עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/עה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] אין מחזיקין דם בבני מעיים כגון בכרס ובקיבה וכו'''' אבל הקרקבן מוחזק בדם ודינו כשאר בשר. ע"ז סק"א. ש"ך סק"א. וכתבו ודלא כדרישה. כנה"ג בהגב"י או' א' ביה"ל או' א' פר"ח או' א' מנ"י על התו"ח כלל ב' או' י"א. לה"פ או' א' בל"י או' א' הל"פ בסעי' א' כריתי או' א' שו"ג או' א' מש"ז או' א' מקום שמואל בחי' דינים דף י"ג ע"ב מחב"ר או' ב' ער"ה או' א' חו"ד או' א' חכ"א כלל ל"ד או' כ"א. ערוך השלחן או' ג' בי"צ בעמ"ז או' ג' מק"מ או' ב' זבחי צדק או' א'.

== ב ==

ב) '''אכן''' אם יש עוד איזה ספק אזלינן לקולא כדין ס"ס. ביה"ל שם לה"פ שם. כריתי שם אבל המש"ז שם כתב דלענין דינא ודאי אין לסמוך ע"ז ולעשות ממנו ס"ס בספק אם נמלח וכדומה דהדרישה הוא יחיד בדבר ואין להקל כלל. וכ"כ המחב"ר או' ב' דאם יש ספק אם הקורקבן נמלח אין להקל דמסברת הדרישה אין לעשות ספק דהוי יחיד נגד רבים ודלא כהפליתי וביה"ל וכ"ש דאין להקל בלא נמלח ונתבשל יעו"ש. וכ"כ ערוך השלחן שם. זבחי צדק או' ב' ואם נמלח הקרקבן עם הפרש שבתוכו ונתבשל עיין לעיל סי' ס"ט או' ע"ה.

== ג ==

ג) '''וה"ה''' זפק של עוף מחזיקין בו דם כמו בכרס וצריך מליחה. מש"ז שם בי"צ שם. זבחי צדק או' יו"ד. ואם נמלח עם המאכל ונתבשל עיין לעיל סי' ס"ט או' ע"ד.

== ד ==

ד) '''שם. אין מחזיקין דם בבני מעיים וכו'''' והאם שבה מתגדלים הביצים היא ג"כ בכלל בני מעיים ולכתחלה נהגו נמלחה ובדיעבד אינה אוסרת. דע"ק או' א' מק"מ או' א'.

== ה ==

ה) '''שם. ובדקין.''' הם הסובבים סביב הכנתא אבל כנתא גופא יש בה דם וצריכה מליחה. רש"י חולין קי"ג ע"א. טור. ב"י. ש"ך סק"ב. פר"ח או' ב' לה"פ או' ב' שפ"ד או' ב' חו"ד או' ב' ערוך השלחן או' א' מק"מ או' ג' זבחי צדק או ג' והכנתא הוא השומן שבמעיים כמ"ש לקמן סעי' ג' ועיין לעיל סי' מ"ו סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד.

== ו ==

ו) '''שם. אלא א"כ אסמיק.''' כלומר דדוקא מסתמא לא מחזקינן בהו דם אבל אי אסמיק צריכין מליחה כשאר בשר. ב"י סוף הסי' בשם הר"ן. ב"ח ש"ך סק"ג. הל"פ.

== ז ==

ז) '''שם. אלא א"כ אסמיק.''' כלומר שנצרר המקום בדם דאז צריך למלחה והמליחה מעכבת ולא לבד המקום דאסמיק אלא אפי' כל אותו מעי המליחה מעכבת כיון שנתגלה שיש בה דם וכ"מ מלשון הפו' ערוך השלחן או' ט' מיהו מלשון הפו' משמע דאסמיק היינו שדרכם להיות לבנים ונתאדמו ומ"מ יש לחוש גם לדברי ערוך השלחן הנז'.

== ח ==

ח) '''שם. אלא א"כ אסמיק.''' ואי אסמיק ונתבשל בלי מליחה אסור אפי' בדיעבד. ב"ח. פר"ח או' ג' לה"פ או' ג' בל"י או' ב' זבחי צדק או' ד'.

== ט ==

ט) '''שם הגה. וכ"ש אם נמלחו בכלי שאינו מנוקב דמותרים.''' היינו בדלא אסמיק. ב"ח. ש"ך סק"ד. פר"ח או' ד' לה"פ או' ד' שפ"ד או' ד' חו"ד או' ד' זבחי צדק או' ה'.

== י ==

י) '''שם בהגה. מיהו לכתחלה צריכים מליחה בכלי מנוקב וכו'''' והטעם מפורש בסה"ת ובאו"ה כלל ד' דין ט' לפי שא"א לנקר הבני מעיים שלא ישאר בהם מעט שומן. ט"ז סק"ב. ש"ך סק"ה. פר"ח או' ה' חכ"א כלל ל"ד או' י"ט. והב"ח כתב דשמא אית בהו דם א"נ ודאי אית בהו דם מועט ולפיכך צריך למלחן לכתחלה אלא שאין מחזיקין בהם דם כ"כ לאוסרן דיעבד עכ"ל.

== יא ==

יא) '''שם בהגה. ויש חולקים בכרס וכו'''' אבל בקיבה משמע מודה להמחבר דהוי בכלל מעיים דאין מחזיקין בה דם. מק"מ או' ב' בשם כמה פו' וכ"כ ערוך השלחן או' ב' דהקיבה גם לדיעה זו הוי בכלל מעיים ואין מחזיקין בו דם. מיהו השו"ג או' ז' כתב דקיבה דינא כמו כרס ובית הכוסות וכ"כ הבל"י או' א' כריתי או' א' ומ"מ כיון דלפסק הש"ע דינא כמו מעיים ולדעת יש חולקים פליגי יש נהקל בדיעבד.

== יב ==

יב) '''שם בהגה. ואפי' בדיעבד אסור בכרס ובית הכוסות כשאר בשר.''' וכ"פ רש"ל באו"ש ובספרו פכ"ה סי' צ"ה. וכ"פ הב"ח. ט"ז סק"א. ש"ך סק"ז. כנה"ג בהגב"י או' ד' בשם כמה פו' פר"ח או' ו' בשם כמה פו' וכתב דלא כהרדב"ז בתשו' סי' קצ"ד שכתב שהנסיון מוכיח שהכרס אין בו דם שאין להשגיח בנסיון שלנו הפך דעת רוב הפו' עכ"ל. לה"פ או' ה' בל"י או' ד' הל"פ בסעי' א' שו"ג או' ז' וכתב דהגם דקבלנו הוראות הש"ע בהא כיון דכמה גדולים אוסרים יש לאסור אפי' בדיעבד. מש"ז או' א' מחב"ר או' ג' ער"ה או' ג' בשם כמה פו' וכתב ודלא כהר"ש דוראן בס' חוט המשולש סי' ג' חכ"א כלל ל"ד או' ך' ערוך השלחן שם. זבחי צדק או' ז' וכתב שם החכ"א דבהפ"מ יש לסמוך על הב"י. והב"ד זבחי צדק שם. אבל המק"מ או' ה' תמה על דברי חכ"א הנז' דמנ"ל קולא זו יעו"ש וכ"מ מסתמיות כל דברי הפו' הנז' דבכל גוונא יש לאסור אפי' בדיעבד אם נתבשלו בלי מליחה.

== יג ==

יג) '''אמנם''' אי אירע איזה ספק במליחה כגון אם נמלח או לא נמלח או ספק שהה שיעור מליחה או לא נראה להתיר משום ס"ס ספק נמלח כהלכה או לא ואת"ל לא נמלח כהלכה שמא הלכה כרש"י ודעמיה דבדיעבד מותר בלא מליחה וזה הס"ס מתהפך. שו"ג שם. וכ"כ ביה"ל או' א' זכ"ל סי' זה. זבחי צדק או' ח' ולא דמי להא דלעיל או' ב' שכתבנו דאין לעשות ס"ס דהתם דוקא הדרישה הוא יחיד בדבר לא כן הכא דהם רבים ופסק הש"ע.

== יד ==

יד) '''וה"ה''' המסס דינא כמו הכרס ובית הכוסות. תו"ח כלל ה' דין ו' ל"ח או' רכ"ד. כנה"ג בהגב"י או' ד' בל"י או' ד' מש"ז או' א' ערוך השלחן או' א' ואו' ב' בי"צ בעמ"ז או' ג' מק"מ או' ה' זבחי צדק או' ט'.

== טו ==

טו) '''עור''' בהמה צריך מליחה דמחזיקים בו דם. סולת למנחה שבסוף התו"ח כלל ט"ו דין י"ג. תב"ש סי' כ"ג או' ך' ער"ה או' ב' וכבר כתבנו זה לעיל סי' ס"ט או' קנ"ט דיש מתירין יעו"ש.

== טז ==

טז) '''שם. אין מולחין אותם בצד פנימי מעבר המאכל אלא בצד חיצון וכו'''' ואפי' לכתחלה א"צ למלחו רק מצד חיצון ולא מצד פנימי. או"ה כלל דין יו"ד. תו"ח כלל ט"ו דין י"ב. ואע"ג דלעיל סי' ס"ט סעי' ד' אמרינן דלכתחלה צריך למלוח הבשר מב' צדדין שאני שומן דאין בו דם כ"כ ט"ז סק"ג. ש"ך סק"ז. כנה"ג בהגב"י או' כ"ג. פר"ח או" ז' לה"פ או' ו' חו"ד או' ו' חכ"א כלל ל"ד או' כ"ב. זבחי צדק או' י"ב. מיהו אם ירצה לחתכם לארכם ולפתחם למלוח מב' צדדין כעין שאר בשר ודאי עדיף. מק"מ או' ח'.

== יז ==

טוב) '''ושומן''' בשר ודאי לכתחלה ראוי למלוח מב' צדדין. שפ"ד או' ז' חו"ד שם. וכן שומן שאינו דבוק לדקין אלא נפרד בפ"ע בעי לכתחלה למלחו מב' צדדין. מק"מ שם.

== יח ==

חי) '''שם הגה. ואם מלח החלחולת מצד פנים ולא מצד חוץ וכו'''' ואם נתבשלה כך טרפה וכו' אבל מדברי הש"ע נראה דבדיעבד מותר. כנה"ג בהגב"י או' כ"ד. פר"ח או' ח' ואם נתבשלה עם דבר אחר בסעודת מצוה ובהפ"מ יש להקל אעפ"י שלא יהיה בהם ס' כנה"ג שם. מש"ז או' ד' מחב"ר סוף או' ד' זבחי צדק או' י"ג.

== יט ==

יט) '''שם בהגה. ואם נתבשלה כך טרפה וכו'''' ומיהו אם יש ס' רק נגד השומן והגידין שבה הכל מותר. תו"ח כלל ב' דין ה' ש"ך סק"ח. ל"ח או' רכ"ז. דמש"א דף שצ"ג ע"ד. כנה"ג שם או' כ"ק. פר"ח שם. מנ"י על התו"ח שם או' י"ב, ועל כלל ט"ו או' כ"ה בל"י או' ה' הל"פ בסעי' א' שפ"ד או' ח' חו"ד או' ז' חכ"א שם. ערוך השלחן או' י"ב. בי"צ או' ב' מק"מ או' ט' זבחי צדק או' י"ד.

== כ ==

ך) '''שם בהגה. אם יש עליה שומן מבחוץ.''' והיינו אם ידוע שהיה שם שומן כדי לאסור אבל אין לאסור בדיעבד מטעם שא"א לנקרה שלא ישאר בה שומן. תו"ח כלל ט"ו דין י"ב. ש"ך סק"ט. כנה"ג בהגב"י או' כ"ה. פר"ח או' ט' לה"פ או' ז' בלי או' ו' דלא כאורח מישור שחולק. הל"פ בסעי' זה. כריתי או' ד' חו"ד או' ח' חכ"א שם ערוך השלחן שם. מק"מ או' יו"ד וכתב ודלא כאורח מישור. זבחי צדק או' ט"ו.

== כא ==

כא) '''שם בהגה. ואם לא נתבשלה עדיין יחזור וימלחנה וכו'''' היינו שיחזור וידיחנה וימלחנה מבחוץ או"ה כלל ד' דין יו"ד. תו"ח שם. ש"ך סק"י. כנה"ג בהגב"י או' כ"ו. הל"פ בסעי' זה. חו"ד או' ט' ערוך השלחן שם. והפר"ח או' יו"ד כתב יחזור וימלחנה מבחוץ בין הדיחה או לא הדיחה. וכ"כ הלה"פ או' ח' ור"ל שיש לסמוך על הדחה ראשונה שהדיחה קודם שמלח בפנים ועתה ימלח מבחוץ. והיינו אם עדיין לא נתנגב לגמרי דאם נתנגב לכתחלה לא ימלח עד שידיח כמ"ש לעיל סי' ס"ט או' כ"ב ואו' כ"ג יעו"ש.

== כב ==

כב) '''שם בהגה. יחזור וימלחנה מבחוץ ומותרת.''' ואפי' לאחר י"ב שעות או לאחר כ"ד שעות שרי לחזור ולמלחו. ש"ך ס"ק י"א. כנה"ג שם. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. הל"פ שם. מנ"י על התו"ח כלל ט"ו או' כ"ו שו"ג או' י"ב. שפ"ד או' י"א וכתב ואפי' לאחר כמה ימים. חו"ד שם. חכ"א שם. ערוך השלחן שם. מק"מ או' י"ב. זבחי צדק או' ט"ז.

== כג ==

כג) '''חלחולת''' שנהפך לעבר המאכל ומלאו בקמח ושאר דברים בלי מליחה ומלגו במים רותחים ע"י עירוי כיון דעירוי אינו מבשל אלא כד"ק וגם אין מחזיקין דם בב"מ א"כ הם עולים כד"ק ויחזור וימלח מצד השומן ומותר. ומיהו אסור למלוח השומן כשהוא דבוק אלא צריך להסיר השומן מעל הכרכשתא ולמולחו לבדו דחיישינן דיחזור הכרכשתא ויבלע דם מן השומן ולא אמרינן דם משרק שריק או כבולעו כך פולטו דכיון דהכרכשתא נתבשלה ע"י עירוי לא שייך הני טעמי. שפ"ד בסוף הסי' מחב"ר או' ד' זבחי צדק או' י"ז.

== כד ==

כד) '''שם בהגה. ביצים הנמצאים בעופות לאחר שחיטה אם לא נגמר החלבון שלהם רק החלמון לבד צריכים מליחה כשאר בשר.''' וכ"פ הש"ע לקמן סי' פ"ז סעי' ה' לגבי בשר וחלב דדינם כבשר יעו"ש וכ"כ ביאור הגר"א או' ה' וא"כ מדקאמר צריכים מליחה כשאר בשר משמע דאם נתבשלו בלי מליחה עם דבר אחר צריך ס' כנגדם. וכ"כ בשו"ת בע"ח חי"ד סי' קמ"ט. והב"ד זבחי צדק או' י"ח.

== כה ==

כה) '''שם בהגה. צריכין מליחה כשאר בשר.''' וכן צריכים שרייה כשאר בשר. מנ"י על התו"ח כלל ע' או' א' בשם או"ה ומהרי"ל. פ"ת או' ב'.

== כו ==

כו) '''שם בהגה. ומותר למולחם עם בשר.''' והב"ח כתב דאם נגמר החלמון בבירור אסור למולחם עם בשר. ובעל נפש יחמיר אף אם לא נגמר החלמון שלא ימלחם עם בשר יעו"ש. ונראה דיש לחוש לדבריו לכתחלה אבל בדיעבד אין לאסור כיון דלפסק הש"ע והגה דינם כבשר ומותר למולחם עם בשר.

== כז ==

כז) '''שם בהגה. ואם נגמר אף החלבון אפי' הקליפה הקשה וכו'''' נוהגין למלחה אך יזהר שלא למלחה עם בשר מיהו בדיעבד אין לחוש. מיהו הב"ח כתב על דברי הגה זו דלא נהירא דפשיטא דאיסור גמור הוא למולחן עם בשר שהרי היא בולעת דם פליטה דאין הקליפה הקשה מונעת מלבלוע ומלפלוט דם והלכך אם מלחן עם שאר בשר נאסרה הביצה יעו"ש. וכ"פ רש"ל באו"ש ופכ"ה סי' ב' ט"ז סק"ה. ש"ך ס"ק י"ב. כנה"ג בהגב"י או' ל"א. פר"ח או' י"א. לה"פ או' ט' בלי או' ח' מנ"י על התו"ח כלל ע' או' ג' שו"ג או' י"ג. ער"ה או' ד' חו"ד או' יו"ד. חכ"א כלל ל"א או' י"ג. בי"צ או' ה' מק"מ או' י"ד. זבחי צדק או' י"ט.

== כח ==

כח) '''ואם''' נתבשלה הביצה הזאת שנאסרה אוסרת מה שנתבשל עמה עד ס' רש"ל באו"ש. ב"ח, ט"ז שם. כנה"ג שם או' ל"ב. לה"פ שם. בל"י שם. חו"ד שם. בי"צ שם. ומיהו לדידן דלא משערינן במליחה בס' {{ממ|ר"ל כפסק הש"ע בסי' ק"ה סעי' ט' דבדבר כחוש סגי בקליפה}} אם יש להם חלבון צריך להזהיר לבני הבית שלא ימלחום עם בשר ובדיעבד נאסרים הביצים כד"ק ולפיכך אם יש להם קליפה רכה או קשה יסיר הקליפה והשאר מותר. פר"ח שם. שו"ג שם ובספרו שו"ת אהל יוסף חי"ד סי' כ"ג. ער"ה שם. זבחי צדק או' ך' ולפ"ז אם נתבשלה עם הקליפה א"צ ס' אלא כנגד הקליפה.

== כט ==

כט) '''ומיהו''' המש"ז או' ה' כתב דבקליפה קשה יש להקל בהפ"מ אפי' לדעת רמ"א וכ"כ בי"צ בעמ"ז או' י"ז. מק"מ או' י"ד. ודעת הכריתי או' ה' להקל בהשלכת הקליפה לבד אף בלא הפ"מ. וכ"כ חכ"א כלל ל"א סוף או' י"ג דאם יש לו קליפה קשה יש להתיר בדיעבד על מה שזורקין הקליפה עכ"ל ולפ"ז נראה דבהפ"מ וקליפה קשה יש להקל ע"י קליפה דהיינו להסיר הקליפה הקשה אף לנוהגין להחמיר במליחה בס' כפסק מור"ם ז"ל בהגה סי' ק"ה סעי' ט' משום דהכא הקליפה מפסקת בדברי האחרונים הנז' ואם נתבשלה עם הקליפה א"צ ס' רק כנגד הקליפה. ועיין לקמן סי' צ"א בהגה לסוף סעי' ד'.

== ל ==

ל) '''ביצים''' שאינם גמורות דאמרינן לעיל שצריכים מניחה אם שהו אלו הביצים ג' ימים בלי מליחה והדחה אסורים בבישול כ"א בצלי כמו הבשר ודלא כשבו"י ח"א סי' נ"ח. זבחי צדק או' כ"א. ובענין השומן ששהה ג' ימים בלי מליחה עיין לעיל סי' ס"ט או' קפ"ח ומשם ואילך יעו"ש.

== לא ==

לא) '''אם''' הביצה נולדה כדרכה אף שהקליפה רכה א"צ למולחה אף מהצד המנהג דאם איתא דאיכא למיחש משום דם א"כ תתיסר לגמרי משום אבר מן החי דלא כמורה א' שטעה בזה. שאלת יעב"ץ ח"א סי' ק"ב. מחב"ר או' ה' יא"פ על סעי' זה. פ"ת או' ג' זבחי צדק או' כ"ב. והוא שידענו בבירור שאינה מעורה בגידין וכמ"ש לקמן סי' פ"ו סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד.

== לב ==

לב) '''בהגה. וכל שומן אפי' של עופות דינו כשאר בשר וכו'''' וכ"כ לעיל סי' ס"ט או' קנ"ד יעו"ש.

== לג ==

לג) '''[סעיף ב'] בני מעיים בלא שומן וכו' מותר למלחם עם בשר.''' והטעם כתבו התו' והרא"ש והמרדכי משום דדמא משרק שריק והרשב"א כתב בתה"ב שאעפ"י שאין מחזיקין בהם דם ציר יש להם וכל שהן פולטין ציר אין בולעין דם הבא עליהם. ב"י. ט"ז סק"ו. ש"ך ס"ק י"ג. פר"ח או' י"ב.

== לד ==

לד) '''שם הגה. ויש אוסרים למלחם עם בשר וכו' לכתחלה.''' ואע"ג דאין מולחין הדקין עם בשר לכתחלה מ"מ לאחר מליחה הם מותרים לבשלם לכתחלה עם בשר אחר. או"ה כלל ד' או' י"א. כנה"ג בהגב"י או' י"ט.

== לה ==

לה) '''שם הגה. ויש אוסרים למלחם עם בשר וכו' ובדיעבד מותר.''' ורש"ל כתב פכ"ה סי' צ"ו דמותר אפי' לכתחלה ושכן המנהג. ט"ז סק"ז. לה"פ או' י"א. בל"י או' ט' חו"ד או' י"ב. בי"צ בעמ"ז או' י"ד. מק"מ או' י"ז.

== לו ==

לו) '''הדקין''' וכל בני מעיים צריכין הדחה לכתחלה קודם מליחה אמנם בדיעבד אין לאסור אם נתבשלו בלתי הדחה ומליחה כלל. או"ה כלל ד' או' ט' כנה"ג בהגב"י או' ך' זבחי צדק או' כ"ה.

== לז ==

לז) '''בני''' מעיים שנפלו לציר שזב בתוך שיעור מליחה או תפילים והונחו אצל בשר תוך שיעור מליחה יש לאסור. מש"ז בסוף הסי' חו"ד שם. בי"צ בעמ"ז שם. מק"מ או' ט"ז.

== לח ==

לח) '''[סעיף ג'] שומן הכנתא וכו' ועכשיו נוהגין היתר.''' וכ"כ הלבוש דאנו נוהגין בהם היתר כי הנשים בקיאים בהם באותם חוטין ומותחין אותם ונפשלין היטב עד שלא נשאר אחד מהם עכ"ל. וכ"כ זבחי צדק או' כ"ו דמנהג בגדאד לבשל הכנתא ובקיאין בניקור חוטי הדם. וכתב בשם ח"ר נסים הלוי ז"ל דכשהם חמים סמוך ליציאתן ממיעי הבהמה הם נמשכין בנקל.

== לט ==

טל) '''גם''' בכנתא של הבופל"ו {{ממ|שור הבר}} אנו בקיאין בניקורן דלא כמי שטעו בזה. שו"ג או' י"ט. זבחי צדק או' כ"א.

== מ ==

מ) '''שומן''' הכנתא ששהה ג"י בלי הדחה ומליחה דינו כשאר בשר ודלא כשבו"י ח"א סי' נ"ח שמקיל. כריתי או' ח' זבחי צדק או' כ"ז. וכ"כ לעיל סי' ס"ט או' קפ"ח בשם כמה פו' דאין לחלק בין שומן לשומן יעו"ש.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: יורה דעה]]