עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/ל"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum=36}}


{{עוגןמ|א}} בהמה וה"ה עוף רק הואיל בעוף יש הבדל בעוף של מים בבקיעה גרידא טריף. לא ביקש הש"ע להאריך ונקט רק בהמה וחיה: 

{{עוגןמ|ב}} שנתרוצץ. יש בו לשון ריעותא וקרוב לשבירה ועדין לא נשבר ולכך נקט נתרוצץ אף דבגמ' נאמר נחבסה. וכן פי' הרד"ק על קנה רצוץ והרבה פירשו לשון סדק ושביר' ובכולם יש להחמיר: 

{{עוגןמ|ג}} רוב גובה וכו' רבו הפי' והט"ז פי' דמן העיני' עד קרנים שטח המשוך הוא גובה והקיף באותו מקום בכל הגלגלת נקרא רוב הקפו ולפעמים נחבטה באותו מקום גבוה מן עינים עד קרני' אבל בהיקף הגלגלת שלם וכן להיפך רוב מקיף גלגלת נחבס' אבל מקום שטח גבוה מן עינים עד לקרני' שלם ויש להחמיר ולטרוף בשניהם: 

{{עוגןמ|ד}} אע"פ שהקרום קיים היינו כל קרומ' תחתון ועליון ש"ך ופשוט דאין הטריפות מחמת קרום רק טריפות מחמת עצמן ולכך אפילו שחיה יב"ח טריפה דאין מועיל לודאי טריפות ודברי מהרש"ל בפי' א"ט סי' פ' צ"ע: 

{{עוגןמ|ה}} כסלע עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] במה משערין סלע אם בכל בהמה וחיה שעורו סלע רק בעוף משערין לפי ערך או לא דברו רק בראמי' גדולים: וגם נברא חסר יש לצדד להקל ולכך באווזות שיש לפעמים נקב בגלגלת ונבראו כך ואפשר אם משערין לפי ערך ראמים גדולים ה"ל שעורא זוטא מ"מ יש להקל כי בלא"ה גדולי מחברים לא פסקו הך דינא עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]: 

{{עוגןמ|ו}} נקבים וכו' דעת רבינו ב"י דשלם שבניהם מצטרף כמו בגרגרת סי' ל"ד והפר"ח מקיל ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שעשיתי סמו כי' לפר"ח: 

{{עוגןמ|ז}} שיש בהן חסרון אבל אין בהן חסרון לא מצרפי לרובא כמו בגרגרת ב"י והסכי' הפר"ח והש"ך גמגם ועי' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] כי לא הבנתי טוב מחלקותם וספקתם 

{{עוגןמ|ח}} כסלע אפי' מצומצם ודלא כפירוש משנה לרמב"ם עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] 

{{עוגןמ|ט}} שליש טפח והרב הש"ך הקשה דסלע מצומצם אינו כ"כ כיון דיותר מסלע הוא כך שיעורו לקמן סי' מ"ח וגם טען דחכמי מדות אמרו דהך שיעור' כל שיש בהקפו טפח רחבו ואלכסונו שליש טפח אינו מדוקדק רק ז' טפחים באלכסון בהקפו כ"ב טפחים ויש לדייק לחומרא ועי' מ"ש [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] בישוב כ"ז: 

{{עוגןמ|י}} (טפח) טפח הוא ארבעה אצבעות אגודלים וא"כ שליש הוא אצבע ושליש אצבע ואצבע הוא כפי מ"ש הרמב"ם בהל' ס"ת פ' ט' הלכה ט' באורך שני שעורות בריווח ורוחב ז' שעורות בינונים בדוחק: 

{{עוגןמ|יא}} בכל שהוא וכו' דקרומה רך ונשבר העצם נפסק קרום ובאווזת שיש להם נקב בגלגלת ולא בקרום והם מסוימין שהנצו' על ראשם גבוהים במקום ההוא שקורין בל"א שעפליך רבו המתירין והאוסרין ואני הארכתי בזה ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ובררתי שיעור איסר שיש לשער בעוף לפי ערך בהמה והעלתי במקום דליכא פסידא דיש להחמיר אם לא שהאווזא כבר חיה יב"ח או הטילה ביצים אז המיקל לא הפסיד ות"ח יחמיר לעצמו: 

{{עוגןמ|יב}} בכל שהוא בעוף היינו בדלא שהה יב"ח או ביצים ואם הגלגלת יש בו נפוח ולאחר שחתכו הנפוח הוא שלם כשר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}