עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/ל"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] בהמה או חיה שנתרוצץ רוב עצם נולגלתה.''' בגמ' איתא {{ממ|חולין מ"ב ע"ב}} גולגולת שנחבסה ברובה טריפה. ופירש"י שהוכתה מכות רבות ולא נפחתה ולא ניקב הקרום וכן פי' רי"ו שנתמעכה ונתרועעה הגלגולת ע"י הכאות והוא קרוב לשבירה ולא שבירה ממש וכ"כ הש"ך סק"א והפר"ח או' ב' כפירש"י אמנם הפרישה והדרישה האריך בענין זה ומשמע מדבריו נסדק הגלגולת קרי נחבסה ואעפ"י שכל הגלגולת שלם יעו"ש והב"ד התב"ש או' א' והביא עוד סמוכות לדברי הפרישה מדברי הפו' וע"כ כתב להחמיר ואפי' לא נתמעך רק נסדק לבד בין ברוב גבהה בין ברוב הקיפה טריפה יעו"ש. וכ"כ הכריתי או' ב' דיש להחמיר ככל הפירושים. וכ"כ השפ"ד או' א' חכ"א כלל ט"ו או' ה' עיני הכהן סי' ב' או' א' קומץ או' א' בי"צ או' א' זבחי צדק או' א'.

== ב ==

ב) '''וכן''' אם לא נסדק רק נמעך כרצועה ארוכה ברוחב מעט דינו כמו נסדק. תב"ש שם. עיני הכהן שם. בי"צ בתה"ב או' ב' מקדש מעט או' ה'.

== ג ==

ג) '''שם. בין ברוב גבהה בין ברוב הקיפה.''' ובביאור רוב גבהה ורוב הקיפה רבו הפירושים בב"י וב"ח ופרישה ודרישה והט"ז ומדברי כולם נראה לדינא דאין נקרא גלגולת כ"א מה שנגד המוט. תב"ש שם. עיני הכהן שם. בי"צ בתה"ב או' א' זבחי צדק או' ד'.

== ד ==

ד) '''שם. בין ברוב גבהה.''' שנחבס שלא בעיגול אלא דרך גבהה שהוא מעינים ולמעלה לצד הקרנים. בי"צ בעמ"ז או' ב'.

== ה ==

ה) '''שם. בין ברוב הקיפה.''' היינו בעיגול אותו מקום שהוא כנגד המוח. עמ"ז או' ג'.

== ו ==

ו) '''שם. אעפ"י שהקרום קיים.''' ר"ל אעפ"י שגם קרום העליון קיים. ש"ך סק"ב. פר"ח או' ג' לה"פ או' ד' בל"י או' ג' כריתי או' ד' שפ"ד או' ב' חכ"א כלל ט"ו או' ה' זב"ת או' ז' קומץ או' א' בי"צ או' א' זבחי צדק או' ה' ועיין לקמן סי' ל"א סעי' א'.

== ז ==

ז) '''שם. אעפ"י שהקרום קיים.''' דאם אין הקרום קיים תיפוק ליה משום נקיבת הקרום של מוח. שו"ג או' ג' מק"ח או' ב' ור"ל כמ"ש לקמן סי' ל"א סעי' א'.

== ח ==

ח) '''ובחבוס''' חצי גבהה וחצי הקיפה כשירה ולא אמרינן דמצטרפין. פר"ת סוף או' א' זב"ת או' ה' עיני הכהן או' ה' אבל הקומץ שם כתב דאם הוא רוב ע"י צירוף דהיינו שיש מיעוט בהיקף ומיעוט בגובה וע"י שתיהן יש רוב כדי אחד מהן טריפה. ועי"ש בעשרון או' ב' ומשמע דה"ד אם הם סמוכים מצטרפים אבל אם הם מרוחקים אין מצטרפים עד שיהיה רוב בא' מהם ואפשר דכ"ע יודו בזה.

== ט ==

ט) '''כתב''' מהריק"ש אי ספק אי הוי רובא או לאו שרי מכח ס"ס ס' אי הוי רובא ואת"ל דהוי רובא שמא לאו היינו רוב המטריף כיון דבעיא הוא בגמ' אי רו"ג או רוב הקפה והב"ד הפר"ח או' ב' וחלק עליו והפר"ת הסכים לדברי מהריק"ש אמנם הרב שערי המים על סי' זה האריך לקיים דברי הפר"ח וע"כ כתב דיש להחמיר דלא כמהריק"ש אם לא בהפ"מ אחר שחיטה יש לסמוך על מהריק"ש יעו"ש והב"ד זב"ת שם.

== י ==

י) '''וכתב''' מהריק"ש דעוף של יבשה שוה לבהמה ולחיה לדבר זה דנחבסה. והביאו הפר"ח או' א' ומשמע דעוף של מים כגון בר אווזא טריפה אע"ג דלא נחבסה ברובה מיהו התב"ש או' ב' כשב לדקדק מדברי הש"ך סק"ז דאפי' בעוף של מים ברובה. וכ"כ השפ"ד או' ז' שש"א או' א' ובספרו עיני הכהן סי' א' או' ד' אלא שכתב שם התב"ש דהיינו למאן דמפרש נחבסה נתרועעה קרוב להשבר אבל למאן דמפרש נחבסה נסדקה וכמ"ש לעיל או' א' פשיטא דאין זה כ"א בבהמה אבל בעוף אפי' דיבשה לדידן לית ליה תקנתא אפי' במשהו יעו"ש. וכ"כ השש"א שם ובעיני הכהן שם. אבל בשער המים או' א' כתב כדברי מהריק"ש והפר"ח דעוף דיבשה שוה לבהמה וחיה. וכ"כ הזב"ת או' א' משמע הא בעוף המים אפי' בנתרועעה כל שהוא טריפה. וכ"כ זבחי צדק או' ב' דבעוף של מים אם נתרועעה הגלגולת ע"י מכות רבות אף דלא נשברה והיינו כפי' הראשון יש להטריף אפי' במיעוטא משום דעוף של מים עורו רך ובעילא כל דהו חיישינן לנקיבת הקרום יעו"ש.

== יא ==

יא) '''ומ"ש''' דעוף דיבשה שוה לבהמה וחיה ובעינן רובא מ"מ בעי בדיקה כי לפעמים יחסר כל דהו. פר"ת סוף או' א' עיני הכהן שם. ואף לדידן סגי בבדיקה משום דמדינא שרי. זבחי צדק או' ג' ור"ל משום דמדינא שרי היכא דליכא רובא.

== יב ==

יב) '''ואם''' נחבסה הגלגולת ברובא יש להטריף אפי' עברו עליה י"ב חודש. כנה"ג בהגה"ט או' ו' דלא כרש"ל. כריתי או' ד' תב"ש או' ח' ער"ה או' ג' בי"צ בעמ"ז או' ד' עיני הכהן שם או' ו' תו"ז סי' ל"ו או' ז'.

== יג ==

יג) '''ראש''' עוף הוכה וחלה כמה ימים מכיון שהולך ואוכל כראוי א"צ לבדוק קרום המוח ואף בנפוח עור החיצון אין חשש לניקב העצם ומכ"ש בעוף שאינו של מים וכגון שהוכה בדבר עב שאף אם גרם בהכאתו נקב בעצם מ"מ לא היה יכול אותו דבר ליכנס בעומק לנקוב גם הקרום. דע"ק או' א' זבחי צדק או' ז'.

== יד ==

יד) '''[סעיף ב'] נפחתה וחסר ממנה כסלע טריפה.''' וכי הוי כסלע מצומצם דינו כיתר מסלע וטריפה. ש"ך סק"ג. פר"ת או' ב' לה"פ או' ה' בל"י או' ד' זב"ת או' ט' חכ"א כלל ט"ו או' א' עיני הכהן סי' ב' או' ז' ור"ל דלא תימא דמ"ש כסלע היינו שיכנס לתוך הפחת סלע וא"כ הוי יותר מסלע דאמתא באמתא היכי יתיב אלא דגוף הפחת יהיה כסלע. שפ"ד או' ג' עיני הכהן שם. זבחי צדק או' א'.

== טו ==

טו) '''ואם''' נסתפקו אם הגיע לסלע מצומצם או לא טריפה עד שיתברר שלא הגיע לסלע מצומצם. פר"ת שם. עיני הכהן שם. זבחי צדק או' ט'.

== טז ==

טז) '''ואפי'''' אם גם הקרום העליון קיים טריפה. חכ"א שם. בי"צ או' ב' עיני הכהן שם. זבחי צדק או' יו"ד. ועיין לעיל או' ו' ואו' ז'.

== יז ==

טוב) '''ולא''' מהני שהיית י"ב חודש בטרפות דנפחתה. שפ"ד או' ה' בי"צ בעמ"ז או' ו' עיני הכהן שם. זבחי צדק או' י"א. ועיין לעיל או' י"ב.

== יח ==

חי) '''והא''' דבעינן חסרון כסלע היינו בבהמה גדולה ובבריה קטנה ובעוף משערינן לפי קטנן וכדלקמן בסי' מ"א סעי' ב' פר"ח או' ד' לה"פ או' ה' בל"י או' ד' תב"ש או' ג' שער המים או' ד' זב"ת או' ח' בי"צ או' ב' עיני הכהן שם. זבחי צדק או' י"ב.

== יט ==

יט) '''וכתב''' התב"ש או' ו' דלמאי דאסיקנא דהכל לפי גדלו וקטנו א"כ מי יודע באיזה שור הגדול שיעורו חז"ל כסלע והקטנות ממנו הם פחות מזה ולכן ראוי להמורה לשום עיניו ולבו בדקדוק שיעור זה לבל יכשל ח"ו עכ"ל. בי"צ בעמ"ז או' ט' עשרון או' ד' זבחי צדק שם.

== כ ==

ך) '''שם.''' ואם ניקבה נקבים שיש בהם חסרון וכו' משמע אבל אם ניקבה נקבים שאין בהם חסרון אפי' כי מצרפת להו הוי רובא לא פסלי בגלגולת. וכ"ה בהדיא בב"י. והגם דהש"ך סק"ד מספקא ליה בזה דעת הפר"ח או' ה' להכשיר. לה"פ או' ו' בל"י או' ה' תו"ז סי' ל"ו או' ט' אבל הדג"מ כתב דיש להחמיר כדברי הש"ך והב"ד פ"ת או' א' וכ"כ שער המיס או' ה' ור"ל אעפ"י שאין בהם חסרון פסלי ברובא. והיינו רוב גבהה או רוב הקפה וכמ"ש שער המים שם. והתב"ש סוף או' ה' כתב דבנקבים שאין בהם חסרון יש להבחין אם נעשים ע"י הכאה מצטרפים לרובא ואם נראה שנעשו ע"י חולי יש להקל. בי"צ בעמ"ז או' ז' עיני הכהן סי' ב' או' ח'.

== כא ==

כא) '''ולפי''' מ"ש באו' א' דיש מפרשים דנחבסה היינו נסדקה מחמת מכה גדולה ואם הגיע עד הרוב טריפה לדבריהם ראוי להחמיר נמי אפי' יש ב' וג' סדקים ויותר ויש רוב בין כולם מצטרפין. תב"ש שם. עמ"ז או' ח' עיני הכהן שם.

== כב ==

כב) '''שם. ואם ניקבה נקבים שיש בהם חסרון וכו'''' וכשאין בין נקב לנקב כמלא נקב השלם שביניהם נידון כנקוב ומצטרף לכסלע. ב"י. לבוש. פר"ח או' ה' לה"פ או' ו' תב"ש או' ה' שפ"ד או' ד' קומץ או' ב' בי"צ או' ב' עיני הכהן שם. תו"ז שם או' יו"ד. זבחי צדק או' יו"ד.

== כג ==

כג) '''שם. שהוא שליש טפח וכו'''' והטפח הוא ד' גודלים כנודע וא"כ שליש טפח הוא רוחב גודל ושליש וכשתביא חוט אורך ד' גודלים ותעגלהו סביב תמצא בתוך עיגולו רוחב גודל ושליש שהוא שיעור כסלע והוא ע"פ מ"ש במס' עירובין פ"א מ"ה כל שיש בהקיפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח וזהו לדברי הש"ע. והש"ך סק"ה כתב לפקפק בדברי הש"ע דהסלע אינו כ"א פחות משליש טפח אבל הפר"ח או' ו' כתב ליישב דברי הש"ע דהכא מיירי בסלע מצומצם והוא שליש טפח מצומצם יעו"ש. וכ"כ הפר"ת או' ד' זב"ת או' יו"ד. ועיין לעיל או' י"ד.

== כד ==

כד) '''שם הגה. אבל פחות מזה יש להכשיר וכו'''' ומ"מ בעי בדיקה לראות אם ניקב הקרום ואם לא בדק הוי ספק טריפה. תב"ש או' ז' שער המים או' ז' זב"ת או' י"ב. בי"צ סוף או' ב' קומץ או' ג' עיני הכהן סי' ב' סוף או' ח' ואפי' נפחת הגלגולת ע"י חולי או מאיזה צד שיהיה צריך בדיקת ראייה להקרום. תב"ש שם. בי"צ בעמ"ז או' יו"ד. עשרון או' ה' ואע"ג דאנן ק"ל דאין אנחנו בקיאים בבדיקת קרום של מוח היינו בנקב משהו של עוף משא"כ בבהמה שא"א שינקוב הגלגולת כ"א דבר שהולך ועב למעלה אפשר לראותו במראית העין ובזה אנחנו בקיאין רק צריך לעיין היטב במראה. תב"ש שם. עמ"ז שם. עשרון שם. ומשמע דבין נפחת ע"י חולי או ע"י מכה אנחנו בקיאין בבדיקה זו אבל החכ"א כלל ט"ו או' א' כתב דדוקא אם יפחת מעצמו מחמת חולי אבל אם נפחת ע"י הכאת קוץ וכיוצא בו דצריך בדיקה מדינא כמו בסי' ל"ב סעי' ו' ולדידן אין בקיאין טריפה. וכ"כ השפ"ד או' ז' דבבהמה אף ניקב בדבר עב כל שאין כסלע בקיאין אנחנו דמסתמא אין דרך דבר עב לנקוב עצם הבהמה שהוא קשה אבל אם ניקב בחץ וכדומה אף בבהמה אין אנחנו בקיאין עכ"ל ואפשר דגם התב"ש ודעמיה יודו בזה דאין אנחנו בקיאין ולא אמרו בקיאין אלא אם ניקב בדבר עב כמ"ש השפ"ד וגם דברי החכ"א יש לפרש כן דלא אמר אין בקיאין אלא בקוץ שהוא דק וכיוצא בו אבל בדבר עב !יודה דבקיאין וכמ"ש השפ"ד ודו"ק.

== כה ==

כה) '''שם. ובעוף המים כגון אווזא ובר אווזא וכו'''' אלא כל שהוא טריפה. וכטעם משום דקרומו רך. ב"י. ט"ז סק"ב. ולפ"ז אין חילוק בין ניקב ע"י אדם או ע"י חולי דהוי ודאי טריפה. מש"ז או' ב' בי"צ בעמ"ז או' י"א. זבחי צדק או' ט"ז.

== כו ==

כו) '''ומעשה''' בא לידי באווזא שהיה העור שלם מבחוץ והיה נצרר הדם וחתכתי העור ומצאתי שהיה העצם נרקב וחסרון והטרפתי שאף העור שלם לא מהני דהעיקר תלוי בעצם. מש"ז שם. בי"צ בתה"ב או' ג' קומץ או' ה' זבחי צדק או' כ"ט.

== כז ==

כז) '''שם. ובעוף המים כגון אווזא וכו'''' בעוף המים פשוט הוא דאין חילוק בין נקב שיש בו חסרון לאין בו חסרון או סדק משהו הכל טריפה. תב"ש או' ח' עיני הכהן סי' ב' או' ט' זבחי צדק או' י"ז.

== כח ==

כח) '''שם. ועוף היבשה שנשכתה חולדה בשיניה וכו'''' דאילו ביד יש דרוסה לחולדה בעופות כדלקמן סי' נ"ז יעו"ש. ש"ך סק"ו. פר"ח או' ה' שפ"ד או' ו' ביאור הגר"א או' ט' זב"ת או' ט"ו.

== כט ==

כט) '''שם. ועוף היבשה שנשכתה חולדה וכו'''' מניח אצבעו וכו' הגה. ואנן אין בקיאין בבדיקת הטרפות ולכן יש להטריף וכו' בכל שהוא בעוף אפי' בעוף דיבשה. וכן אנו נוהגין. שו"ג או' י"א. זכ"ל על סי' זה. זבחי צדק או' י"ח.

== ל ==

ל) '''ומיהו''' בעוף דיבשה דאנו מטריפין בניקב כל שהוא דאין אנו בקיאין בבדיקה בזה ודאי אם שהה י"ב חודש או כ"א יום יצא מכלל ספק אבל בעוף המים דקרומן רך הוא ודאי לא מהני שהיות י"ב חודש דכל שהוא ודאי לו חיה יחיה אלף שנים לא מהני. שפ"ד או' ה' בי"צ בתה"ב או' ג' קומץ או' ד' זבחי צדק או' י"ט.

== לא ==

לא) '''והיינו''' דוקא אם ניקב העצם אבל אם יורד דם מחמת שנקרע העור והעצם קיים כשר. ט"ז סק"ג בשם רש"ל. ואף בעוף של מים יש להכשיר. פר"ח או' ט' לה"פ או' ט' בל"י או' ז' מש"ז או' ג' זב"ת או' ך' זבחי צדק או' ך'.

== לב ==

לב) '''וכן''' אם לא נמצא בגלגולת רק נפוח ועצם הגלגולת שלם כשר אף בעוף של מים. או"ה כלל נ"ד או' ו' כנה"ג בהגב"י או' ט"ו. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. תב"ש סוף הסי' מש"ז שם. זב"ת שם. ומ"מ בדיקה בעי לראות אם העצם שלם. קומץ או' ה' זבחי צדק או' כ"א.

== לג ==

לג) '''עוף שיש איזה נגע''' בראשו כמה שוחטים מטריפין אפי' עצם הגלגולת שלם וטועים הם אלא יוציא החטיטה או הקליפה שיש בראשו נגעו ואם העצם שתחתיה שלם כשרה ואם לאו טריפה מספק ניקב קרום של מוח. שו"ג או' י"א. מחב"ר או' ה' זכ"ל שם. יא"פ. עיני הכהן סי' ב' או' ט"ז. זבחי צדק או' כ"ב.

== לד ==

לד) '''אם''' בא לפניו עוף שיש לו נגע בראשו וקודם שיבדוק אם עצם הגלגולת שלם נאבד הראש כשרה מספק ספיקא. שו"ג שם. מחב"ר או' ו' זכ"ל שם. יא"פ. עיני הכהן שם. זבחי צדק אי' כ"ג.

== לה ==

לה) '''פעם''' אחת בה לפנינו ראש מן הצאן וכעין ליחה היה יוצא מן הראש אצל הקרן וחלקנו וחתכנו הראש והסרנו המוח מן הראש והיה העצם שלם מן הראש והכשרנו כי הליחה לא בא ויצא אלא מן שורש הקרן. הגהות שערי דורא סי' פ"ו. ד"מ או' ב' וכ"כ בהגהות שבסוף או"ה שער נ"ד סי' ח' כנה"ג סי' ל"א בהגב"י או' ך' תב"ש סוף הסי' מחב"ר סי' ל"א או' ח' עיני הכהן סי' ג' או' י"א. ונלמוד מזה דכל דחזי רעותא כה"ג בעי בדיקה. תב"ש שם. ואפי' אם לא ראה נקב ממש בהעצם אלא ראה איזה ריעותא המורה על נקב צריך לפתוח הגלגולת ואם ראה העצם מבפנים שלם שוב א"צ לעיין בקרום. מקדש מעט או' י"ג. זבחי צדק או' כ"ד. ועיין לקמן או' מ"א.

== לו ==

לו) '''יש''' מיני אווזות שלאחר שמסירים הנוצות מעל ראשיהם נראה כעין גומא על הגלגולת והעור שעל הגלגולת שלם רק שהעור כפוף לתחת ונראה כעין גומא וכאשר מתחילין לחתוך כדי לפצוע הראש נראה בגלגולת סדק ומגיע עד הקרום של מוח והקרום קיים כשרות דהכי רביתייהו וכן נמי יש עופות שיש להם גבשושית ותחתיו יש בעצם נקבים עשויים ככברה כך רביתייהו. צ"צ סי' ע"א. אכן דעת הפר"ח בסי' ן' או' ד' להחמיר אלא שסיים שאותם שחיות י"ב חודש ומטילות ביצים המיקל בהפ"מ לא הפסיד יעו"ש. והתב"ש או' ח' כתב דאף בחיות י"ב חודש ומטילות ביצים אין להתיר בהפ"מ אלא עוף דיבשה אבל באווזות אין להתיר כלל כ"א אחר בדיקת הגלגולת אם שלם הוא בלא סדק או נקב אפי' משהו יעו"ש. אמנם הבל"י או' ו' כתב בשם כמה גדולים להתיר בפשיטות באווזות הנ"ל דהיינו רביתייהו יעו"ש וכ"כ המחב"ר או' ג' דלענין הלכה רבו המתירין כמ"ש בתשו' חנוך בית יהודה סי' ל"א וגם הכנה"ג בסי' זה ובתשובותיו {{ממ|קול בן לוי סי' כ"ח}} מתיר גם הרב פני משה והרב נתיבות משפט והרב שדה יהושע ושבעה רבני קושטא התירו בפשיטות ככתוב בחוט המשולש. וכ"כ הרב כריתי ופליתי בסי' זה המיקל לא הפסיד יעו"ש. וכתב בס' באר מים חיים סי' ל' או' ח' שכן המנהג בירושת"ו להכשיר יעו"ש וכ"כ הזר"א ח"ג בקו' קיצור ה' טרפות או' ב' דאנן נהגינן כדעת הצ"צ יעו"ש וכ"כ השו"ג או' י"ב דכן המנהג. וכ"כ הרב זבחי צדק או' כ"ה דמנהגם להתיר בלא בדיקה משום דהיינו רביתייהו ורוב הפו' מתירים יעו"ש. מיהו בשו"ת נוב"י חי"ד סי' ה' מסיק שנתברר שכל האווזות יש להם נקב מתולדתם בעצם הגלגולת וכשהוא נקב קטן הוא מכשיר אך אם הוא גדול אינו מכשיר כ"א בהפ"מ יעו"ש והב"ד פ"ת או' ב' יעו"ש. נמצא בדין זה דיש חילוקי דעות וע"כ כל עיר יעשו כמנהגם ונהרא נהרא ופשטיה.

== לז ==

לז) '''תרנגול''' שנשכו עכבר גדול שקורין ראט"ץ על ראשו וקרע כרבלתו ודאי דעכבר אינו דורס אך דאין להשהות י"ב חודש אלא לשוחטו מיד ולבדוק עצם הגלגולת שבזה גם אנו בקיאין ואם ניקב העצם איכא למיחש לקרום ובהא אין אנו בקיאין אבל לשחטו אחר זמן איכא למיחש שמא ניקב העצם והבריא. תשו' חת"ס חי"ד סי' נ"ח ונ"ט יעו"ש. פ"ת או' ד'.

== לח ==

לח) '''תרנגולת''' שניקב או נשבר עצם קדירת המוח ואח"כ עלה עצם בנקב או נתחבר סדק השבר ונסתם כאשר בראשונה עד שאין ניכר בראשו שום סדק ולא נקב כלל בשל ישראל יש להקל ולהכשיר. מהריק"ש בס' אהלי יעקב סי' קכ"ד. אמנם הפר"ח או' ח' השיג על דבריו ואסר. וכן הסכים התב"ש סוף הסי' לאסור כדברי הפר"ח. שפ"ד או' ז' זר"א יו"ד בקיצור טרפיות שלו או' ד' מחב"ר או' ד' חכ"א כלל ט"ו או' ג' שער המים בסוף הסי' זב"ת או' ך' בי"צ בתה"ב או' ב' קומץ בסוף הסי' עיני הכהן סי' ב' או' ט"ו. תו"ז סי' ל"ז או' ח' זבחי צדק או' כ"ו.

== לט ==

טל) '''אבל''' אם יש לתלות בהא שנברא כך מתחלת ברייתו יש להכשיר. זר"א שם. זבחי צדק או' כ"ז.

== מ ==

מ) '''ואפי'''' בבהמה שניקב עצם הגלגולת וספק יש בה כסלע או לאו ולא הספיק לבודקה ואח"כ נתחבר ונקשר יפה כבראשונה כמעשה דמהריק"ש יש להטריף. שפ"ד שם. בי"צ בתה"ב שם. עיני הכהן שם. זבחי צדק או' כ"ח.

== מא ==

מא) '''מעשה''' בראש כבש א' שהקרן שלו היה מתנדנד והיה יוצא ממנו תולעים והעור והבשר שבסביבות הקרן ג"כ התליעו וחתכו את הקרן ואת העור ואת הבשר הנז' וראו שעצם הגלגולת קיים ואין בו שום ריעותא והתירו בשופי. זבחי צדק או' ל' והוא פשוט ממ"ש לעיל או' ל"ה יעו"ש.

דיני הפסד מרובה''' 

א) '''הפסד''' מיעט הוא כמו כבד של תרנגולת וכל מה שהוא יותר מזה הוי הפ"מ וזהו לעני אבל לעשיר כל מה שמפסיד קצת יותר משתות בקרן הוי הפ"מ. נחלת שבעה סי' נ"ה. וכ"כ הפרמ"ג בהקדמה ליו"ד בכללים בהוראת או"ה או' ז' דהפ"מ הוא שיפסיד שתות מהקרן ולעני בדבר חשוב. וכ"כ השו"ג סי' כ"ג או' י"ז דהפ"מ הוא כל זמן שמפסיד שתות מהקרן. אמנם הרב שבו"י בקו' סולת למנחה שבסוף תו"ח כלל ל"ח דין ב' כתב להשיג על דברי נ"ש הנז' וכתב דהכל לפי הזמן והמקום והעשיר לפי עשרו והעני לפי עוניו וגם לפי ענין ההוראה אם יש בו הרבה צדדין להקל או לא יעו"ש. וכ"כ בתשו' הר הכרמל חי"ד סי' ט"ו והב"ד פ"ת או' ב' זכ"ל חי"ד באו' ה' וכ"כ בי"צ סי' ט"ל חלק י"ב או' א' מקדש מעט בכלל הפ"מ או' א' מנ"י סי' ט"ל ענף י"ט או' ב' זבחי צדק סי' ל"ה בדיני הפ"מ או' א'.

ב) '''והגם''' שהרב סולת למנחה דחה דברי הנ"ש מ"מ היכא דיש פו' שמתירין בדין א' אף בהפסד מועט והרוב ס"ל דבעינן הפ"מ אפשר לסמוך על דברי הנ"ש הנז' דבשתות מן הקרן חשוב הפ"מ ולפ"ז אצלנו כל טריפה הנמצאת נראה דחשוב הפ"מ דהגוים אינם קונים הטריפות אלא בזול. שו"ת זר"א ח"ב חי"ד סי' י"ג. זבחי צדק שם או' ב' ואו' ג' ובמדינות פולין ודאי בבהמה גסה יש הפ"מ. בל"י סי' מ"ח או' ט"ז. וכ"כ דע"ק בכלל הפ"מ או' ה' ומזה תקיש לכל מדינה ומדינה דכל היכא שהטריפות נמכרות בזול והבהמה של ישראל חשוב הפ"מ. מיהו הכל לפי ראות עיני המורה והזמן.

מא) '''ג) ולא''' מקרי הפ"מ אלא היכא דמפסיד מן הקרן אבל אם אין מפסיד מן הקרן אעפ"י שמפסיד כל הריוח לא מקרי הפ"מ. ש"ך ססי' רמ"ב בקיצור הנהגת הוראת או"ה או' ג' דע"ק בכלל הפ"מ או' א' וכן מתבאר ממ"ש לעיל או' א' יעו"ש.

מא) '''ד) וכתב''' שם דע"ק דהטפול שהיה למוכר בבהמה יש לחשבו עם הקרן דהיינו כמה היו נותנין עבור טפול כזה יעו"ש אמנם בפר"ח סי' ט"ל או' כ"ז לא משמע כן שכתב אין דומה הפסד מן הכיס להפסד ריוח שמפסיד השוחט שכירותו יעו"ש. מקדש מעט שם או' א' אמנם אם קנה שעורים לצורך הבהמה וכיוצא ודאי זה נחשב מהקרן כיון שמפסיד מכיסו. זבחי צדק שם או' ה'.

ה)וכן''' אם קנה בהמה או תרנגולת קטנים והיו נזונים מברכת הבית או שהיו כחושים ונעשו שמנים הא ודאי שכל זה נקרא קרן כיון שבשעת שחיטה היו שוים כך. זבחי צדק שם או ו'.

ו) '''ראובן''' שקנה בהמה מן השוק ד"מ שקנה בעשרים ונתאנה בה ואינה שוה אלא ט"ו לא חשבינן הקרן אלא ט"ו. זבחי צדק שם או' ז'.

ז) '''הפסד''' מועט אפי' שאינו מן הקרן כ"א מן הריוח כגון שצריך לזלזל במכירה קצת אם הוא שעת הדחק לצבור בבשר אף בחול שתיהם יחד מצטרפין להיות נקרא הפ"מ אבל בלא דוחק לבשר אף שהבעל דבר יפסיד כל הריוח וגם מהקרן קצת ע"י שימכור לגוי אין להקל. בית אפרים סי' ט"ל או' קל"ז. קומץ בפתיחה אחר פתיחה ד' מנ"י שם או' ג' זבחי צדק שם או' ח'.

ח) '''לכבוד''' שבת ויו"ט אפי' לעשיר הוי כהפ"מ. מור"ם ז"ל בהקדמה לספרו תו"ח. ש"ך ססי' רמ"ב בקיצור הנהגת הוראת או"ה או' ג' פר"ח סי' ט"ל או' כ"ז. פרמ"ג בהקדמה ליו"ד בכללים בהוראות או"ה או' ז' קומץ שם או' ד' זבחי צדק או' ט'.

ט) '''וכתב''' מהר"י מינץ בתשו' סי' ט"ו דעני כל ימות החול ועשיר בע"ש שוין הן ומ"מ המנהג לומר הטעם זה מפני עוניו וזה מפני כבוד שבת כדי שלא יתמהו שלפעמים אוסר ולפעמים מתיר עכ"ל. תו"ח בהקדמה שם. פר"ח שם. מנ"י שם או' ב' זבחי צדק או' יו"ד שם.

י) '''ולכבוד''' אורחים הוי כע"ש. מור"ם בהגה סי' ס"ח סעי' י"א. ש"ך ססי' רמ"ב שם. מנ"י שם או' א'.

יא) '''וכתב''' בתורת אשם כל מקום שהוזכר כבוד אורחים היינו שהם ראוים לכבוד כגון בעלי תורה או בעלי שם טוב ומע"ט או עני בן טובים או עשירים שראוי לכבדם שאינם עושים רעה ולא הגרועים שמהרה יפולו או הקבצנים שעוברים ושבים בשביל טרף ומזון שהם בכלל צדקה ואינם בכלל כבוד אורחים. וכתב עוד דלא מקרי אורחים אלא שנתארחו בביתו או שזימן אצלו אורחים שנתארחו אצל אחרים אבל לא כשזימן חבירו לסעוד אצלו דלא מקרי אורחים ולא הוי סעודת מצוה כדאיתא באו"ח סי' של"ג עכ"ל והב"ד סולת למנחה כלל ט"ו דין ג' וחלק עליו וכתב דיש לחלק הכא מסי' של"ג דהכא מה לי אורחים אחרים או בני עירו שזמן לסעוד אצלו אצא שכתב דודאי לכתחלה לא יזמן אצלו חבירו כשיודע שצריך להקל בענין הדחה או מליחה אבל אם כבר זמן או משום כבודם יש להקל כמו שאר אורחים וגדול כבוד הבריות יעו"ש. והב"ד מקדש מעט בכלל הפ"מ. זבחי צדק או' י"א.

יב) '''סעודת''' מצוה הוי ככבוד שבת ואורחים. כ"מ בתורת אשם וסל"מ שם. וכ"כ מק"מ שם. מנ"י שם. זבחי צדק שם או' י"ב. וצורך גדול דינו כהפ"מ. מ"א באו"ח סי' רס"א סק"ו. גליון מהרש"א בסי' זה. מנ"י שם.

יג) '''לא''' מקרי לכבוד שבת אלא כשלא יש שהות לשחוט אבל אם יש שהות לשחוט ולהכין בשר אחר לא. ואם בודאי לא יכינו אחר לכבוד שבת אף שיש שהות הוי שפיר לכבוד שבת. דע"ק שם או' ז' מנ"י או' ב' זבחי צדק שם או' י"ג.

יד) '''כל''' היכא דמתירין לצורך ע"ש אם ניתותר לחול לא מסתבר לאסור אח"כ הואיל ואשתרי אשתרי. מש"ז סי' צ"ד סוף או' ט' וכ"כ בשו"ת נטע שעשועים ססי' י"ב. מק"מ שם. מנ"י שם. וכן אם הותר דבר א' משום הפ"מ ונאכל רובו ונשאר ממנו רק קצת ובזה הנשאר אין בו הפ"מ אינו חוזר ונאסר. מק"מ שם. זבחי צדק שם או' י"ד.

טו) '''עובדא''' הוה בע"ש ששחטו מה שצריך להם בבקר והיה דוחק בבשר ונמצא דין א' שאין להתיר אלא בשעת הדחק והתירו ואחר שעה שחטו עוד הקצבים בהמות הרבה והיה הבשר בריוח הרבה ואין דוחק כיון דאשתרי אשתרי. זבחי צדק או' ט"ו.

טז) '''אם''' באו יחד עני ועשיר ושאלו על דבר אחד שאין להתיר אלא בהפ"מ ולעני איכא הפ"מ ולעשיר ליכא הפ"מ הואיל ומתירין לעני מתירין גם לעשיר. מק"מ שם או' ב' זבחי צדק או' ט"ז.

טוב) '''שני''' חששות שכל א' אין לו היתר רק בהפ"מ ואירע ב' החששות יחד בדבר א' אף בהפ"מ אין להכשיר. ויש מקילין בזה בהפ"מ ושעת הדחק יחד ואין להקל בזה רק כשהחומרא הוא רק ממנהגא ולא מדינא. דע"ק שם או' ח' מנ"י שם או' ד'.

חי) '''אם''' אירע קצב א' שחט ב' בהמות או ג' והיה שם דין א' בכל הב' בהמות שאין להכשיר אלא בהפ"מ ואם נעריך כל בהמה בעצמה ליכא הפ"מ אבל אם נצרף הב' בהמות יחד הוי הפ"מ יש להקל. תשו' רע"א סי' מ"ג ובמפתחות שם. פ"ת או' ב' מק"מ שם. זבחי צדק או' י"ז.

יט) '''אבל''' אם היו הג' בהמות של ג' בני אדם פשוט דאפי' באו כולם בב"א לפני המורה וצריך לפסוק על כולם דטריפה לא הוי הפ"מ ואין להקל וה"ה אפי' בהמה א' והיא של שותפין ואולו היתה של אחד היה הפ"מ רק השתא שהיא של שותפין אין להקל כיון דלכל א' לא הוי הפ"ש. פ"ת שם. מיהו הרב מק"מ שם כתב עליו דלדברי הנ"ש שכתבנו לעיל או' א' אין לדבריו מקום ואפי' לדעת הסל"מ שם ליתא לדבריו יעו"ש. ור"ל דאם אחד מהשותפים עני גם להעשיר יש להקל כמ"ש לעיל או' ט"ז אך אם שניהם שוים יש לדבריו מקום לדעת הסל"מ שם. מנ"י שם בלק"י או' י"ח.

ך) '''כתב''' בס' טו"ט ודעת תניינא בתוך סי' פ"ט הורה המורה להתיר שלא בהפ"מ במקום שצריך הפ"מ ונתערב הדבר או נתבשל בכלים ונעשה עי"ז הפ"מ לא מהני דלא אמרינן כדאי הוא לסמוך עליו בשה"ד רק אם מקודם הוא שעה"ד לא כשאח"כ ע"י הוראתו נעשה שעה"ד עכ"ד. ולאו מחוור דכיון דהתערובת ובישול נעשה עפ"י הוראת חכם אף דהיה בטעות שוגג גמור הוי כמ"ש הט"ז סי' צ"ט סק"ט ומ"א בא"ח סי' שי"ח סק"ג וא"כ למה לא יועיל מה שהוא עתה הפ"מ וע"כ יש להכשיר. מק"מ שם. לק"י שם. זבחי צדק או' י"ט.

כא) '''אם''' בא להמורה שאלה שמותרת בהפ"מ והאיש עשיר הוא ולא הוי לדידיה הפ"מ אם יוכל המורה להכשיר ולומר לשואל לתתה לעני. דעת שואל ומשיב מה"ת ח"ד סי' קכ"ח לאסור אבל המנ"י שם בלק"י או' ח' ובשו"ת שבסוף הספר דף ע' ע"א כתב בשם הגאון ר' יהושע ליב להתיר אלא שכתב שצריך להודיע לעני משום גניבת דעת כי שמא אף שהוא עני לא יאכל מה שהוא טריפה לעשיר יעו"ש וכן הסכים הרב זבחי צדק שם או' כ"א.

כב) '''כתב''' הרב ראש אפרים סי' ל"ז או' צ"ה דכשהותר לצורך גדול לא הותר אלא לזה שיש לו צו"ג אבל לא לאחרים אלא א"כ יש להם צו"ג כגון אורחים וכבוד שבת. וכתב עליו דע"ק שם או' יו"ד א"כ צ"ע איך מתירין בכמה דברים בהפ"מ בעניני טרפיות מה שיהיה הפסד לטבח דמ"מ איך הותר לקונים לקנות הא לגבי דידהו לאו הפ"מ הוא וצ"ל דאם נטריף לטבח יתייקר שער הבשר וגם יהיה דוחק לקונים ובפרט שהטבח כשלוחן של קונים לשחוט ומתכוין בשבילם עכ"ל. אכן בתשו' בית שלמה חי"ד סי' קפ"ח הב"ד דע"ק הנז' והשיג עליהם דמלבד דדברים רחוקים הם תמוה דהא במקום שצריך הפ"מ לא מהני שעה"ד וא"כ הקושיא במקומה עומדת דהא לקונים אין הפסד כלל ושה"ד לחוד לא מהני אלא ודאי דהולכין רק אחר בעל השאלה שהשאלה שלו דאם יש לו הפ"מ מותר בכל העולם יעו"ש והב"ד מנ"י בלק"י שם או' ח' וכתב דבקו' התשו' בהשמטות הדע"ק סי' מ"ג השיב ע"ד הב"ש הנז' שהדברים הנז' אינו מהדע"ק אלא רק מהגהו' וכו' ומ"מ בגוף הדין צידד להתיר כיון דמה שמקילין בהפ"מ הוא רק מחמת דהטרפות הוא רק חומרא י"ל דכל שיהיה הפסד לישראל לא קבלו החומרא אך דוקא כשלא פשע הטבח בזה לקנות בכוון בהמה כזו אבל אם פשע והכניס עצמו לקנות בהמה כזו שיהיה עליו השאלה אין הקונים רשאים לקנות ממנו במידי דאין לו היתר רק בהפ"מ יעו"ש. והב"ד זבחי צדק שם או' כ"ב. ולפ"ז כיון דהקונים אינם יודעים מזה צריך השוחט להשגיח דאם פשע הטבח לקנות בהמה כזו אין להתיר לו בהפ"מ מרובה למכור לאחרים.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: יורה דעה]]