עריכת הדף "לחם משנה/שבת/יד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''איזו היא רשות הרבים וכו'.'''  כתב ה"ה והרשב"א ז"ל כתב וכו' לפיכך מבוי וכו'. ביאור לפיכך דכיון דמבוי שנתקצר הוי כרשות הרבים האי נמי כמבוי שנתקצר דמי: 

== ו ==

'''אצטבא שבין העמודים העומדים ברשות הרבים הרי היא כרמלית.'''  כתב ה"ה ועוד שבברייתא לא הזכירו בכלל הכרמלית אלא האסטוונית וכו' כלומר האסטוונית שהוא אצטבא הזכירו אבל מה שבין העמודים לא ואע"ג דלא הזכירו ג"כ צידי רשות הרבים מ"מ היה להם להזכיר מה שבין העמודים כיון דנחית להזכיר האצטבא: 

== ז ==

'''שכל פחות משלשה וכו'.'''  כלומר לא מבעיא כל הני דבעינן גבוהים ג' אלא אפילו קוצים וברקנים דלא דרסי רבים עלייהו והוה ס"ד דאפי' פחות מג' הוי מקום פטור קמ"ל דבעינן ג'. וזה מוכרח בגמרא דאין לומר דאשמעינן דאפילו הני הוו מקום פטור דאדרבה כל הני ראוי להיות מקום פטור טפי מאחריני כמבואר שם: 

'''וכן מקום המוקף שאין בו ד' על ד' וכו'.'''  כתב ה"ה וכן מוכיח בבירור בשמועה דזרק כוורת, כלומר שאין הכוונה תשבורת של ד' על ד' שהם ט"ז אמות מאמה אורך ואמה רוחב כשתעשה אותם לט"ז ואם לא יהיו מרוחב יש למוד אותם מן האורך שאם יהיו ד' על ד' מן האורך דהוי כמו ד' באורך על ד' מרוחב דא"כ אמאי אמרו בגמרא {{ממ|דף ח'}} דאורך בת ו' טפחים בת ד' לבד סגי אלא ודאי בעינן שיהיה ד' על ד' מרובע באורך ורוחב והוא פשוט: 

== ט ==

'''גג הסמוך לר"ה וכו'.'''  וא"ת לא יהיה מט' מצומצמים היה ראוי להיות כרמלית אם רחב ארבעה כמ"ש למעלה גבי עמוד וצ"ל דשאני גג דלעולם תוך עשרה ראוי לכתף עליו. א"נ דהאי תוך י' ר"ל ט' מצומצמים: 

'''עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' ה"ז רה"י.'''  כתב ה"ה בסוף דבריו היכא שמילא כולו יתדות וכו' א"נ שלא מיעטו אלא עד שלשה בדוקא. פירוש דשאלו לרב אשי {{ממ|עירובין דף ע"ח}} דאמר דטעם המיעוט הוא מפני שבני רה"ר משתמשין בו היכא שמילא כל העמוד מלמטה עד ראשו אין כאן טעם זה דהרי א"א לבני רה"ר להשתמש ואין קושיא זו תפול בכל העמוד אלא אם נאמר דטעמא של רב אשי דאמר מפני שבני רה"ר כו' הוא אפי' לגבוה יותר מג' ולפי זה ודאי שמקשה לו דאין כאן כלל מיעוט בכל העמוד כיון דטעם המיעוט אינו אלא מפני טעמו של רב אשי אבל אם אין אלא למטה מג' אין קושיא זו אלא למטה מג' דלגבוה מג' אע"פ שא"א להשתמש ממעט מפני שהוי רשות בפני עצמו כמ"ש הרב קודם. ומתחלה היה סבור ה"ה קודם א"נ שטעמו של רב אשי הוא לכל העמוד ואח"כ אמר א"נ כלומר אע"ג דתאמר דטעמו של רב אשי אינו אלא למטה מג' אבל יותר מג' מודה רב אשי דטעמא הוא מפני שהוא רשות בפני עצמו י"ל דמאי דאמרו בגמרא מלאו כולו לאו דוקא כל העמוד אלא כל המקום מלמטה עד ג' אבל ביותר משלשה ודאי מודה רב אשי דממעט מטעם דהוי רשות בפ"ע. עוד י"ל דה"ק א"נ אע"פ דהך מלאהו כולו קאי אכל העמוד כדקאמינא דמאי דקאמר בגמ' דלדברי רב אשי אינו ממעטו אלא מעשרה ועד שלשה מפני דהוי רשות בפ"ע ומעשרה ועד ג' ודאי ממעטו אבל משלשה ולמטה אינו ממעטו מפני דאין הטעם אלא מפני השמוש ואין כאן שמוש כלל ואין הפרדה אלא למטה מג' ולא לכל העמוד כדהוה קס"ד לפירוש ראשון. ופירוש זה עיקר בלשון דא"ש מיעטו שכתב ה"ה ומתיישב יותר: 

== יא ==

'''לפיכך אם לא היה צריך לגוף ההוצאה וכו'.'''  אע"ג דהוא פסק למעלה דמלאכה שאצ"ל חייב כמו מלאכה הצריכה מ"מ יש הפרש בין צריכה לשאינה צריכה להא מילתא: 

== יז ==

'''אילן שהוא עומד ברה"י וכו' {{ממ|אלא}} אחר העיקר.'''  הך אלא הוא ט"ס דרבינו פסק כרבנן דאמר שדי נופו בתר עיקרו לכך צריך להגיה שאין הנוף הולך אחר העיקר:

<noinclude>{{מהדורה זמנית}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>