עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/סב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} אבר מן החי דעת הרמב"ם אבר שיש בו עצם צריך להיות האבר עם העצם ואם חתכו בלי עצם לית בהו לאו דאמ"ה רק איסור בשר בשדה טריפה לא תאכלו. אבל אבר שאין בו עצם כגון הלשון והלב וכדומה אם חתכו מקצתו ויש בו כזית לוקה משום אמ"ה ועיין מ"ש ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|ב}} ועוף בהמה וחיה אף ב"נ מוזהר הן על אבר והן על בשר מן החי אף דישראל אין מוזהר על בשר מהחי רק מאלו דטריפה מה שאין שייך בב"נ מ"מ בב"נ נפקא בשר ואבר מהחי הכל מחד קרא אך בשר בנפשו וכו' ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי. אבל עוף כ' הרמב"ם בהל' מלכים דיראה לו שאין ב"נ נהרג עליו ומסתמא חסורא נמי ליכא דאזהרתן היא מיתתן לגבי ב"נ וא"כ מותר להושיטו לב"נ ואין בו משום לפני עור וכו' ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש באריכות במה שיש לטעון עליו מגמ' ומה שיש ליישבו וראי' לדבריו מגמ' ע"ש: 

{{עוגןמ|ג}} אסור וכ' הטור דאין נוהג בטמאה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בישוב קושייתם דמה נ"מ סוף כל סוף אסור ומה לי משום אמ"ה או משום טמאה ע"ש ואם חל על טריפה עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בישוב דברי רמב"ם מה שהפר"ח עמד בו וכן הלח"מ ישב בדוחק ועמ"ש ועכ"פ לדינא חל אף בטריפה. והנ"מ הוא כמ"ש בטמאה: 

{{עוגןמ|ד}} ובשר הפורש וכו' ולפי דקיי"ל אסורים מבטלים זא"ז א"כ אם נתערב כזית בשר כשר וכזית בשר מהחי וכזית אבר מהחי הרי זה בטל דאסורים מבטלין וכן להיפוך כזית טריפה וכזית בשר כשר וכזית בשר מהחי אין בטל דתרווייהו טריפה נינהו ואינה מבטלים ולכך דייק הש"ע אסור משום בשר בשדה טריפה: 

{{עוגןמ|ה}} אבר ובשר מדולדלין עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שיש בזה מחלוקת הרמב"ם ומחברים דלדעת הרמב"ם מהתורה אסור וליתר מחברים מדרבנן. ולב"נ עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי לדעת דסוברין מדרבנן י"ל דגם בזו שווינהו רבנן כאמ"ה גמור לאסור בב"נ אבל לרמב"ם אם חתכם לאברים מדולדלים אחר שחיטה יש לאסור לב"נ אבל אם חתכן אחר שמתה מותר לב"נ וצ"ע: 

{{עוגןמ|ו}} אבר הנשמט באבר ובשר המדולדלין תלוי הכל אם יכול לחזור ולחיות אבל גבי נשמט תלוי הכל בעור ובשר חופין את רובו כ"כ אחרונים ובאמת היא דאם אין חופין רובו אינו יכול לחזור ולחיות וע"ל סימן נ"ז:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}