עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/נח"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} אם יש וכו' עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי בזה בסתירה שיש מן ש"ע י"ד לש"ע ח"מ והעלתי דהך לא ברור רק ספקא הוא: וספק איסורא לחומרא ובממון הממע"ה או מיעוט תורין דלית ביה ריסוק בכה"ג ואין הולכין בממון אחר רוב:

{{עוגןמ|ב}} יוד טפחים עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי בתורא אם נפל לבור עמוק חמשה ג"כ אסור ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} או הפילוה אחרים אע"ג דקיי"ל בהפילה אחרים אמדה נפשה ולית חשש ריסוק תי' הש"ך ופר"ח דכל הטעם דצפורנות נועצת ומחב' מיירי דליכא מידי למסרך בצפורן ומ"מ טרפה בחבט עשרה טפחי' דוקא משום דהא מתאמצת לבל תפול מהר ולכך צריך עשרה. ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי ח"ו להקל על סברא זו בלי ראיה ברורה מש"ס: ולכן ברור אם אין מידי למסרך אפי' בפחות מיו"ד טריפה ועיין מ"ש ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]:

{{עוגןמ|ד}} אם נפל אבן בזה לא שייך י"ט רק לפי כובד וכמות האבן פר"ח: 

{{עוגןמ|ה}} מע"ל כי אז ניכר הריעותא מה שלא היה תיכף בעת נפילה ולכך א"א לבדוק עד שיעבור מע"ל ואם יהיה ריסוק יהיה ניכר:

{{עוגןמ|ו}} ונפסדה צורתה ואם נמצא בבהמה אבר מרוסק אין חוששין עד שנדע שנפלה כ"כ הט"ז ופר"ח דלא כב"ח וכן כתב הרמב"ם בפי' המשנה: 

{{עוגןמ|ז}} חוץ מבית הרחם שאם נתרסק דע שבית הרח' מחובר מגידין ועורקי' וכהנה אברים והם בטבעם פעמים מתכווצים ופעמים מתרחבים כאשר שכיח בחולי רחם פעמי' צר ופעמים רחב ולכך אף שתפול הבהמה וכדומה לא יהיה בקל נופל נזק ברחם כי כאשר יגיע לה כאב החבט יתרחב ואח"כ יתכוויץ באופן שלא יעמוד ויחול בו הכאב לעשות רושם וא"א לעשות נזק כיון שאברים אינם על מתכונת אחד: ומזה הטעם כאשר תלד והולד במיצר ודוחק הצירים א"א לקרות לולד עי"כ ריסוק כי הלא אברים מתרחבי' בעת רב החבלים והקושי: וא"א לרסוק הילד: וא"כ הא דבית הרחם אין בו ריסוק סובל שני פי' דבשעת נפילה אין הרחם שהיא האם מתרסק: וגם הולד המונח ברחם בשעת קישוי לידה אין מתרסק והכל מחד טעמא כמ"ש כי תלי' בטבע האם ולכך מפרש הרמב"ם בהא דבית רחם אין בו משום ריסוק אברים שני פירושים כמ"ש כי המה ממש הכל חד וחד בחברת' מישך שייכי ואתיא דברי הגמ' שפיר דמביא ראיה מן חד פירושא דאין בלידה ריסוק על אידך פי' דברחם עצמו אין ריסוק הכל כחד איחשב ודו"ק: ודברי רמב"ם ברורים ואין עליו סתירה מדברי גמ': ומחבר הביא בסי' זה פי' הראב"ן לרמב"ם ופי' שני הנ"ל סמך עצמו עמש"ל בסי' ט"ו ע"ש וב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|ח}} במקום א' ואם הוכה כנגד הריאה צריך בדיקת הריאה ולדידן דאין אנו בקיאים בבדיקה טריפה וכן בנפלה מהגג שצריך בדיקה אף הריאה צריך בדיקה ש"ך ופר"ח:

{{עוגןמ|ט}} אם עמדה ה"ה ע"י גערה ופחד מקל הוי עמדה מעצמה:

{{עוגןמ|י}} שינוי ואם נמצא שינוי שאף בלי נפולה טריפה אף שהלכה ג"כ טריפה ולא תולין שינוי מחמת נפולה. ומקרה היא ע"כ דעת אחרונים: 

{{עוגןמ|יא}} הלכה ואם הוכתה באבן נגד אברים פנימים שאלו אברים צריכין בדיקה וכן אם הכה במקל אפלגא דשדרה דקיי"ל לעיל סי' ל"ב דבעי בדיקה לגבי שדרה בזו לא מהני הלכה כלל ר"ן ופר"ח ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה והנחתי בצ"ע: 

{{עוגןמ|יב}} והיא צולעת ונודע שהוא מחמת נפולה ואם לא תלינן בשוגרינא דשכיח: 

{{עוגןמ|יג}} כשהלכה אם עקרה רגליה להלוך מחלוקת בין פוסקים והש"ע גריר אחר רמב"ם ורי"ף הואיל דלא הביאו ש"מ דאין כן הלכתא:

{{עוגןמ|יד}} חוששין להם אע"פ שמפיל אותו חבירו מ"מ הוא חשב שינצח אותו ואינו מכין עצמו לנעוץ צפרנים לארץ: 

{{עוגןמ|טו}} שיש לו קול שנגח בהמה וילולי יליל: 

{{עוגןמ|טז}} קשורים והט"ז קורא תגר על קהלות שקושרים רגלי בהמה ומפילין לארץ ושוחטין והט"ז כתב דנוהגין שמותחין החבל ואינו נקשר חזק עד שכבר נפלה לארץ. וא"כ טרם נפילתה תוכל לנעוץ צפרנים וצריך שמירה ביותר כי נמסר לאנשים קלי דעת בעו"ה. ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בישוב דברי או"ה דאם נשא כבש על כתפו והשליך אותו לארץ טריפה אבל אם אחז בידו רגלי כבש ומשם נשמט לארץ משערין אם ממקום אחיזת יד עד ארץ יו"ד טפחים והיינו שלא נתכוין להפיל אבל אם נתכווין להפיל אפי' בדליכא י"ט טריפה:

{{עוגןמ|יז}} שהם מכווני' מסתמא אמרי' כסוגיא הש"ס דעל מתניהם השליכו אבל אם הם לפנינו ואינם יודעים אם נפל על מתניהם או לא דעת הפר"ח לאסור וצ"ע:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}