עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/נב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] עוף שנפל לאור ונחמרו בני מיעיו וכו'''' כווצו מחמת האור ונהפכה מראיתן לשון חמרמרו מעי. רש"י חולין נ"ו ע"א. פרישה אות א' וי"מ לשון חמימות. מרדכי. ט"ז סק"א.

== ב ==

ב) '''שם. טוף שנפל לאור וכו'''' וה"ה אם נפל למים רותחים הו"ל כנפל לאור. רוקח ססי' ת"ו. תב"ש אות א' שפ"ד סוף אות ה' מחזיק ברכה אות ב' ואות ח' שה"מ אות א' זב"ש אות א' ענ"ה סי' ל"ד אות א' תו"ז סי' ע"ד אות ב' זבחי צדק אות א'.

== ג ==

ג) '''נסתפק''' הר"ש קלוג"ר באשלי רברבי הנ"מ בהגהותיו על פר"מ בסוף הס' אם מים רותחים הנז' הוא דוקא בעודן על האש אבל נסתלק מעל האש לא וכו' והניח בצ"ע יעו"ש ולדינא מסתברא כל זמן שיהס"ב ואפי' העבירוהו מעל האש ג"כ מקרי מ"ר כמ"ש בש"ע לקמן סי' ק"ה סעי' ב' ובאו"ח סי' שי"ח סעי' ט' וגם מסתברא דאפי' כלי שני והיס"ב ג"כ מקרי מ"ר לענין זה כמ"ש הפרי חדש סי' ס"ח אות י"ח יעו"ש. זבחי צדק אות ב'.

== ד ==

ד) '''שם. ונחמרו בני מיעיו וכו'''' וכתב הב"ח דדוקא בדנפלה לאור בענין שאפשר שנכווצו או שנתחממו בני מעיים התם הוא דכי נשתנו טריפה אבל היכא דא"א שנתחממו או שנכווצו בנפילה זו לאש כזה אפי' נשתנו כשרה. אבל רש"ל ביש"ש פא"ט סי' צ"ב כתב דאפי' לא נתכווצו בני מעיה אלא רק נשתנו טרפה. וכ"פ מחזיק ברכה אות ט' שה"מ אות ב' זב"ש אות ב' תו"ז שם אות ג' זבחי צדק אות ג'.

== ה ==

ה) '''ואם''' שהתה שיעור כויצה אף דלא נתכווצו ולא נשתנו צריכה בדיקה. מחזיק ברכה אות יו"ד. זב"ש שם. זבחי צדק אות ד' והבדיקה היינו לשולקן כמ"ש לקמן סעי' ב'.

== ו ==

ו) '''ואם''' לא שהתה שיעור כויצה ונשתנו טריפה. מחזיק ברכה אות י"א. זב"ש שם. ענ"ה סי' ל"ד אות א' זבחי צדק אות ד'.

== ז ==

ז) '''ואפי'''' אם לא הוריק או האדים אלא רק צד החיצון לבד של הבני מעיים ולא הפנימיות טרפה. ט"ז לעיל סי' ל"ח סק"ד. כנה"ג בהגה"ט אות א' שה"מ אות ג' זבחי צדק אות ו'.

== ח ==

ח) '''שם. ונשתנו הלב וקרקבן וכבד שדרכם להיות אדומים והוריקו וכו'''' אבל האדימו אפי' הוסיפו באדמימות וכן המעיים שדרכן להיות ירוקים אם הוסיפו בירקות כשר. ב"י בשם הר"ן. לבוש. ש"ך סק"א. פרי חדש אות א' לה"פ אות ג' בל"י אות ג' שפ"ד אות א' שה"מ אות ד' שו"ג סוף אות א' מחזיק ברכה אות י"ג. חכמת אדם כלל כ"ב אות א' זב"ת אות ג' זב"ש שם. ענ"ה שם. תו"ז שם. זבחי צדק אות ז'.

== ט ==

ט) '''שם. והוריקו ככרתי.''' משמע מדברי הש"ע דבלב וקורקבן וכבד לא מטרפי אלא בירוק ככרתי אבל כביעתא שקורין אמרילי"ו כשר אבל הרשב"א בתה"ב כתב דכבד דוקא ירוק ככרתי אבל כביעתא כשר דמחמת שמנו הוא אבל ירקות של לב וקרקבן בין ירקות כביעתא בין ככרתי טרפה. וכ"כ הב"ח. וכן הסכים הפרי חדש אות ב' והפרי תואר אות ב' חכמת אדם שם אות ב' זב"ת אות ב' ענ"ה שם אות ב' ומיהו בכבד כחוש אף במראה ביעתא יש להחמיר. ט"ז סק"ב בשם רש"ל. פרי חדש שם. פרי תואר שם. חכמת אדם שם. זב"ת שם. ענ"ה שם.

== י ==

י) '''נשתנה''' הכבד ירוק ככרתי או כתכלת או קרוב למראות אלו פסול. מחזיק ברכה אות ט"ו. ענ"ה שם.

== יא ==

יא) '''כבד''' כמראה חלמון או זהב וכל גוון אמארילי"ו ובערבי אצפא"ר ובלשון אשכנז גע"ל אם הוא שמן כשר ואם הוא כחוש יש להחמיר אם ידוע שנפלה לאור אבל אם אין ידוע שנפלה לאור יש להתיר. מחזיק ברכה אות ט"ז ואות טו"ב. ענ"ה שם. זבחי צדק אות ט'.

== יב ==

יב) '''במקום''' שכבדי העופות השמנים ג"כ אדומים יש להחמיר אם נפלה לאור גם בשמן אם הוא כמראה חלמון וכיוצא. מחזיק ברכה אות י"ח. ענ"ה שם. זבחי צדק אות יו"ד.

== יג ==

יג) '''לב''' וקרקבן שהם אדומים ונשתנו להיות ירוקין כל מין ירקות וירד"י אמארילי"ו אזו"ל למיניהם טרפה. וזהו בידוע שנפלה לאור אבל אם אין ידוע שנפלה לאור וירד"י אזו"ל טרפה אבל כל מין אמארילי"ו כשר. מחזיק ברכה אות י"ט. ומיהו מ"ש באין ידוע שנפלה לאור וירד"י אזו"ל טרפה כתב הזבחי צדק אות י"ט היינו בהפסד מועט אבל בהפ"מ יש להכשיר וכמ"ש לקמן אות נ"ג.

== יד ==

יד) '''דקין''' שדרכם ככרתי ונמצאו כביעתא דעת התב"ש אות ב' להחמיר אבל המחזיק ברכה אות ו' ואות ך' הסכים להכשיר. ענ"ה סי' ל"ד אות ג' זבחי צדק אות י"ב.

== טו ==

טו) '''שם. או המעיים שדרכן להיות ירוקים האדימו וכו'''' אבל אם נשתנו למראה אחר לבן וכיוצא כשרים דדוקא ירוקים שהאדימו ואדומים שהוריקו פסולין. תב"ש שם. שפ"ד אות א' שו"ג אות ב' מחזיק ברכה אות י"ב. זב"ש אות ח' זבחי צדק אות י"ג.

== טז ==

טז) '''עופות''' המים שמטבעם הקרקבן שלהם או הלב והכבד ירוקין ונפלו לאור ונשתנו למראה אדום טרפה. ויש מי שכתב דה"ד אם ידוע שנפלו לאור. מחזיק ברכה אות כ"א. זב"ש אות י"ד. ענ"ה שם אות ד' זבחי צדק אות י"ד.

== יז ==

טוב) '''תרנגולות''' ותורים ובני יונה ואווזות וקורא הם עופות של יבשה בייתות שלבן וכבדן וקרקבן אדום. מחזיק ברכה אות כ"ב. ענ"ה שם. זב"ש אות ט"ו. זבחי צדק אות ט"ו.

== יח ==

חי) '''יש''' מי שכתב דכבד האווזות לבן ואם נשתנו כחלמון וכחושות יש להטריף ודוקא אם ידוע שנפלה לאור. מחזיק ברכה אות כ"ג. ענ"ה שם. זב"ש שם. זבחי צדק אות ט"ז.

== יט ==

יט) '''בר''' אווזא יש מי שכתב שהוא עוף המים. ועוף שמסופק אם הוא עוף המים יש להעריכו לאברי עוף אחר ממינו ואם ישתנו יטריף. מחזיק ברכה אות כ"ד ואות כ"ה. ענ"ה שם. זב"ש שם. זבחי צדק אות י"ז.

== כ ==

ך) '''שם. והכבד אין השינוי אוסר בו אלא א"כ נשתנה כנגד המעיים וכו'''' דע דארס האש שוה במקצת לדרוסה לא בכולו כי דרוסה אף במקום שפוסל ברובו זיהרא מקלא קלי במשהו ואילו ארס האש פועל בעובי ומתפשט מעל"ע ולא לצדדין. מש"ז אות ג' מחזיק ברכה אות כ"ו. זב"ש אות יו"ד. ונ"מ דאם הוריק הלב למטה מחללו דשם אין הנקב פוסל מעל"ע כמ"ש לעיל [[כף החיים/יורה דעה/מ#ז|סי' מ' אות ז']] כשר דלצדדין אין מתפשט ואין טרפה אלא כשהוריק כל שהוא נגד חללו דסופו להוריק בעובי עד חללו. מש"ז סוף אות ד' בי"צ בתה"ב אות ב' זבחי צדק אות י"ח.

== כא ==

כא) '''שם. אלא א"כ נשתנה כנגד המעיים.''' אפי' בכל שהוא ודאי לקו גם הבני מעיים ואפי' הן לפנינו ואין רואין בהם שום רעותא טרפה. טור. לבוש. ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יג|סק"ג]]. פרי חדש אות ג' לה"פ אות ה' בל"י אות ה' כרתי אות ג' שפ"ד אות ג' זר"א אות רי"ז. שה"מ אות ז' מחזיק ברכה אות כ"ז. חכמת אדם [[חכמת אדם/כב#ג|כלל כ"ב אות ג']] זב"ת אות ה' ענ"ה שם אות ו' זב"ש אות ג' בי"צ בעמ"ז אות ב' תו"ז סי' ע"ד אות ד' זבחי צדק אות י"ט.

== כב ==

כב) '''שם. דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים וכו'''' פי' אותו חלק ברוחב הכבד שהוא נגד בני מעיים לאפוקי חצי רוחב הכבד שהוא לצד הצלעות הא נגד המעיים מבחוץ ונגד המרה בחוץ טרפה. מש"ז אות ד' מחזיק ברכה אות כ"ח. ענ"ה שם. זבחי צדק אות ך'.

== כג ==

כג) '''שם. או אם הוריק כנגד המרה.''' שאנו חושבים כח האש ששלט והוריק כאילו ניקב המרה. הרשב"א בתה"ב. ב"י. ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ה|סק"ה]].

== כד ==

כד) '''שם. או אם הוריק כנגד המרה.''' ואפי' בכל שהוא שהוריק כנגד המרה טרפה. לבוש. זב"ת אות ו' ענ"ה שם. זבחי צדק אות כ"א.

== כה ==

כה) '''שם. או כנגד כל מקום חיותה.''' דהיינו שהוריק סמוך למקום חיותה בכדי שאם ינטל מקום הירקות לא ישאר במקום חיותה כזית. ב"י וכתב וכ"כ הר"ן. לבוש. ש"ך סק"ו. פרי חדש אות ה' לה"פ אות ז' בל"י אות ז' שפ"ד אות ו' זר"א אות רי"ט. מחזיק ברכה אות כ"ט. שה"מ אות ט' חכמת אדם [[חכמת אדם/כב#ג|כלל כ"ב אות ג']] זב"ת אות ז' ענ"ה שם. בי"צ אות ב' זבחי צדק אות כ"ב. ועיין לעיל [[כף החיים/יורה דעה/מא#כ|סי' מ"א אות ך']].

== כו ==

כו) '''נפלה''' לאור ונשתנה הושט שהוא אדום והוריק וכן הקנה שהוא לבן והאדים או הוריק לא מצאתי גילוי לזה. שפ"ד אות ה' ויראה לי להטריף בושט שנעשה לבן או הקנה שהאדים דאף אם לא נפלה לאור טרפה אבל בהוריקו יש להכשיר. מחזיק ברכה אות ל' ער"ה אות ב' תו"ז סי' ע"ד אות ח' מיהו במ"ש המחזיק ברכה להטריף בושט שנעשה לבן וקנה שהאדים בושט הסכים לדבריו הער"ה שם אבל בקנה שהאדים חלק עליו וכתב דיש להכשיר. ענ"ה שם. ועיין לעיל סי' ל"ג סעי' ה' ובדברינו לשם אות מ"ג.

== כז ==

כז) '''כוליא''' של בהמה שהוריק יש להכשיר אף למאן דסובר דדין נפלה לאור הוא גם בבהמה. שפ"ד אות ט' מחזיק ברכה אות ל"א. ענ"ה שם. זבחי צדק אות כ"ה.

== כח ==

כח) '''שם. אבל הריאה אין חוששין לה וכו'''' משמע אפי' נפלה לאור ונשתנית במראה דתלינן השינוי בדבר אחר מיהו יש פו' מחמירים היכא דנשתנית במראה בנפילת האור ובהפ"מ יש להכשיר. ש"ך סק"ז. וכן הפרי חדש אות ו' האריך בזה וסיים לענין דינא דיש לחוש לסברת האוסרים ולהטריף כשהוריקה ככרתי מחמת האור ובהפ"מ יש לסמוך אמכשירין. וכ"כ הזר"א אות ר"ך. מחזיק ברכה אות ל"ב. זב"ת אות ט' חכמת אדם שם אות ד' זב"ש אות ה' ענ"ה שם אות ז' תו"ז שם אות ז' וה"ד בנודע שנפלה לאור משא"כ אם אין ידוע שנפלה לאור יש להכשיר אפי' בהפסד מועט. ער"ה סוף אות ד' שה"מ סוף אות יו"ד. ענ"ה שם. זבחי צדק אות כ"ו.

== כט ==

כט) '''ומיהו''' אם הוריקה כחלמון ביצה או כמוריקא טרפה לכ"ע דהא הוא א' ממראות הפוסלות בריאה אף אם לא נפלה לאור. פרי חדש שם. פלתי סוף אות ג' זר"א שם. שה"מ שם. חכמת אדם שם. ענ"ה שם. זבחי צדק אות כ"ז. ועיין לעיל סי' ל"ח סעי' א'.

== ל ==

ל) '''שם. מפני שצלעותיה מגינות עליה.''' שצלעות העוף אינם שוכבים על רחבם אלא על חודן ובולט רחבן לפנים והריאה נחבאת בהן. רש"י חולין נ"ז ע"א. ש"ך סק"ח. שה"מ אות י"א. זב"ת אות ט'.

== לא ==

לא) '''שם הגה. וטחול שהוריקה בסומכים וכו'''' היינו בבהמה טרפה אבל בעוף כשר כמ"ש לעיל ססי' מ"ג דאין נקב פוסל בטחול של עוף. ש"ך סק"ט. מחזיק ברכה אות ל"ד וכתב דמ"ש הפרי חדש אות ז' להחמיר אף בטחול של עוף אזיל לשטתיה. ער"ה אות ה' ענ"ה שם אות ח' זבחי צדק אות כ"ח. ועיין לעיל סי' מ"ג אות מ"ז.

== לב ==

לב) '''שם בהגה. אפי' רק משהו טרפה וכו'''' ור"ל אף שלא הוריק מעל"ע אלא שנשאר כעובי דינר זהב שלא הוריק טרפה וכמ"ש בב"י על שם הרשב"א. מיהו הער"ה שם כתב לדקדק מדברי הרדב"ז סי' רל"א דבטחול של בהמה אין לאסור הלא בלא נשתייר כעובי ד"ז. אמנם התב"ש אות ו' הסכים לדברי ב"י. וכ"כ המש"ז אות ו' מחזיק ברכה שם. זבחי צדק אות כ"ט. ועיין לקמן אות נ"ח.

== לג ==

לג) '''עוף''' שנפל לאור ואחר ימים כששחטו מצאו שניקב הלב אבל לא לבית חללו ולא מצאו בו מראה ירוקה רק ניקב סתם וכן אם הכבד נתמסמס כנגד בני מעיים אך לא נשתנה מראיתו מ"מ כיון דבדקו ולא נמצא בו ירקון יש להכשיר הגם דידוע דנפלה לאור דאמרינן זה הנקב בא מחמת חולי ולא מחמת האש וכיון דהנקב לא הגיע לבית חללו וכן בכבד שהמסמוס לא היה במקום מרה ולא במקום חיותא כשרה. יריעות שלמה אות א' זבחי צדק אות ל'.

== לד ==

לד) '''[סעיף ב'] הא דשינוי פוסל באברים אלו דוקא כשעמדו בשינוים אחר ששלקן וכו'''' והיינו אחר ששלקו אותם מעט וממרסין בהן. הרמב"ם [[רמב"ם/שחיטה/ז#כ|פ"ז מה"ש ה' ך']] וכתב הב"ח דהכי נקטינן כהרמב"ם דליכא דפליג עליה. והב"ד הש"ך סק"י וכתב וצ"ע אם יש לסמוך ע"ז לקולא כיון דכל הפו' לא חילקו בכך ומכ"ש לדידן דלא בקיאינן בין שלוק למבושל עכ"ל ומיהו עיין מחזיק ברכה אות ל"ו מה שהאריך בזה וסיים דמאי דלא בקיאינן הוא בין מבושל היטב כל צרכו לשליקה שהוא טפי מבשול דבזה יוכל לטעות אבל כשנשלק מעט דבשיל ולא בשיל הוא דבר הניכר לכל ובזה יש להכשיר אם נפלה לאור ונשתנו וע"י שליקה מעט דבשיל ולא בשיל חזרו למראיתן ובזה כ"ע מודו יעו"ש. ענ"ה סי' ל"ד אות ט' זבחי צדק אות ל"א. ועיין לקמן אות מ"ד.

== לה ==

לה) '''ואם''' מתחלת השליקה מעט חזרו למראיהן ואחר שבשלן עוד חזרו ונשתנו למראה רע יש להטריף. שה"מ אות י"ד. זבחי צדק אות ל"ב.

== לו ==

לו) '''ואם''' שלקן ונסתלק הירקות מן האדומים או האדמימות מן הירוקים אע"ג דלא חזרו לגמרי לגוון הראשון כשרים. הרדב"ז [[שו"ת רדב"ז/א/רלא|ח"א סי' רל"א]]. מחזיק ברכה אות י"ד. ער"ה אות ח' ענ"ה שם סוף אות א' תו"ז סי' ע"ד אות ה' זבחי צדק אות ל"ג.

== לז ==

לז) '''נמצא''' בהם שנוי ואבדו שא"א לשולקן טרפה. מהריק"ש בהגהו' מחזיק ברכה אות מ"ב. זבחי צדק אות ל"ד וכתב והוא פשוט מכ"ש דלקמן סעי' ה'.

== לח ==

לח) '''כבד''' ירוק ככרתי ושלקוהו וחזר למראיתו מבחוץ אבל מבפנים עדיין הוא בשינויו יש להכשיר כיון דלא נפל לאור לפנינו וחזר עורו למראה הכבד אגלאי מלתא דמחמת חולי הוריק ולפיכך עמד בפנים בשנויו דאלו מחמת האור עיקר שליטת האור מבחוץ. הר"י בואינו בשם הר"י בנימין. פרי חדש אות ח' לה"פ אות יו"ד. בל"י אות יו"ד. שפ"ד בסוף הסי' וכתב דשרי אף בלא הפ"מ. זר"א אות רכ"ג. מחזיק ברכה אות ל"ז. שה"מ אות י"ד. זב"ת אות י"ב. זב"ש אות י"א. ענ"ה שם אות יו"ד. בי"צ בתה"ב אות ג' זבחי צדק אות ל"ה.

== לט ==

טל) '''והיכא''' דודאי נפלה לאור אין לסמוך ע"ז ויש להטריף. שאלת יעב"ץ ח"ב סי' ק"ע. מחזיק ברכה אות ל"ח. זב"ש שם. ענ"ה שם. פ"ת אות א' זבחי צדק אות ל"ו.

== מ ==

מ) '''מצאה''' אשה ירקות בכבד ולא ידעה אם נוטה לאודם גם לא ידעה אם הוריק במקום הפוסל גם לא שלקתו ונאבד הכבד יש להכשיר מדין ס"ס. מהריק"ש בהגהו' והסכים לדבריו השו"ג במחו' אות א' שפ"ד בסוף הסי' מחזיק ברכה אות ט"ל וכתב ודלא כהפרי חדש אות יו"ד שהשיג עליו והטריף. זב"ש אות י"ט. ענ"ה סי' ל"ד אות י"א. בי"צ בתה"ב אות ד' זבחי צדק אות ל"ז.

== מא ==

מא) '''מצאות'' כבד כעלה אילן והשליכוהו ומלחו האפרוח עם לונב"ו הכל מותר בין האפרוח ובין הלונב"ו דלא כהרב בני דוד דף נ"ג ע"ד דאסר. מחזיק ברכה אות מ' ענ"ה שם אות י"ב. זבחי צדק אות ל"ח.

== מב ==

מב) '''כבד''' עוף כולו ירוק ככרתי והיה ניכר שנשפך עליו המרה שלא היתה המרה מליאה כדרכה יש להטריף דלא אמרינן דהירקות בא מחמת המרה דאיך לתלות בזה דאם נשפכה המרה בהדחה בעלמא הולך הירקות ואינו נעשה ירוק בעצם ודלא כהרב מטה יוסף ח"ב סי' ו' שהכשיר. מחזיק ברכה אות מ"ג. ענ"ה שם אות י"ג. זבחי צדק אות ט"ל.

== מג ==

מג) '''[סעיף ג'] אם לא נשתנו איברים אלו ואירע ששלקן ונשתני טרפה וכו'''' ומ"מ מותר לאוכלן צלויין ולא חיישינן אם היה שולקן שמא היו משתנין. טור וב"י משמה דגמ' ט"ז סק"ז. ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יא|ס"ק י"א]]. פרי חדש אות ט' פרי תואר אות ז' בל"י אות י"א. שו"ג אות יו"ד. מש"ז אות ז' שה"מ אות ט"ו. זב"ת אות י"ג. חכמת אדם כלל כ"ב אות ח' זב"ש אות י"ב. ענ"ה שם אות ט' זבחי צדק אות מ"א.

== מד ==

מד) '''שם. ואירע ששלקן ונשתנו טרפה וכו'''' בכאן אזלינן לחומרא דאפי' אם נתבשלו הרבה ונשתנו אח"כ טרפה דאזלינן לחומרא משום דידעינן דנפלה לאור. פרי תואר אות ו' מחזיק ברכה אות ל"ו. שה"מ אות י"ד. זבחי צדק אות מ'.

== מה ==

מה) '''שם. כיון שנפלה לאור.''' אבל אם לא נפלה לאור לפנינו כיון דמקודם לא היו האיברים משונים וע"י השלק נשתנו תלינן להקל שמחמת השלק נשתנו וכשרה. פרי חדש אות יו"ד. פרי תואר אות ח' לה"פ אות י"א. כרתי אות ח' זר"א אות רכ"ד. מחזיק ברכה אות מ"ד. שה"מ אות ט"ז. זב"ת אות י"ד. חכמת אדם שם. זב"ש שם. בי"צ אות ה' זבחי צדק אות מ"ב.

== מו ==

מו) '''[סעיף ד'] אין ירקות פוסל בכבד של עוף בייתי וכו'''' ודוקא בכבד אמרו כן אבל לא בלב וקרקבן. ב"ח. ט"ז סק"ח. פרי חדש סוף אות י"א. לה"פ אות י"ב. בל"י אות י"ב. מחזיק ברכה אות מ"ה. זב"ת אות ט"ו. ענ"ה שם אות י"ד. בי"צ בעמ"ז אות י"ז. זבחי צדק אות מ"ג.

== מז ==

מז) '''מיהו''' צריך לידע כי מין עוף זה !המדברי כבדו ירוק ודאי כדי להכשיר זה הבייתי. בני דוד דף נ"ד ע"א. מחזיק ברכה אות מ"ו. זב"ש אות ט"ז. ענ"ה שם. זבחי צדק אות מ"ד.

== מח ==

מח) '''יש''' שרצי לומר דהא דתלינן במין מדברי היינו כשכל הכבד כולו ירוק אז תלינן במין זה המדברי אבל אם כבד של עוף זה הבייתי הוא קצתו ולא כולו והוא ירקות במקום הפוסל אין לתלות במין מדברי. והרב בני דוד שם דחה דבריהם דכיון דיש במין זה מדברי שכבדו ירוק אנו תולין ירקות זה שנמצא בבייתי אף שהוא מקצת במינו המדברי. מחזיק ברכה אות מ"ז. זב"ש שם. ענ"ה שם. זבחי צדק אות מ"ה.

== מט ==

מט) '''והא''' דתלינן במדברי ה"ד אם לא ידוע שנפלה לאור אבל אם ידוע שנפלה לאור לא תלינן וטרפה. פרישה אות י"ד. ט"ז סק"ט. פרי חדש [[פרי חדש/{{כאן}}#יא|אות י"א]]. פרי תואר [[פרי תואר/{{כאן}}#ט|אות ט']] לה"פ אות י"ב. בל"י אות י"ב. כרתי [[כרתי/{{כאן}}#ט|אות ט']] תב"ש אות ח' שה"מ אות י"ז. חכמת אדם שם אות ז' זב"ש אות י"ג. בי"צ אות ז' אבל הב"ח כתב דאפי' בידוע שנפלה לאור כשרה. וכ"ה דעת הש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יג|ס"ק י"ג]]. וכתב המחזיק ברכה אות מ"ח דכן מוכח דעת מרן ז"ל להכשיר לתלות במין עוף מדברי אף בנפלה לאור וכדאי לסמוך עלייהו בהפ"מ. ענ"ה שם. זבחי צדק אות מ"ו.

== נ ==

נ) '''[סעיף ה'] נפלה לאור וכו'''' ואי ליתא קמן למבדקה אסורה. ואפי' לא נאבד אלא אבר א' ושאר אברים לפנינו ולא נשתנו טרפה. תב"ש שם. מחזיק ברכה אות ן' זב"ש אות י"ח. תו"ז סי' ע"ד אות י"ב. זבחי צדק אות מ"ז.

== נא ==

נא) '''אבל''' אם היה ספק אם נפלה לאור כגון שהיו ב' ונפלה א' לאור ואין ידוע איזה מהן יש להתיר מכח ס"ס. פרי תואר אות יו"ד. זב"ת אות ט"ז. תו"ז שם אות י"ג. מיהו השפ"ד בסוף הסי' הקשה על דברי הפרי תואר הנז' משום דהו"ל ספק א' בגופו והב' ע"י תערובת ומבואר בסי' ק"י דלא הוי ס"ס. וכן הקשה הרב זבחי צדק אות מ"ח.

== נב ==

בנ) '''שם. ואי ליתא קמן למבדקה אסורה.''' דכל מידי דבעי בדיקה מחמת איזה מקרה ולא הספיקו לבדוק טרפה מספק. פרי חדש [[פרי חדש/{{כאן}}#יב|אות י"ב]]. לה"פ אות י"ג. זב"ת שם.

== נג ==

גנ) '''[סעיף ו'] נמצא שינוי באחד מאברים אלו וכו' הגה ויש מכשירין כל זמן דלא ידעינן שנפלה לאור וכו'''' ויש לסמוך עלייהו. במקום הפ"מ. ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#טו|ס"ק ט"ו]]. פרי חדש אות י"ג. הל"פ סעי' ו' לה"פ אות ט"ו. בל"י אות י"ד. זר"א אות רכ"ח. שפ"ד אות ט"ו. שה"מ אות י"ט. מחזיק ברכה אות נ"ב. ער"ה אות יו"ד. זב"ת אות י"ט. חכמת אדם שם אות ז' ענ"ה שם אות ט"ז. תו"ז שם אות י"ד. בי"צ אות ו' זבחי צדק אות מ"ט.

== נד ==

דנ) '''[סעיף ז'] אין טרפות שינוי אברים אלו פוסל אלא בעוף אבל בבהמה אין שינו וכו'''' לפי שעורה קשה וגם עובי הצלעות מגינין עליה וגם בני מעיים קשים ליחמר כי בטרם יחמרו מנפילת האש ישרף עורה ובשרה. טור. לבוש. ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#טז|ס"ק ט"ז]]. פרי חדש [[פרי חדש/{{כאן}}#יד|אות י"ד]]. לה"פ אות ט"ז. זב"ת אות ך' ואפי' רואין בהן שינוי מראה תולין בדבר אחר. לבוש. ש"ך שם. לה"פ שם. זב"ת שם.

== נה ==

הנ) '''שם הגה. ויש אוסרין גם בבהמה בידוע שנפלה לאור וכו'''' ויש להחמיר במקום שאין הפ"מ. לבוש. ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יט|ס"ק י"ט]]. פרי חדש אות ט"ו. הל"פ סעי' ז' לה"פ אות ך' בל"י אות י"ז. זר"א אות רכ"ט. שה"מ אות ך' מחזיק ברכה אות נ"ז. חכמת אדם שם אות ט' ענ"ה שם אות י"ז. זבחי צדק אות ך.

== נו ==

ונ) '''שם בהגה. בידוע שנפלה לאור וכו'''' אבל באינו ידוע כשרה בבהמה אפי' שלא במקום הפ"מ. ש"ך ס"ק י"ז. פרי חדש שם. פרי תואר אות י"ג. הל"פ שם. לה"פ אות י"ח. בל"י אות ט"ו. שפ"ד אות י"ז שה"מ שם. מחזיק ברכה אות נ"ה. חכמת אדם שם. מק"מ אות י"ט. ענ"ה שם. תו"ז שם אות ט"ו. זבחי צדק אות נ"א.

== נז ==

זנ) '''וכן''' בהמה שנפלה לאור וליתא קמן למבדקה לא מחזיקן איסורא וכשרה. ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יח|ס"ק י"ח]]. כנה"ג בהגב"י אות מ' פרי חדש שם. הל"פ שם. לה"פ אות י"ט. כרתי אות יו"ד. שפ"ד אות י"ח. זר"א שם. שה"מ שם. מחזיק ברכה אות נ"ו. חכמת אדם שם. מק"מ שם. ענ"ה שם. זבחי צדק אות נ"ב.

== נח ==

חנ) '''ואפי' ראינוה שנפלה לאור ולא הוריק הלב עד החלל יש להכשיר בבהמה.''' הרדב"ז [[שו"ת רדב"ז/א/רלא|ח"א סי' רל"א]]. מחזיק ברכה [[מחזיק ברכה/{{כאן}}#נג|אות נ"ג]]. פתחי תשובה [[פתחי תשובה/{{כאן}}#ב|אות ב']] ענ"ה שם אות י"ח. זבחי צדק אות נ"ג. ומיהו לפי מ"ש לעיל אות ל"א נראה דיש להחמיר יעו"ש.

== נט ==

טנ) '''אין להחמיר בבהמה אלא בכבד שהוריק ככרתי אבל כביעתא שרי.''' הרדב"ז שם. מחזיק ברכה אות נ"ד. ענ"ה שם. זבחי צדק אות נ"ד.

== ס ==

ס) '''כשרואין צלעות הבהמה נשרפו בפילוש לכ"ע שוה לעוף.''' דע"ק אות ד' מק"מ אות י"ט. זבחי צדק אות נ"ה.

== סא ==

סא) '''בהטלת ביצים או שהתה י"ב חודש א"צ בדיקה.''' חת"ס [[שו"ת חתם סופר/ב/נב|סי' נ"ב]]. מק"מ שם. זבחי צדק אות נ"ו.

== סב ==

סב) '''באו"ה''' [[איסור והיתר/נו#יג|כלל נ"ו אות י"ג]] משמע דאין אנו בקיאין בבדיקת נפלה לאור וצ"ע שלא כתבו האחרונים מזה ואולי שהוא בכלל נפולה. ש"ך ס"ק י"ט. אבל התב"ש [[תבואות שור/{{כאן}}#יא|אות י"א]] כתב דבנפלה לאור נוכל לסמוך על בדיקתינו. וכן הסכים המחזיק ברכה [[מחזיק ברכה/{{כאן}}#נח|אות נ"ח]] וכתב דמה שפקפק השפ"ד אין לחוש כאשר יראה הרואה. זב"ש אות כ"ב. ענ"ה שם. תו"ז שם אות ט"ז. זבחי צדק אות נ"ז. וגם מ"ש ביה"ל בתרנגולת שהיתה באור ונשרפה בעור ובשר אצל הצלעות בין הגוף ועצם הקולית ונראה רושם אדום בעור עגול כמו ב' אצבעות וחתך בסכין בעור ובשר אצל מקום זה ונצרר הדם בתוכו והטריף מאחר שזה צריך בדיקה בבני מעיים ועכשיו אין בקיאין בבדיקה חלק עליו המחזיק ברכה שם וכתב דיש להכשיר ע"י בדיקה דאנו בקיאין וכמ"ש התב"ש יעו"ש.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: יורה דעה]]