עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/ק"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}


{{עוגןמ|א}} בריה וכל הני אינם בטילים רק מדרבנן אבל מהתורה בטילים ועמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] בדברי תוס' ומפורשי' והעלתי דאינו אלא מדרבנן: 

{{עוגןמ|ב}} וביצה שיש בו אפרוח עי' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דרטב"א חולק ובמקום דיש עוד צר להקל יש לצרפו ולומר דלא קרוי ברי' 

{{עוגןמ|ג}} אפרוח אבל יש בו דם לכ"ע לא הוי בריה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ודע כי כוונת המחבר במאמרו ביצה שיש בה אפרוח להיפוך שהיה בביצה ופי' היה אפרוח בביצה והוציאו מבינה ונתערב עם אפרוחים אחרים ואינו ניכר וקמ"ל דזה אפרוח שהיה בביצה אסורה מתחלת ברייתו ונקרא בריה ואינו בטל אבל ביצה שיש בו אפרוח שהיה בביצה לא יצוייר התערובת דאם גם באינך ביצים אפרוחים כולם אסורים ואי לית בהו מה תערובות שייך וכבר נדפס קו' זו בשמי בס' באר היטב ותי' שם אין שחר 

{{עוגןמ|ד}} אפי' באלף עמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] לחזק דעת האומרים ברי' בטל באלף ע"ש 

{{עוגןמ|ה}} חיות או ברית נשמה ועמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] כנה דמותר להרגו בשבת אי בטלה בתבשיל כאשר קרה בזמן חות יאיר שנפל לתוך מרק של אורז דא"א לבודקו ע"ש: 

{{עוגןמ|ו}} שאסור מתחלת ברייתא והרא"ש חולק ועמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דנ"מ אם הרחש הנקראים מילווין נקראים בריה: 

{{עוגןמ|ז}} ושור הנסקל ואף דאסור מחמת אבר מן החי מ"מ מחמת אותו איסור אינו אסור מתחלת ברייתו עמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] כי הגהת ש"ד חולק: 

{{עוגןמ|ח}} אין שמו עליו והא דלא נתן טעם זה בנבילת עוף טהור כמ"ש הרא"ש באמת דאף חתיכה שם נבילה עליו דאזלינן בתר שם עצם ד"מ תרנגולת שנתנבלה אם נחתך אבר נקרא חתיכת תרנגולת עי' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]. 

{{עוגןמ|ט}} ד' אצבעות היינו בגסה ובדקה ב' אצבעות או"ה פר"ח: 

{{עוגןמ|י}} ס' נגד שומנו ואם הוא דבוק בחתיכה אחת צריך ס' נגד כל החתיכות מאיסור דבוק ועמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שיש להקל: 

{{עוגןמ|יא}} אם נמוח עמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דיש להקל ומכ"ש בנשפך: 

{{עוגןמ|יב}} ג' תולעי' הואיל בריה דלא בטל הוא מדרבנן בעינן דאתחזק בג' תולעי' ועמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}