עריכת הדף "כרתי/יורה דעה/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} אפי' אינו עובד עכו"ם דעת התוס' ורא"ש דמהתורה אין שחיטת נכרי שחיטה הואיל ואינו בר זביחה כלל. וברמב"ם נחלקו בעכו"ם דעת הכ"מ כשאין מחשבתו לע"ז מותר ד"ת ולכך נכרי שאין עובד ע"ז שחיטתו מותר ד"ת והש"ך חולק ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שדעתי מסכים להכ"מ והבאתי לכל שיטה ראי' מגמ': 

{{עוגןמ|ב}} לתיאבון כשיש לפניו היתר ואיסור שביק איסור' ולקח היתר' אבל לטרוח אחריו אם אין מצוי לו כמו איסור לא טרח. 

{{עוגןמ|ג}} בודק סכין דלהעמי' סכין טריח' ליה אבל כשיש לו לא שביק סכין בלתי פגום ושוחט בסכין פגום אפי' יש לו אלף סכינים פגוים ואחד אינו פגום שוחט באינו פגום. 

{{עוגןמ|ד}} בינו לבין עצמו לשמא שהה או דרס לא חיישי' שאין עובר על לפני עור. 

{{עוגןמ|ה}} לבין עצמו עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] כתבתי אם אין לו טובת הנאה ממה ששוחט לאחרים אם יש להתיר ע"ש ונראה דאסור משום לא פלוג. 

{{עוגןמ|ו}} עד שיבדקנה בסוף והיינו דיש כאן אומדנ' דהיה לו זה הסכין הבדוק בעת שחיטה כגון שעוסק והולך בשחיטה וכדומה אבל בלא"ה מה יועיל בדיקה דלמא אחר שחיטה אזדמן ליה. רשב"א ופר"ח. 

{{עוגןמ|ז}} בסוף עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שהבאתי ראיה לדברי רשב"א דאף במומר א"צ לידע שהוא מומחה ולסניף עם אחרים יצרף. 

{{עוגןמ|ח}} ואין לו ליתן וכו' זהו כלל כ"מ שאם שכח טרפה אסור לכתחילה לסמוך שיעשה דילמא אשתלי ואכלו טרפה ולכך בכאן אלו אשתלו טרפה אין לסמוך לכתחילה ע"כ והר"ן נתן טעם מפני רואים דיראה דשוחט בלי בדיק' סכין מאחר יחשבהו דהוא כשר ולכך החמיר הב"ח דאין לו לבדוק הסכין בצינעה רק ברבים שלא יבא לידי מכשול. 

{{עוגןמ|ט}} שיבדקנו בסוף ודאי אם אין בדוק כלל לכ"ע צריך בדיקה קודם שחיטה ואין לסמוך על בדיקה דלאחר שחיטה רק כאן מיירי דהמומר בדקו ואמר דכשר רק אנן לא מהימנ' לי' וה"א דבזה יוכל לסמוך על בדיקה של אחרים קמ"ל דלא: 

{{עוגןמ|י}} אם לא הוחזק בכך והש"ך השיג על זה והדין עמו דהיינו באופן דלא נוכל לתרץ מעשהו אולי טעה ושוגג היה דאז כשר משא"כ אם פעמים הוחזק לכך לא תלינן בטעות ושגגה. 

{{עוגןמ|יא}} אפי' נשבע דהוא חשוד על השבועה לאותו דבר כ"כ הש"ך ולא הבנתי מה זה שדייק לאותו דבר אלא העובר על לאו נבילה פסול לשבועה. 

{{עוגןמ|יב}} ואומר שביפה שחט היינו בידוע שהיה לו סכין יפה בעת שחיטה וא"כ לא שביק התירא. (ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] אם אומר שבסכין אחר שחט והיה יפה אי נאמן במיגו שביפה שחט עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]]. 

{{עוגןמ|יג}} נאמן אף כי בלא"ה נאמן דלא שביק סתירא מכל מקום יש לשאול אותו על כך דכל מה דאיכא לברורי מבררינן: 

{{עוגןמ|יד}} אם יש מומחין אם רוב טבחי ישראל ודאי כשר דלא גרע מעכו"ם ואם יש קצת טבחי ישראל ודאי ג"כ דכשר דלא שביק ישראל ושחט בעכו"ם. ובעופות דלא שייך טבחים כי הדרך לשחוט בביתו כהנ"ל בסי' א' צריך להיות שיאמר מומחה שחט לי ומ"מ החמיר רשב"א לומר פלוני דאולי טריחה ליה לילך למומחה והא דקיי"ל בחמצן של עע"ז מותר שהם מחליפים וזהו ודאי יותר טורח מלשחוט אם הוא מומחה מ"מ לפי דקיימ"ל חמצן של ישראל לאחר פסח ד"ת מותר לית כאן איסור תורה אבל בזה יש איסור תורה לכך מצריך רשב"א שיאמר פלוני מומחה ומירתת דעומד להתברר: ואע"פ שכתבו התוס' מומר אינו מירתת כמש"ל מ"מ זהו בלא"ה מותר והוא רק להרווח' דמילתא לברר ההיתר ביותר. 

{{עוגןמ|טו}} מומר להכעיס עי' ש"ך דהעלה דשחיטתו פסולה ד"ת דלא בר זבוחה מיקרי ע"ש שהאריך ולא חפצתי להאריך בו בדינים אלו. כי לא שכיחי כלל. 

{{עוגןמ|טז}} מומר לעכו"ם אבל השוחט לעכו"ם או השוחט בשבת באותו שחיטה לא נפסל שחיטה בשביל כך רק אח"כ ועיין מ"ש לקמן גבי שוחט בשבת ע"ש. 

{{עוגןמ|יז}} ולרמב"ם צריך דעכ"פ חשוד לקלקל ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] ע"ש מ"ש דלא יקשה מן נגנבו גדיו לעיל. 

{{עוגןמ|יח}} פסול לעדות פי' שאינו מורגל רק עשה פ"א ותיכף ע"י כן נפסל לעדות בגמ' נאמר כן מומר דוקא רגיל ומועד: 

{{עוגןמ|יט}} כשאר ישראל דעושה מחמת יראה אפשר לומר דאף כפי שורת הדין דלא אתחזק שפיר יש לו למול מ"מ כיון דמפחד נמנע למול לא מיקרי תו מומר. 

{{עוגןמ|כ}} אא"כ שחטו וחותך כזית בשר לא מהני דהואיל לא כתב מקילין בכל ה' הלכות ואפי' רשב"ג דסבר כל מצוה שהחזיקו בו הם מדקדקים יותר מישראל ה"מ כותי היה מוחזק אצלם דיני שחיטה אבל הצדוקים שהם כפרו בימי צדוק בכל תורה של בע"פ לא ברירי לן דאתחזק אצלם הלכות שחיטה. ואין ראיה מן קראי' בזה"ז שהם אינם צדוקים רק המרו פי ב"ד בימי ר"י גאון ע"י ענן ימ"ש וראיתי כתבם שכתבו שאינם צדוקים כלל ודברו סרה על צדוקים. ולכן בחנם האריך בזה הש"ך כי מי יעיד דאתחזק אצלם וברוך המקום שנאבדו מתוך קהל ה' ואין מצוי כלל כת ההוא ימ"ש כי המה כופרים בהשארת הנפש ותחיית המתים ואינן בכלל בני מקרא כלל. 

{{עוגןמ|כא}} ואחרים עע"ג אם עומדים ע"ג א"צ לידע אם הם מומחים אבל יוצא ונכנס צריך לידע שהם מומחים דאל"כ לא ירגיש בטריפות ולא יהיו מירתת בישראל יוצא ונכנס. [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]]. 

{{עוגןמ|כב}} בדקו להם סכין והש"ך ולח"מ מפקפק ע"ז דא"צ ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שבררתי דין ש"ע דצריך. 

{{עוגןמ|כג}} ויש מכשירין כן פסק המחבר לקמן סי' קי"ט. ועכשיו בעו"ה נעשה כהיתר עד שבתשו' מהרש"ל מכשירו לעדות ומכ"ש שאין לפוסלו לשחיטה: 

{{עוגןמ|כד}} וגמר הכשר אבל אם שחט הכשר הרוב כשר ולא דמי למאן דמחמירין שהיה במעוט בתרא. [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]]: 

{{עוגןמ|כה}} ישראל ועכו"ם פסולה והרבה מכשירין עי' [[כרתי/יורה דעה/ה#|לקמן סי' ה']] מ"ש:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}