עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/יא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum=16}}


{{עוגןמ|א}} בד"א בשאבוקה וכו' דברים אלו הם בגמ' ונתן רש"י טעם באפילה שמא לא ישחוט רובא ורשב"א נתן טעם שמא ישהה או ידרוס או יחליד וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ש בזה. למה פי' רשב"א פי' אחר מדברי רש"י: 

{{עוגןמ|ב}} במקום אפל זהו יתכן אפי' לפי' רש"י ולא אמרי' הא יכול לילך למקום נהורא ולבדוק הסימנים דא"כ אף בלילה ילך למקום שהנרות דולקים ולבדוק אלא חיישי' דלמא אשתלי: 

{{עוגןמ|ג}} לא ישחוט ואם התחיל לשחוט וכבה נרות יגמור דהוי דיעבד: 

{{עוגןמ|ד}} ישחוט ולאור הלבנה ג"כ לא ישחוט דאין אורו כאור האבוקה וכן הדין בבדיקת חמץ והגמ' דמשני דקתני פ"א בלילה לא ישחוט ובפ"א ישחוט הא דאיכא אבוקה והא דליכא אבוקה ולא משני הא דאיכא סיהרא והא דליכא סיהרא ש"מ דאף בסיהרא מ"מ אסור: 

{{עוגןמ|ה}} ואם שחט כתבו האחרונים באמר ברי לי שלא דרסתי ושהיתי וחלדתי. ונראה דלאו דוקא שיאמר רק מסתם חזקה שכדין עשה דאלו הי' מסתפק הי' אומר ולכך בתה"א לא נזכר מן זה שצריך שיאמר: 

{{עוגןמ|ו}} שחיטתו כשרה ועכ"פ צריך שיבדוק אם נשחט הרוב ולא חיישי' דלמא בין כך פירכס ונעשה רובא: 

{{עוגןמ|ז}} וב' נרות במהרי"ל משמע דמועיל באינו קלועים נמי וצ"ל דס"ל דטעמא דצריך אבוקה שלא יהיה נח לכבות וא"כ כשיש שתי נרות נפרדים פשיט' דליכא למיחש שאם נכבה אחד השני דולק: 

{{עוגןמ|ח}} אבוקה וכתבו דנר שיש לו ב' פתילות הוי אבוקה והנה סתם נרות שלנו כורכין יחד איזה חוטין דקין למאוד עשוי מפשתן או צמר גפן ומטבילין אותו בחלב עד שנתדבק בו עב עב והם הנרות וא"כ אפשר הוה כנר שיש לו פתילות הרבה ודינו כאבוקה. ומזה נראה היתר ששוחטין בלילה בנר יחידי ואין מוחה דסתם נרות דידן הוי אבוקה: ויש להחמיר תחילה שיהי' נרות הרבה דלוק בחדר השוחט: 

{{עוגןמ|ט}} השוחט בשבת דעת האחרונים הט"ז וש"ך דאפי' במזיד דבאותו פעם נעשה מומר אין שחיטתו פסולה וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהארכתי בזה כי דעת הרמב"ם ג"כ מסכי' לזה הסבר' רק ס"ל בחותך כל דהו נעשה מומר לחלל שבת ואח"כ בגמר השחיט' פוסלי דאינו בר זביח' רק רמב"ם מוקי ליה בשוגג וכ"כ רשב"א והארכתי ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ליישב דבריו דלא קשה מן גמרא עיין שם וכל זה במחלל בפרהסיא אבל בצנעה אינו מומר: ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי במזיד והתרה בו ומ"מ עבר וחילל בפרהסיא מיקרי ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי דיש להחמיר כדעת הרמב"ם ולאסור שחיטת שבת במזיד: 

{{עוגןמ|י}} לתוך ימים אפי' נהרות עכורים דמה בכך יאמרו לשרו של ים או נהר שחטו: 

{{עוגןמ|יא}} ולא לתוך הכלים: הרב בית הלל חוכך במה שנוהגין לאחר השחיטה מקבלים הדם בכלי ומוכרן לעכו"ם למלאכתן וחוכך הנ"ל דהוי לתוך הכלי והרב הפר"ח בק"א כתב דעשה הלכה למעשה והתיר. וכן נוהגין במדינות הללו ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] מ"ט בזה ואם אפשר לקבלו ע"י עכו"ם יותר טוב ע"ש: 

{{עוגןמ|יב}} הי' בספינ' מסקנת רוב פוסקים דלא כרש"י דמתיר בראש הספינה לשחוט להדיא דידוע לנקר הספינה שוחט לים. וכן דעת רש"י בראש הגג מותר לשחוט לתוך כלים וכל העוסקים השמיטו ואין להקל ודלא כב"ח: 

{{עוגןמ|יג}} ע"ג כלים בזה שני פירושים פי' אחד ששוחט ע"ג הכלי המונח בשפוע קצתו בספינה וקצתו חוץ לספינה וכשוחט בפני' הדם שותת לחוץ לתוך הים: וזה נכון לכ"ע ועוד פי' דשוחט לאחורי כלי אף שהדם יורד לתוך הכלי: וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי אף לפי זה אין להתירו רק בים אבל לא בדוכתי אחריני: 

{{עוגןמ|יד}} מן הלב ולפעמים אוכלין מן הכבד או רגל ובפראג מן שומן המהותך וע' [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שאין להקפיד על כך כי הוא בגדר דרכי אמורי ובכלל לא תנחשו תמי' תהיה והדבר יצא מפי החסיד ר"י ז"ל ובימיו היו הרבה מנחשי' ומכשפי' באווזת כנודע בכתבי מעשיות שיש על זה מר"א מגרמיזא לבטל כחם. ואפשר דאף זה הי' לבטל כחם אבל בזה"ז דלא שמענו ענין זה ודאי אין להקפיד ולאכול לסעודת מצוה שבת ברית מילה וחתונה פשיטא דיש לו לשחוט ושומר מצוה וכו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}