עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/סט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}


{{עוגןמ|א}} להדיח וכו' אי דם שמלחו או בשלו אסור מהתורה או דרבנן נחלקו בו אבות עולם והאחרונים הסכימו דהוא מדרבנן ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה באריכות בישוב דברי רש"י בכל מה שטענו עליו וא"צ לדוחק הפר"ח:   

{{עוגןמ|ב}} קודם וכו' שני טעמים נאמרו במחברים או משום דצריך להיות הבשר ע"י המים מרוכך ושולט בו כח המלח להפליט הדם וא"כ סגי כשמדיח כל צלע בשר וכל עוף יחד ואח"כ מנתחהו לנתחי' רבי' דהרי הוא מרוכך וקאי וטעם שני משום ע"י חתיכות הסכין בדוחקא דחתך נסחט הדם וצף על חתיכה והוי כדם בעין והמלח מבליע הדם תמור שיפלטו:   

{{עוגןמ|ג}} הדיחו הטבח היינו הדחה מעליא לשפשף כל אבר ואבר אבל לא כפי קלי הדעת לרחוץ במעט מים בלי כוונה להעביר הדם והדם טח על פניו מ"מ וגם צריך הטבח להדיחו לאחר שמנתח דאם נתחו אח"כ אין מועיל הדחה קמייתא ופשוט:   

{{עוגןמ|ד}} חתך דעת הש"ך דוקא חתך בסכין דדוחק סכין מפליט משא"כ אם נתח ביד לשנים א"צ והפר"ח מחמיר ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ואין להחמיר:   

{{עוגןמ|ה}} או שהסיר וכו' אבל לא הסיר כלל הכל נחשב כחתיכה אחת עבה ומותר ש"ך.   

{{עוגןמ|ו}} מעט ולא הרבה כדי שיהי'הבשר לח ויהי' המלח נמס ויתפשט היטב לתוך הבשר לפעול או"ה   

{{עוגןמ|ז}} וגם הכלי אסור היינו לשמש בו חמין   

{{עוגןמ|ח}} מותר לחזור ואף דשורה בו מע"ל מ"מ נטל"פ וע' מש"ל סי' ק"ה   

{{עוגןמ|ט}} ויש אוסרין דהמלח היה מבליע דם בעי' שעליו ושוב לא יפלוט דהוי כדם בעין.   

{{עוגןמ|י}} בהפסד מרובה היינו אם חזר ומלחו דאז אמרינן דפלט מה שבלע אבל אם בשלו כך בלי מליחה שני' יש להחמיר אפי' במקום הפסד פר"ח:

{{עוגןמ|יא}} מותר בדיעבד דסמכי' אהנך חכמים דס"ל טעם הדחה להעביר דם בעין והדח' כל דהוא ג"כ מעביר הדם משא"כ לטעם כדי שיתרכך מה יועיל הדחה כל דהו וכך אם הדיחו תחלה ואח"כ חתכו לחלקי' רבי' מועיל הדחה כל דהו דבממ"נ כדי שיתרכך הא הודח תחלה כדי צורכו ונתרכך. ובשביל שנתחו אח"כ והוי דם בעין בזה בהדחה מועטת סגי:   

{{עוגןמ|יב}} אם הי' ס' וסתם חתיכה שלשים נגד דם שעליו אם לא ידעי' ודאי שהוא ס' או"ה.   

{{עוגןמ|יג}} בחתיכ' וכו' נראה אף שיש ס' מ"מ קליפת החתיכה אסורה דכל חשש איסור דמלח הי' מבלי' דם שעליו בעין ושורת הדין דאין מלח מבליע יותר מכ"ק רק אנן מאמירין להצריך ששים והיינו להחמיר ולא להקל להצטרף לבטל קליפה הנאסר וע"ל סי' ק"ה:   

{{עוגןמ|יד}} שאר חתיכות מותרות דלגבי אחרות מיקרי דם בעין שעל חתיכה דם פליטה וכבולעו כך פולטו או איידי וכו' וא"ל הא הך חתיכה דאסורה נ"נ ונאסור לאחרים דאין הנאסר יכול לאסור כיון דאין בליעת דם בעין הולך עם בליעות אחרים:   

{{עוגןמ|טו}} תוך י"ב שעות דטריד לפלוט ציר ואע"ג דלקמן איכא מ"ד דסובר כ"ד שעות כאן יש תקנה בצלי ט"ז ופר"ח:   

{{עוגןמ|טז}} אחר שנמלחה אבל אם חתך תוך שיעור מליחה צריך להדיח היטב ולחזור ולמולחו ע"ל ש"ך   

{{עוגןמ|יז}} שלישית שעה כן הוא דעת הסוברים מהנץ החמה עד שקיעתה ח' שעות והוא מהלך שלשים מיל א"כ הוא שלישית שעה בקירוב אבל הרמב"ם ס"ל מן הנץ החמה עד שקיעתה מהלך י"ב שעות והוא שלשים מיל הרי הוא לערך חצי שעה דהיינו כ"ד רגעים מרגעים שהם ששים לשעה:   

{{עוגןמ|יח}} וע"ז יש לסמוך ואם לא נתבשל ולא נסתמו נקבי פליטה יחזור וידיחנו וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] וע"ל סי' ע':   

{{עוגןמ|יט}} שיעור שעה ע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ושעה שעה בינונית ולא שעה זמנית:   

{{עוגןמ|כ}} דזהו הוי כהדחה שלשה פעמים זהו הכרעת רמ"א אבל ודאי בעל סברא זו ס"ל דלא מהני ניפוץ ובעינן ג"פ וסמכו לו מתמיד שהי' מדיחן במיעוטו ג"פ:   

{{עוגןמ|כא}} במי פירות עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] והפר"ת מחמיר לכתחלה בין בהדחה קמייתא בין בהדחה בתרייתא   

{{עוגןמ|כב}} בשעה מועטת אפי' נתמלא קצת מוהל:   

{{עוגןמ|כג}} כדי המלח שבו דלא ידעינן כמה דמא בלע וגם צריך ס' נגד לחלוחות דם שעל חתיכה פר"ח:   

{{עוגןמ|כד}} וכל הקדירה מצטרף היינו שבתוך הקדירה ולא קדירה עצמה ואפילו להפוסקים איסור דבוק כאן אין המלח דבוק בחתיכה ובבא עליו מים נמס המלח ונפל מחתיכ' ולכך כל קדירה מצטרף דלא כמהרש"ל ש"ך ופר"ח.   

{{עוגןמ|כה}} מלח וציר וה"ה חומץ ושאר דברים חריפים ש"ך   

{{עוגןמ|כו}} אפי' בכלי שני והיד סולדת דזולת זה אין כאן חום כלל ודעת מהרש"ל להחמיר בכ"ש וכן נוטה דעת הש"ך וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי בזה ויש להחמיר זולת בבשר שור ועגל יש להקל דאפי' בכ"ר דע' מהרש"ל והט"ז בלי מלח אין לאסור ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי לברר דעת הרמ"א דיש לאסור בכ"ר אפילו בלי מלח ע"ש אבל בשר שור ועגל בכ"ש אפילו במלח וציר אין להחמיר: ואם מליח קודם למים או אח"כ עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ודוק היטב   

{{עוגןמ|כז}} אסור למלוח ובדיעבד מותר ת"ח. ופי' הש"ך דוקא לאחר שנתבשל אבל קודם לכן יחזור וימלחנו שנית   

{{עוגןמ|כח}} וכ"ש דאסור בספר אפי רברבי מכשיר בדעבד כשנתייבש היטב ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי לאסור:   

{{עוגןמ|כט}} משמש וכו' סמכינין אמסל"ת הואיל דם שמלחו דרבנן ובאיסור דרבנן סמכינן עיין ש"ך והמחבר השמיטו הואיל דס"ל אף באיסור דרבנן לא מהני ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בדברי רמ"א:   

{{עוגןמ|ל}} מסל"ת ודעת הב"י אף שיודע העכו"ם מנהג ישראל והסכים הש"ך בזה ועמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] למה לא נסמוך על טעימת עכו"ם וע"ש דהעלתי אף דטועם העכו"ם ומרגיש טעם דם. מ"מ י"ל אין להטריף דמה שבתוך החתיכה דם הוא הא רחמנא שרי וצ"ע:   

{{עוגןמ|לא}} שנתבשל עמ"ש ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דה"ה בכ"ר אף שהוא בשר שור מ"מ הדם נתבשל ונבלע:   

{{עוגןמ|לב}} בלא מליחה וכו' אם נתבשל והאשה שכחה אם מלחה והדיחה והוציאה דם דעת הט"ז להכשיר והש"ך ופר"ח חלקו עליו וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהסכמתי עם הט"ז ובפרט במילת' דרבנן ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שפל[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] אם לא נחמיר ויקח קפילא לטעום חתיכה שבו הספק ע"ש. כתב בתשובת צ"צ אשה שמלחה בשר והי' שם חתיכת חלב ולא ידעה האשה אם החלב נמלח עם הבשר או לא ופסק הואיל החלב עם הבשר הוי מין בשא"מ ואי ליכא ס' הוי ספיקא דאורייתא ולחומר' והפר"ח בס"ק מ"ד הסכים עמו ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי דאם קלף כל הבשר מותר ואין לאסור עוד. ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] למה לא צריך טעימא כיון דלפ"ד הוי מין באינו מינו. אבל אם נתערב שומן בחלב הוי מין במינו וספקא דרבנן להקל והפר"ח ערער ע"ז וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהסכמתי עם צ"צ.   

{{עוגןמ|לג}} אותו בשר והבשר בכלל ס' דהבשר היתר הוא רק שבלוע בו דם ומהכ"ת לא יצטרף לבעל האסור פר"ח.   

{{עוגןמ|לד}} אפי' בדאיכא ס' משום דאמרי' דלא יצא לגמרי עד שיתבטל רק באותו חתיכה פירש ממקום למקום ואסורה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שפל[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דהא ה"ל ספקא דרבנן ע"ש.   

{{עוגןמ|לה}} בשר כתב הט"ז בשם מהרש"ל בשר ששהה ג"י ומלחו בכלי מנוקב ואח"כ בכלי א"מ מותר דבממ"נ אם פולט דם הא פלטה בכלי מנוקב ואי אין פולט אף בכלי א"מ לא יפלוט והכה"ג השיג דלאט לאט יוצא ולכך מתחלה לא יצא ועכשיו יצא בכלי שא"מ ואוסר: ואם כי מסתברים דבריו מ"מ אין לאסור יותר רק מה שבתוך הציר כדעת מחבר לקמן סי' י"ח אבל להחמיר כמ"ש בהג"ה לאסור הכל כיון דבלא"ה רבו החולקים ומתירין והוא רק חומרא דגאונים אין לנו להחמיר.   

{{עוגןמ|לו}} ששהה ואם מלחו עם שאר בשר דעת הט"ז להחמיר והשיגו הש"ך והדין עמו דאף דאין פולט דם מכל מקום פולט ציר כאשר החוש מעיד אם תמלח בשר כזה שיהיה הכלי מלא ציר ואיידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע.   

{{עוגןמ|לז}} ואין להשהות עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה דלא תיקשי משהיה ספק טריפה:   

{{עוגןמ|לח}} ספק אם נמלח תוך ג' וכ"ש אם יש ספק בשחיטת בהמה אם נשחט תוך ג' דרך משל ביום א' או ביום בו מותר דאמרינן אוקי בהמה בחזקת' והשתא הוא דנשחט ע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]:   

{{עוגןמ|לט}} בטלה ברוב ולא תימא דהוי דשיל"מ לצלי דלצלי לא נאסר מעולם אחרונים וע"ל סי' ק"ב:   

{{עוגןמ|מ}} מותר לבשל כולן היינו כל א' בקדירה בפ"ע וע"ל סי' ק"ט:   

{{עוגןמ|מא}} חה"ל דהבלוע בתוכו אינו ראוי להתכבד ש"ך   

{{עוגןמ|מב}} בנתבשל בלי מליחה עמ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] בישוב קו' הש"ך הא הוי מין בשא"מ ולא אמרינן חד בתרי בטל   

{{עוגןמ|מג}} לצלי ע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דכתבתי דלא קשה איך יועיל צלי על לכלוך הדם דהוא דם בעין ונבלע על ידי כבישה דהוי ס' בלי ספק. ועוד כתבתי דהמחבר ס"ל לחלק בדיני כבישה דלא קשי' דבסעיף י"ח פסק דלא מהני צלי לכבישה ע"ש:   

{{עוגןמ|מד}} בכלי מנוקב דיש מקום לדם לזוב פר"ח:   

{{עוגןמ|מה}} ואם נשתמש בו בעי קליפה דהקערה נדון כצונן ותתאי גבר ואם הדבר שנתן בו הוא לח גמור בעי ס' נגד הקליפה מן הקערה דקערה נאסר רק כדי קליפה דמליח אינו אוסר יותר מכ"ק וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהקשתי למה לא נדון ככבוש והוי כמבושל. גם הא דבעי' ס' נגד קליפ' ע"ל סי' צ"ב מ"ש מזה: והא דבעי' קליפ' מהכלי ולא קליפה מדבר חם עמ"ש ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]   

{{עוגןמ|מו}} הדחה. קנוח ודאי בעי רק הדחה הוא מילתא יתירתא בכל הצדדין   

{{עוגןמ|מז}} אבל מותר דאין מליחה לכלים וגם איידי דטריד וכו'   

{{עוגןמ|מח}} אפי' בלי נקיבה ואף דשהה בכדי שיתן על אור וירתיח מ"מ אין מליחה לכלים כ"כ דרישה וה"ה אם שהה במים מע"ל דה"ל נטל"פ ומ"מ אסור לכתחיל' פר"ח. וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דיש לחלק לענין דם דהוא איסור' דרבנן אפשר לומ' דאין כבישה לכלים אבל באיסור תורה יש להחמיר כמ"ש המ"א ויש כבישה לכלים.   

{{עוגןמ|מט}} ובדיעבד מותר והאחרונים החמירו בכ"ח אפי' בדיעבד דהוי כמו דגים וכו' פר"ח.   

{{עוגןמ|נ}} שנמלח היינו מליחה לקדירה דאז מלוח כרותח כן דעת המחבר אבל רמ"א חולק.   

{{עוגןמ|נא}} כשיעו' שיתנו וכו' הוא שיעור כבישה אבל בפחות מזה לא   

{{עוגןמ|נב}} ויש מי שמצריך רותחין כי עדיין בלוע בדם וע"י רותחין לא יפלוט:   

{{עוגןמ|נג}} מותר דציר הוא לאחר ששהה שיעור מליחה אינו דם רק מוהל:   

{{עוגןמ|נד}} ויש אוסרין דס"ל דציר הוי דם ומבליע כ"ק מיהו אם הדיחו רק פ"א תו לא חשיב דם או רותח.   

{{עוגןמ|נה}} כדי קליפה ומהרש"ל חולק ואוסר כל מה שבציר ואם יש ס' מותר אבל מה שחוץ לציר לא מצטרף לס' דדם אינו מפעפע ורמ"א דלא מצריך רק קליפה אין מועיל ס':   

{{עוגןמ|נו}} ויש בו לכלוך אבל אם אין מלוכלך אין מליחה לכלים ומותר:   

{{עוגןמ|נז}} אבל הפסד מרובה שרינין אפי' מלוכלך:   

{{עוגןמ|נח}} עד שידיחנו ודאי לכל הדעות צריך הדחה בתרייתא ועיקרו מגמ' רק לדיעה קמייתא א"צ להיות הדחה בתרייתא רצוף ויכול להניחו זמן מה תוך כשא"מ דהא אינו רותח ולהדיחו אח"כ משא"כ לדיע' זו אסו' בכשא"מ וצריך תיכף הדחה גם לדיעה קמייתא אם קולף הבשר סביב עד שאין כאן דם בעין הטח מותר הבשר באכילה אבל לדיע' זו מה יועיל הא פולט דם וצריך ע"כ הדח' לקררו לבטל הפליטה:   

{{עוגןמ|נט}} צריך להגעילו לסבר' שני' אבל לסברא קמייתא לא צריך דפסק כח חום המל' ודם:   

{{עוגןמ|ס}} ויש מתירין אפי' איכא גומות בסכין דהולכה והבאה בסכין גורם שאין הדם מתעכב שם:   

{{עוגןמ|סא}} דאין מליחה לכלים לאו דוקא דהא להפליט יש מליחה לכלים רק עיקר הטעם דם משרק שריק אחרונים:   

{{עוגןמ|סב}} אבל סכין צריך הדחה ואין לדקדק א"כ איך יהי' מתחיל' מות' דלמא משתלי ולא ידיח הא כלים אין דרכן בהדח' ואפשר סכין שאני מיהו בלא"ה הך דהדחה הוא רק חומרא:   

{{עוגןמ|סג}} עד שיזוב היינו חצי צלייתו ע"ל סי' ע"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}