עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/לג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum=40}}


{{עוגןמ|א}} כשרה באופן שהסימנים עדיין דבוקים במה שנשאר קצת מהלחי:

{{עוגןמ|ב}} ע"י המראה והלעטה שתוחבין המאכל עד הגרון ופעמי' שתוכל להחזיר לחוץ המאכל ולפעמים א"י לחזור. ואי לא טריפה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי שהוא רק ספק טריפות ע"ש: 

{{עוגןמ|ג}} לרמב"ם טריפה וכתב ולא הוזכר בש"ס לרב פשיטתו כי בהעדרו יתקררו כל אברים פנימים ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתב' שהוא רק ס' טריפה:

{{עוגןמ|ד}} נבילה בוושט בצוואר בגמרא דהוי נבילה רק משמעות הכ"מ ומחבר מחיים הוי נבילה ונ"מ לענין בצים ואותו ואת בנו. וש"ך ופר"ח הסכימו דלא הוי נבילה עד אחר שחיטה דאין שחיטה מועיל כדעת רשב"א ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שעשיתי סנגורים לדברי המחבר ומ"מ העליתי לעיקר כרשב"א ובתורבץ ושט העלו אחרונים רק טריפה:

{{עוגןמ|ה}} אפי' עלה קרום וזהו בכל נקובים דמדינא דגמרא אסור לא מועיל קרום מתמת מכה אפי' קרום עב:

{{עוגןמ|ו}} מרוח אחת אפי' זה למעלה וזה למטה רחוק זה מזה:

{{עוגןמ|ז}} אם יש לחוש וכו' ולקמן סי' מ"ט אמרינן מסתמא ע"י חולי עי' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש נה"כ ומ"ש באריכות:

{{עוגןמ|ח}} רק הפנימי וכו' אבל בחיצון יש לבדוק פנימי אע"ג דאנן לא בקיאין בבדיקה העלה הש"ך דבמקום ידוע בקיאין ועי' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דבררתי דליתא דגם בזה לא בקיאין רק בניקב חיצון תלי' בקוץ אולי תחבו בפנים ובזה מתורץ הא בלא"ה ניחוש שמא נתרפא: 

{{עוגןמ|ט}} אם שניהם אדומים עי' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] במ"ש בזה כפירש"י ואם יש קצת אדום ולא רובו כשיר' וע"ש:

{{עוגןמ|י}} שני קנים ואם מחוברים מתחילה ולבסוף ג"כ נתחברו הורה רמ"א בקראקא לאסור מהר"ץ בשחיטות ופרי חדש מתיר ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דאסור וקנה של בר אווזא הזכרים שבהם שינו וכמעט שהם ב' קנים ורובם איתנהו כך ואינו ב' קנים ממש ומותר: 

{{עוגןמ|יא}} דטריפה נבילה דהוי כאלו נטלו: וע"ל סי' מ"א מחלוקת הפוסקים ורמב"ן:

{{עוגןמ|יב}} אם עוף וכו' דאף דצריך לשחוט לכתחילה ב' סימנים כדיעבד הוי:

{{עוגןמ|יג}} וצווארו היינו מחיים אבל לכלוך בצוואר אחר שחיטה ל"ל בה: 

{{עוגןמ|יד}} או בהמה ע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שעמדתי בזה בבהמה מה צורך תקנה הא בלא"ה אסור ע"ש שהארכתי בישובו:

{{עוגןמ|טו}} ואין אנו בקיאין ויש לתמוה הא בלא"ה ניחוש שמא נתרפא כדלקמן. עי' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי: 

{{עוגןמ|טז}} או לרחבו ובכ"מ מחמיר אף ברחבו דאולי היה תחוב בו וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דאין להחמיר בזה ונמלה שנמצא בוושט והיה אוכלת חצי מעור פנימי דעת פר"ח להתיר וכן עיקר ע"ש:

{{עוגןמ|יז}} אם אין ק"ד אבל ביש ק"ד אסור וכתב הש"ך דוקא בתחוב ופר"ח חולק וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שחזקתי דעת הש"ך: 

{{עוגןמ|יח}} מבחוץ והט"ז דעתו אף בק"ד בפנים ונה"כ השיגו וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דהשגת נה"כ אין השגה וגם ראי' הט"ז יש לדחות ומ"מ יש להחמיר: 

{{עוגןמ|יט}} ואין ניכר אפי' עור פנימי ג"כ לא ניקב מעבר לעבר:

{{עוגןמ|כ}} ויש מכשירין הש"ך ופר"ח ביקשו למצוא חילוק בין הך להך דסעי' ד' ונכנסו בחלוקים וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה וא"צ לחלוקים בדוחק: 

{{עוגןמ|כא}} וכן נהגו סמכו על הנך רבוותא ע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] כי יש לפקפק עד מאוד כי יסוד ראי' יש לסתור וצ"ע:

{{עוגןמ|כב}} דשכיח ע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] וושט לצד הראש שהוא תורבץ ושם חטטים כולה יש להקל בו וטעם מבואר: 

{{עוגןמ|כג}} במקום והרב הש"ך מחמיר באווזת כאלה וחשבהו לקוץ והט"ז חולק וחשבהו לע"י חולה עין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש:

{{עוגןמ|כד}} דאיכא ריעותא עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דיש להחמיר בעגולים שעושים בהם קוצים או יש להם חוד אבל אם הם עגולים וגדולים שאינו שטח שליש טפח שכבר אמרנו שיעורו לעיל סימן ל"א מחזיק שלשה עגולים תו יוצאים מחשש ניקב ויש להקל בכל גוונא: 

{{עוגןמ|כה}} ריעות' ומדקדקים כאלה שוחטים רק הקנה ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}