עריכת הדף "כתב יד חדושים על התורה (בראשית-ויקרא)/פרשת תזריע"

{{ניווט כללי עליון}}

* לפ' תזריע מהגאון הנ"ל:

איתא בגמ' מי ראה נגע מרים, א"ת משה זר הי' ואין זר רואה את הנגעי', וא"ת אהרן 
ראה אהרן קרוב הי' ואין קרוב רואה את הנגעי'. וקשה [היל"ל] מיד א"ת משה 
ראה קרוב הי'. ויבאר ע"פ מה שאיתא בשביל שסירב משה בשליחות של 
הקב"ה נטלו הכהונה ממנו. אך דאיתא במדרש דיש תירץ למשה הואיל שסירב 
בשליחות, כי משה אמר להקב"ה אתה אמרת לאברהם את הגוי אשר יעבדו 
דן אנכי. ואתה מבקש לשלוח לי וכי אני אנכי. נמצא נשמע מכאן שיש 
תירץ למשה. 

איתא במפרשי' מכות בכורות בלילה הי' דכתיב ויהי 
בחצי הלילה. וזו הוי כפסק דין ואין דנין בלילה, משא"כ גבי הקב"ה לילה כיום 
יאיר והקב"ה רשאי לדון בלילה. וגם ידוע קיימא לן אין דנין 
בלילה, נגעים ג"כ אינם רואי' בלילה, וגם קרוב אינו רואה נגעי', בשניהם 
בא מכח היקש, מה קרוב אסור לדון אף קרוב אסור לראות את 
הנגע, ומה דין אסור לדון בלילה אף נגעי' אסור לראות בלילה וכו'. 

לפ"ז מתורץ שפיר בלא זאת לא מ"ל א"ת משה ראה משה קרוב הי' ואין 
קרוב רואה את הנגעי', דילמא באמת ראה ולא אמרינן היקש, אבל השתא 
דאמר משה זר הי' ואין זר רואה את הנגעי' תיפוק לי' דהא כהן הוא 
אלא בשביל שסירב משה בשליחות וק' על משה למה סירב בשליחות, וצ"ל 
כתירץ של משה וכי אני אנכי, משום דהוכרח הקב"ה לילך בעצמו כי אין 
אחר רשאי לדון בלילה א"כ היקש גמור, לפ"ז מוכח נמי דאין קרוב רואה את הנגעי' 
דשניהם באים מכח ריבם, ההיקש ריבם לנגעי', מה ריבם דוקא ביום אף 
נגעי' ביום ומה ריבם קרוב פסול אף נגעי' קרוב פסול ודוק היטב: 

* באופן אחר יתורץ הגמ' וקושית העולם הנ"ל מהגאון מהור"ר יהונתן נר"ו: 

איתא בגמ' דסנהדרין מנין דסנהדרין צריך להיות נקי בלא מום, שנאמר כולך יפה רעיתי 
ומום אין בך. מקשי תוס' למה צריך הפסוק והא כתיב ונשאו אתך בדומין לך 
ואמרינן בגמ' כל מי שגופו גדול מאיבריו הוי בעל מום, ופריך הגמ' 
א"כ עשית למשה ב"מ, נמצא מוכח דמשה לא ב"מ הי', והא כתיב ג"כ ונשאו אתך 
משמע שכולם הי' שלימי' אלמא צריך הפסוק ומום אין בך. ואי א[מרינן] דתו' לא מקשי 
מידי, דמונשאו אתך לבד לא מוכח מידי ומאי דפריך הגמ' וכי עשית למשה ב"מ 
השתא לפי שכתוב ומום אין בך, אבל מונשאו אתך לבד לא מוכח מידי, ואמרינן 
משה ג"כ הי' ב"מ. ועוד קשה דתוס' לא מקשה מידי והא ונשאו אתך 
בדיני ממונות כתיב ובדיני ממונות ב"מ כשר, נמצא [אי] לא כתיב ומום אין 
בך הוי אמרינן גם לדיני נפשות, אבל זה לאו קושי' כלל דמ' התורה ד"מ ודיני [נפשות] 
שוין שנאמר משפט אחד יהי' לכם, רק רבנן הוא דאקילו משום נעילת דלת, 
ופריך התוס' שפיר והלא מדאורייתא ד"מ וד"נ שוי'. איתא בגמ' על 
פיהם יהי' כל ריב ונגע, מקיש ריבם לנגעי' מה נגעי' ביום אף ריבם 
ביום ומה ריבם שלא בקרובים אף נגעי' שלא בקרובים, נמצא א"א 
ונשאו אתך בין ד"מ וד"נ צריך להיות סנהדרין שלימים קשה א"כ למה 
אצל נגעי' לכל מראה עיני הכהן ללימוד פרט לסומא, הא בל"ז מוכח 
דבעל מום פסול מהיקשא דריבם מה ריבם בלא מום אף נגעי' בלא 
מום, נמצא הא בהא תלי' אם משה הי' ב"מ ומן ונשאו אתך 
לא מוכח מידי צריך לכתוב לכל מראה עיני הכהן, ועל כולך יפה רעיתי 
כו' ע"ז לא יוכל התורה לסמוך. ואם משה לאו ב"מ הי' אינו צריך לכתוב לכל מראה עיני 
[ה]כהן, והשתא מתורץ בל"ז לא הי' יוכל לומר משה קרוב הי' הוי אמרינן 
דקרוב כשר לראות נגעי', וא"ת הא כתיב היקש ע"כ היקש לא כלום 
הוא דא"כ דהיקש מעלייא הוא קשה לא לכתוב לכל מראה עיני כהן 
דהא בל"ז ילפינן מריבם מה ריבם ב"מ פסול אף נגעי' בעל מום 
פסול וריבם יליף מן ונשאו אתך, וא"ת משה גופא בעל מום הי' זה לא 
יוכל להיות דאם הי' כהן האיך הי' ב"מ לכך אמר משה זר 
הי' והיקש מעלייא הוא ויוכל להיות דמשה גופא הוי ב"מ ומוכרח לכתוב 
לכל מראה עיני כהן, נמצא קרוב פסול ושפיר אמר אהרן 
קרוב הי' ודו"ק: 


{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:פרשת תזריע]]