו מתכוין ולא אסרו הכיבוד במקום דליכא רצפה אלא משום שלא יבא להשוות בכוונה א"כ מסתייה דאסור היכא דליכא רצפה ולא גזרינן באיכא רצפה דהוי גזרה לגזרה: 

== י ==

'''היו בשקים דברים המשתברים וכו'.'''  כתב ה"ה מפני הפסד מרובה התירו לטלטל ואפילו ביטול כלי מהיכנו. האמת היה נראה דטעות נפל בספרים והיה ראוי לומר לא התירו לטלטל וכו' כלומר דלא התירו לטלטל הכלים לפורקן אפילו לשים כלי תחתיהן ולבטלו מהיכנו לא התירו. ואם כך היא הגירסא {{ממ|כמ"ש בספרינו}} יש לפרשה כך מפני הפסד מרובה התירו לטלטל כלומר לפרוק בנחת דהרי הוא מטלטל קצת עכ"פ ואם א"א לפרוק ישים כלי תחתיהן ויבטל כלי מהיכנו. ודקדק כן ה"ה מלשון רבינו שכתב ומ"מ לא יניחם שם וכו' דלשון ומ"מ משמע דאם א"א לפרוק בנחת יבטל כלי מהיכנו ולא יניחם ע"ג בהמה ובכי הא מיתרצי הקושיא שהקשו המפרשים דלוקמה הברייתא {{ממ|דף קכ"ד:}} במשואות גדולות דלא רצו להעמידה בכך משום דמשואות גדולות אם א"א בענין אחר יבטל כלי מהיכנו ורצה להעמיד הברייתא אפילו שא"א בענין אחר ולהכי תירצו בבולסא ומ"מ קשה כשהקשו והא קא מבטל מהיכנו לרב הונא ל"ל לאוקמיה בשליפי זוטרי לוקמיה דא"א בענין אחר אם לא שנאמר שרצה להעמיד אפילו שאפשר בענין אחר וכל זה דוחק: 

== יא ==

'''המדבק פירות עד שיעשו גוף אחד חייב משום מעמר וכו'.'''  כתב ה"ה והורו רבותי שאם נפלו וכו'. קשה דלפי הנראה הם שני פירושים על הברייתא דנתפזרו בחצר. הרשב"א ז"ל פירש אחת הנה ואחת הנה והרמב"ן פירש כגון שנפלו בחצר ולפירוש הרשב"א אי פירוש נתפזרו אחת הנה ואחת הנה ע"כ אם נפלו במקום אחד דליכא טירחא נותן לתוך הסל וא"כ תימה איך כתב והורו רבותי דלפי מ"ש קודם נתפזרו לו אחת הנה ואחת הנה ע"כ יוצא דין זה כמו שכתבתי. והאמת שהיה ראוי לומר הך והורו רבותי אחר לשון לתוך הסל וגירסת הלשון כך נתפזרו לו וכו' לא יתן לתוך הסל ואם נפלו במקום אחד ינתן אפילו לתוך הסל. והורו רבותי שאם נתפזרו לו בין צרורות וכו' והוא הפירוש האחר של הרמב"ן ז"ל אבל היותו במקום הזה אין לו טעם. ואולי פירוש הלשון כך לפי גירסתנו בדברי ה"ה שלפי פי' הרשב"א שנתפזרו אחת הנה כו' אפשר לומר שבמקום אחד מלקט ונותן לתוך כפו דדוקא בנתפזרו אחת הנה כו' הכא מלקט ואוכל אבל לעולם דלא יתן לתוך הסל אבל התוס' אין גורסין ואוכל כמו שהכריחו הם שם אם לא שנוכל לתרץ לקושייתם נעשה לתוך כפו כמו לתוך הסל. ואולי הרשב"א היה גורס ואוכל וסובר זה ובזה יתיישב לשונו שכתב והורו רבותי וכו': 

== לג ==

'''מגבל חייב משום לש וכו'.'''  כתב ה"ה אבל רבינו מפרש וכו' ונראה שהוא אינו גורס והא אמרת וקשה וכו' וקשה לדברי רבינו דמפרש דשתית וקלי שני דברים היכי אמרו {{ממ|דף קכ"ו}} כתוב אפינקסיה דלוי וכו' ולית חילא בידא למיסר מדר' יוסי בר"י הא ר' יוסי בר"י לא איירי אלא בקלי ואינהו הוו גבלי שתיתא ושתיתא עבה לכ"ע אסור. וי"ל דרבינו סובר דיש מחלוקת דר"י בר"י ג"כ בשתית אע"ג דבגמרא לא אייתי ליה ובאותה ברייתא דאמר אין גובלים את השתית וכו' שם פליג ר"י בר"י אע"ג דבגמרא לא הוזכר זה:

<noinclude>{{מהדורה זמנית}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>