עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/כח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] השוחט חיה או עוף צריך לכסות דמו.''' והטעם כתוב במד"ר פ' בראשית לפי שקברו את הבל ונתן להם הקב"ה שכרן ב' ברכות שמברכין עליהם אחד לשחיטה וא' לכסוי הדם יעו"ש ור"ל כשם שהם קברוהו וכסו את דמו כך שכרם שדמם טעון כסוי מדה כנגד מדה.

== ב ==

ב) '''שם. צריך לכסות דמו.''' יזדרז לכסות מיד דק"ל חביבה מצוה בשעתה מיהו אם לא כיסה מיד וכיסה אח"כ קיים מ"ע כהלכתה אלא דלא חיבב מצוה בשעתה. ואם לא כיסה מיד וכיסה אחר זמן מועט אכתי מיקרי מצוה בשעתה אלא דאינו בכלל זריזין מקדימים למצות. מחב"ר או' א' זבחי צדק או' א'.

== ג ==

ג) '''שם. צריך לכסות דמו.''' וגם באפר חם מותר לכסות. ט"ז באו"ח סי' תצ"ח ס"ק ט"ו. והדע"ק בסוף סי' זה כתב דאין לבשל הדם או למלוח קודם הכיסוי ולכן נכון שלא יהא האפר יד סולדת בו. וכתב עליו בגידולי הקדש שם או' ו' דבזה נתקשו קצת לומדי תורה דהוא היפך דברי הט"ז הנז' וכתב ליישב דדוקא עפר התחתון אין לכסות באפר חם דהא בע"כ שוהה מעט קודם שיכסה למעלה ונמצא בשעת הכסוי שלמעלה כבר מבושל הדם ע"י אפר דלמטה אבל עפר העליון שרי לכסות באפר חם יעו"ש והב"ד מנ"י בלק"י או' קנ"ז. זבחי צדק או' ב' וכתב שם הזבחי צדק ולכן יש להזהיר להשוחטים שלא למצות דם השחיטה בכירה שיש בה אש ועפר שהיס"ב.

== ד ==

ד) '''אם''' אחר ששחט הקדיש את הדם חייב לכסות מפני שקדמה מצות כסוי להקדש. כך שנינו בתוספתא. וה"ה אם הקדיש את החיה או העוף אחר ששחט. הרמב"ם פי"ד מה' שחיטה ה' ג' כנה"ג בהגה"ט או' ה' זבחי צדק או' ג'.

== ה ==

ה) '''שם. בין צדן עתה וכו'''' דת"ר אשר יצוד אין לי אלא אשר יצוד צודים ועומדים מאליהן מנין כגון אווזים ותרנגולים ת"ל ציד מ"מ אם כן מה ת"ל אשר יצוד למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת. חולין פ"ד ע"א. ופירש"י אלא בהזמנה הזאת כאלו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר שמא יעני עכ"ל והביאו ב"י. ט"ז סק"א.

== ו ==

ו) '''שם בהגה. אבל השחיטה כשרה וכו'''' אפי' לעצמו. וכ"ה בד"מ וכן דעת ב"י ורש"ל פ' כסוי הדם סי' א' ושאר האחרונים דלא כהב"ח שאוסר לעצמו. ש"ך סק"ג. פר"ח או' ג' לה"פ או' ב' בל"י או' א' כריתי או' א' שמ"ח או' ב' זבחי צדק או' ד'.

== ז ==

ז) '''מיהו''' היכא דהעם פרוצים במצות כסוי שאינם מכסים כדין או שאינם מברכין על הכסוי או על השחיטה יש לקנוס ולחייב מלקות וגם יש לאסור השחיטה להעובר משום מגדר מילתא. ש"ך שם. בל"י שם. שמ"ח שם. שפ"ד או' ג' זב"ת או' ד' זבחי צדק או' ה' וכ"כ לעיל סי' י"ט או' א'.

== ח ==

ח) '''ואפי'''' רק אותו השוחט פרוץ במצוה זו יש לקנוס ולהלקות ולאסור הבשר על העובר משום מגדר מילתא. שמ"ח שם. שפ"ד שם. זבחי צדק או' ו'.

== ט ==

ט) '''[סעיף ב'] חייב לברך קודם שיכסה וכו'''' כמ"ש בפסחים ז' ע"ב כל המצות מברך עליהם קודם עשייתן. ואם לא בירך קודם כסוי לא יברך אחר כסוי. שמ"ח ותב"ש או' ג' דלא כפר"ח. וכן הסכים המש"ז או' ג' משום סב"ל. זב"ר בתמידים או' ז' מנ"י או' ב' זבחי צדק או' ז' ומשמע מדברי הפו' הנז' דגם תוך כדי דיבור אין לברך אחר שכיסה והגם דדעת הקומץ או' ב' יכול לברך תוך כדי דיבור דהכסוי וכן נוטה דעת המנ"י בלק"י או' ז' מ"מ אנן ק"ל סב"ל אפי' כנגד מרן ז"ל ואפי' כנגד הרוב כמ"ש באו"ח סי' י"ח או' ז' יעו"ש אלא יש לברך בלבו או בלתי שם ומלכות. ועיין לעיל סי' י"ט או' ו'.

== י ==

י) '''שם. על כסוי דם בעפר.''' אע"ג דלא מצינו בשום מקום שמזכירין פרט המצוה בברכה אלא דרך כלל וא"כ היה די לומר על כסוי דם לחוד מ"מ הכא שאני שעושה ב' מצות דהיינו כסוי שלמטה מן הדם ושל מעלה וזה נלמד מן בעפר ע"כ צ"ל בעפר להורות על שני המצות. ט"ז סק"ג. אבל הרמב"ם ושאר גדולים הביאו הנוסח על כסוי הדם וכן הרשב"ץ ביבין שמועה. וכתב הכנה"ג ודינא דחיי שכן המנהג במקימו לומר על כסוי הדם ותו לא. אבל הש"ך ס"ק כ"ט כתב דמנהגם לומר על כסוי הדם בעפר ובספרו הארוך הביא כן מהרוקח והגאונים והתשב"ץ ומהרש"ל עי"ש וכן מנהג ארץ הצבי ומצרים כמרן ודעמיה לומר על כסוי הדם בעפר. ונהרא נהרא ופשטיה. מחב"ר או' ב' ומיהו מ"ש וכן המנהג וכו' לומר על כסוי הדס בעפר היינו לומר תיבת בעפר ג"כ אבל לענין תיבת הדם בה"א אדרבא נוסח הש"ע בלא ה"א אלא זהו כפי נוסחא אחרת שנכתוב באו' שאח"ז.

== יא ==

יא) '''שם. על כסוי דם בעפר.''' וכ"ה הנוסח בטור ובשחיטות מהרי"ו סיף ה"ש. לבוש. יש"ש פ' כסוי הדם סי' י"ב. שמ"ח או' ג' חכ"א כלל ח' או' ד' קומץ או' ב' אהל יצחק סי' כ"ד או' י"א. מנ"י או' ב' מיהו בתוספתא דברכות פ"ו או' ט"ז הנוסח על כסוי הדם בה"א. וכ"ה הנוסח בהרמב"ם פי"ד מה"ש ה' א' כלבו סי' ק"ח. רוקח סי' ש"פ. כנה"ג בהגה"ט או' ח' בן א"ח פ' וילך או' ג' ונהרא נהרא ופשטיה.

== יב ==

יב) '''ואם''' אמר רק על כסוי דם ולא אמר בעפר יצא. חכ"א שם. והוא פשוט כיון דאיכא כמה גאונים דסברי דאפי' לכתחלה י"ל רק על כסוי הדם בלתי תיבת עפר כמ"ש לעיל או' יו"ד וא"כ אף היכא דנהיגי לומר על כסוי הדם בעפר אם לא אמר תיבת בעפר פשיטא דיצא.

== יג ==

יג) '''וקודם''' הברכה י"ל לשם יחוד קבה"י וכו' הריני בא לקיים מ"ע של כסוי הדם כש"ה ושפך את דמו וכסהו בעפר לתקן את שורש מצוה זו וכל תרי"ג מצות הכלולות בה במקום עליון. ויהי נועם וכו'.

== יד ==

יד) '''בעפר''' הבי"ת בסוגל ולא בשווא. מש"ז או' ג' מנ"י או' ב' זבחי צדק או' ט'.

== טו ==

טו) '''שם הגה. מי ששחט פעם הראשון מברך שהחיינו על הכסוי.''' מיהו הפר"ח או' ה' כתב דלענין דינא כיון שהתו' והרשב"א מסכימים שלא לברך ודבריהם נראים עיקר ועוד דספק ברכות להקל הכי נקטינן ודלא כהגה יעו"ש. וכ"כ הבל"י או' ב' וכ"כ בתשו' בעי חיי הי"ד סי' כ"ב דאין העולם נוהגין לברך דאינה מצוה שיש עליה שמחה ודלא כהרב דמש"א יעו"ש. תו"ז סי' ד' או' ז' גם הריק"ש כתב על דברי רמ"א הנז' דלא נהגו כן ולא הוזכר בתלמוד. זב"ת או' ז'. וכ"כ השפ"ד או' ה' דודאי אין להכניס עצמו בספק ברכה. וכ"כ הקומץ או' ג' דלהוציא עצמו מפלוגתא יש להדר אחר כלי או פרי חדש ולברך עליו ולכוין גם על הכסוי ואם לאו לא יברך דסב"ל. וכ"כ מנ"י או' ב' וכ"כ זבחי צדק או' י"א דמנהג בגדאד יע"א שלא לברך שהחיינו על הכסוי. אמנם אם יש מקום שנהגו לברך אין מזניחין אותם דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל וכמ"ש באו"ח סי' ז' או' ב' יעו"ש.

== טז ==

טז) '''[סעיף ג'] כוי שהוא ספק חיה וכלאים הבא מבהמה וחיה צריך לכסות דמן וכו'''' משמע דבין תיש הבא על הצביה ובין צבי הבא על התשיה בשניהם צריך לכסות ואין מברך. וכ"כ הב"ח. וכ"כ הדרישה או' א' דאפי' תיש הבא על הצביה דאמו חיה צריך לכסות ואינו מברך. וכ"כ הרב מטה אשר סי' י"ח דאפי' תיש הבא על הצביה דאמו חיה ג"כ אין לכסות ביו"ט וגם אין מברכין עליו ודלא כרש"ל וט"ז וש"ך אלא כס' הב"ח והדרישה ודעמייהו יעו"ש וכ"פ בס' בית מאיר. זבחי צדק או' י"ב.

== יז ==

טוב) '''שם. ואינו מברך.''' דשמא מין בהמה הוא והוי ברכה לבטלה ועובר על לא תשא וכו' לבוש.

== יח ==

חי) '''שם. ואין שוחטין אותם ביו"ט.''' דכיון שצריך לכסותן וביו"ט אינו רשאי לכסותן לא ישחוט לכתחלה ש"ך סק"ח. פר"ח או' ז' לה"פ או' ו' זב"ת או' יו"ד.

== יט ==

יט) '''שם. ואם שחטן אינו מכסה דמן.''' ואפי' יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא דאל"כ לא היו מטריחין לכסות דמו ביו"ט ויבא להתיר חלבו. ש"ע או"ח סי' תצ"ח סעי' י"ח. ועי"ש בהגה שכתב דאם שחטו באמצע החצר מותר לכסותו אם יש לו עפר מוכן יעו"ש ובדברינו לשם.

== כ ==

ך) '''שם. ובלילה אם רישומו ניכר יכסנו.''' ואינן יכולין לקבל הדם בכלי לכסותו בלילה שאין שוחטין לתוך כלים. טור. והטעם כמ"ש לעיל סי' י"א סעי' ג' שלא יאמרו מקבל הדם לזורקו לעכו"ם יעו"ש. וכתב הב"ח דבזה"ז בדיעבד אם שחטו ביו"ט יכול לקבל הדם בכלי אפי' לכתחלה ומ"מ יותר טוב ליתן עפר וצרורות בכלי קודם קבלה יעו"ש והב"ד הש"ך סק"י. אבל הדרישה כתב דאפשר דגם בזה יש חשש מפני הרואה שיאמר שלוקח עפר לכסות בו דם הכוי בצווי חכם שהורה לו כן ויבואו להתיר חלבו. וכ"כ דמש"א. כנה"ג בהגה"ט או' י"ד. בל"י או' ג' וכן הסכים השמ"ח או' ד' ובתב"ש או' ז' מ"א באו"ח סי' תצ"ח ס"ק ל"ד. מנה"ז כלל כ"ג בעשרון או' יו"ד. זב"ר סי' י"ט במוספים או' ד'.

== כא ==

כא) '''כוי''' מחוסר אבר מותר לשוחטו ביו"ט ויקבל דמו בכלי ויכסנו בלילה כיון דאין מקריבין מחוסר אבר לעכו"ם. שש"א סוף או' ג' זבחי צדק או' ט"ו. ומיהו לפי הטעם שכתבנו לעיל או' י"ח נראה דגם בכה"ג אין לעשות כן לכתחלה.

== כב ==

כב) '''[סעיף ד'] הבו"פלו נהגי שלא לכסות דמו.''' והוא מריא הנאמר בפסוק. ב"י. לבוש. זב"ת או' י"ד. והוא המין שקורין בערבי '''ג'אמוס ''' והוא גדול מהשור ודומה לו. כ"כ הראב"ע בעמוס סי' ה' פסוק כ"ב. וכ"כ בישעיה סי' א' פסוק י"א. וכן פירש רלב"ג במלכים א' סי' א' פסוק יו"ד וז"ל ומריא הוא מין ממיני הבקר השמנים והגדולים עכ"ל וכן בשרש שרש מרא כתב מין ממיני בקר הגדולים וכ"כ הרמב"ם פ"א מה' מ"א ה' ח' כגון שור הבר והמריא שהם ממין השור עכ"ל והב"ד זבחי צדק או' ט"ז. ועיין לקמן סי' ף' סעי' ג' וסי' רצ"ז סעי' ז'.

== כג ==

כג) '''שם הגה. ויש מסתפקין בבו"פלו וכו'''' שאומרים שהוא כוי. ד"מ או' א' בשם שחיטת מהרי"ו. ביאור הגר"א או' ז' ולפ"ז אין לשחטו ביו"ט כמו הכוי.

== כד ==

כד) '''שם בהגה. ע"כ טוב לכסותו בלא ברכה.''' ומצוה לשמוע לדברי הגאונים לכסותו כמשפט הכסוי אלא שלא לברך מספק דדילמא אין זה בו"פלו האמור בדברי הגאונים. פר"ת או' ו' זב"ת או' ט"ו.

== כה ==

כה) '''שם בהגה. או לשחוט עוף וכו'''' אצל הבו"פלו ולא ע"ג דם הבו"פלו. ט"ז סק"ה. ש"ך ס"ק י"א. פר"ח או' י"א. לה"פ או' ט' בל"י או' ד' שמ"ח או' ד' זב"ת או' ז' זבחי צדק או' י"ז.

== כו ==

כו) '''שם בהגה. או לשחוט עוף וכו'''' ועיין בתשו' זכרון יצחק סי' ק"י שכתב דהרמ"א דקדק בלשונו וכתב לשחוט עוף ולא כתב חיה או עוף והיינו משום דעיקר מצות כסוי לכסות תיכף כשיצא הדם מהנשחט וכו' יעו"ש. פ"ת או' ב' ועוד י"ל דנקט עוף משום שהוא מצוי יותר מן החיה. ויברך על הכסוי ויכוין על הבו"פלו ויכסה דם העוף תחלה ואח"כ דם הבו"פלו דשמא אינו חייב ויהא הפסק בין הברכה לכסוי. וה"ה בשוחט את הכוי או את הכלאים אם אפשר יש לשחוט עוף אצלו ויכוין עליו.

== כז ==

כז) '''[סעיף ה'] צריך שיהיה למטה עפר תיחוח.''' דא"ר זירא השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה. חולין פ"ג ע"ב. ב"י. לבוש. ט"ז סק"ו.

== כח ==

כח) '''שם. צריך שיהיה למטה עפר תיחוח.''' ועפר דלמטה צריך שיהיה כמו עפר דלמעלה בכל הלכיתיו דבר שמצמיח או שיהא נקרא עפר. מש"ז או' י' זב"ר סי' י"ט בתמידים או' י"ח. מנ"י או' ה' זבחי צדק או' י"ח.

== כט ==

כט) '''שם. צריך שיהיה למטה עפר תיחוח.''' ומשמע מדברי רש"י חולין פ"ג ע"ב שצ"ל הדם מכוסה בעפר תיחוח גם מן הצדדין. וכ"כ מנ"י בלק"י או' כ"ח בשם הדע"ק. זבחי צדק או' י"ט.

== ל ==

ל) '''שם. וצריך להזמינו בפה.''' פי' העפר דלמטה צריך להזמין בפה לשם כסוי היכא דמצא עפר תיחוח דאל"כ לא עביד מידי. וכן כשנותן הוא לשם עפר תיחוח חשיב כהזמנה {{ממ|ר"ל וא"צ לומר בפה}} והי"א ס"ל דאם מצא עפר תיחוח ושחט עליה די בכך אבל עפר שלמעלה לכ"ע צריך שיתן היא. ש"ך ס"ק י"ב. שפ"ד או' י"ב.

== לא ==

לא) '''שם. וצריך להזמינו בפה.''' ועפר למעלה ודאי ניטל בידו זה הוא הזימון וא"צ לומר בפה שעושה לשם כסוי. שפ"ד שם.

== לב ==

לב) '''שם. וצריך להזמינו בפה.''' שיאמר קודם שחיטה עפר זה יהיה לי לצורך כסוי הדם. שמ"ח או' ו' קומץ או' ב' אהל יצחק סי' כ"ד בלק"י או' ה' זב"ר סי' י"ט בתמידים או' כ"א. מנ"י או' ה' זבחי צדק או' כ"א.

== לג ==

לג) '''וה"ה''' אם מצא עפר מוכן ומשמש בו בידו כאלו הכינו לכך וא"צ הזמנה בפה. זבחי צדק או' כ"ב.

== לד ==

לד) '''שם. וי"א שאין צריך.''' העיקר כמו שסתם מרן ז"ל שצריך להזמינו ודלא כפר"ח. ער"ה או' ט' וכ"פ הלבוש כסתם הש"ע. וכ"כ התב"ש או' יו"ד דכיון דאו' הוא צריך לחוש לדעת רש"י והנמשכים אחריו דס"ל דצריך. וכ"כ זבחי צדק או' ך'.

== לה ==

לה) '''שם. וי"א שא"צ.''' ולא פליגי אלא למצוה מן המובחר אבל בדיעבד פשיטא דלכ"ע א"צ שיתן הוא אפי' עפר שלמעלה דהא כסהו הרוח בסעי' י"א פטור מלכסות והוא משנה שלימה. ש"ך ס"ק י"ב. אבל השמ"ח או' ו' כתב אם שחט ע"ג עפר המונח כבר ולא הזמינו בפה ועדיין לא כיסה למעלה דיש להחמיר היכא דאפשר לגרר הדם וליתנו לתוך עפר שהזמין ולכסותו בברכה ואם כבר כיסה למעלה פטור. וכ"כ אהל יצחק סי' כ"ד או' ב' ובלק"י או' ז' זב"ר סי' י"ט או' ד' מנ"י או' ה' זבחי צדק או' כ"ג.

== לו ==

לו) '''[סעיף ו'] מכסה בידו או בסכין.''' ר"ל בקתא של סכין אבל לא בראשו דשמא יפגום אותו. ט"ז סק"ז. ש"ך ס"ק י"ג. פר"ח או' י"ד. מש"ז או' ז'. וכ"כ האחרו'

== לז ==

לז) '''ושוחט''' שמכסה בלהב של הסכין דהיינו בצד החוד יש להעבירו. מש"ז שם. או' כ"ה.

== לח ==

לח) '''שם. או בכלי אחר.''' או בקיסם. כנה"ג בהגה"ט או' ט"ז.

== לט ==

טל) '''שם. אבל לא ברגלו וכו'''' לאו דוקא ברגלו ממש ה"ה שאינו יכול לכסות ברגלו בסכין או בקיסם או בכלי אחר דתולדותיו כמוהו. כנה"ג שם או' י"ז. בל"י או' ז' זבחי צדק או' כ"ז.

== מ ==

מ) '''שם. אבל לא ברגלו וכו'''' ואחר הכסוי קיל לרמוז שם ברגל דכבר אזדא ליה מצותו שהרי אם נתגלה פטור מלכסות וא"כ לא שייך שיהיה מצות בזויות. וגם להטיל מי רגלים אין איסור ואחר שהכסוי אין ניכר שם אין עוד אף מדת חסידות מלהטיל. דע"ק או' ד' מיהו בס"ח סי' תתכ"ה כתב אחד שהיה שוחט עופות וכסה הדם ובא אחר ורצה להשתין מיד לשם ולא הניחו אמר עתה בעת כסוי הדם ברכתי לה' שם לכן לא יתכן להיות משתין או רוקק שם והדם מכוסה שם עכ"ל. וי"ל דהכא מיירי בעוד שעדיין הדם לח ולא נתייבש בתוך העפר והדע"ק מיירי אחר שנתייבש הדם ואינו ניכר וכן מדוקדק הלשון.

== מא ==

מא) '''והמקום''' להכין לכסוי צ"ל נקי ממ"ר ואף שמכסה הלחלוחית מ"מ יש לבחור מקום אחר למצוה. דע"ק שם. זבחי צדק או' כ"ט.

== מב ==

מב) '''[סעיף ז'] שחט ולא היה עפר למטה צריך לגרור וכו'''' ואם א"א לגרר מ"מ מכסה למעלה בברכה. שמ"ח או' ח' זב"ת או' כ"ד. אהל יצחק סי' כ"ד בלק"י או' ח' מנ"י או' ז' זבחי צדק או' ל'.

== מג ==

מג) '''ואם''' כיסה מלמעלה ולא היה עפר למטה מחייבין אותו לחזור ולגרור הדם ויתן עפר למטה ויחזור ויכסה ואינו מברך כיון שבירך פעם ראשונה. פר"ת או' יו"ד. שמ"ח או' י"ב. זב"ת שם. קומץ או' ז' זב"ר סי' י"ט או' ו' מנ"י שם. זבחי צדק או' ל"א.

== מד ==

מד) '''[סעיף ח'] מי ששחט הוא יכסה וכו'''' דת"ר ושפך וכסה מי ששפך יכסה שחט ולא כסה וראהו אחר מנין שחייב לכסות שנאמר ואומר לבני ישראל אזהרה לכל בני ישראל. חולין פ"ז ע"א.

== מה ==

מה) '''והשוחט''' קודם לכל אדם הילכך אם קדמו אחר וכיסה חייב ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה שביטל ממנו אלא שאין גובין בזה"ז. טור. וכן פסק בש"ע חו"מ סי' שפ"ב יעו"ש והוא מגמ' ותו' שם. יעו"ש. ועיין לקמן או' נ"ב.

== מו ==

מו) '''שם. מי ששחט הוא יכסה.''' השוחט אין לכבד לאדם אחר שמחזר לקיים מצות כסוי או אפי' לאדם גדול ממנו ומכבדו לעשות הכסוי זהו אסור. ש"ך בח"מ סי' שפ"ב. כריתי או' יו"ד. מחב"ר או' ח' ער"ה או' יו"ד. חכ"א בחלק בי"א שער או"ה סי' ז' זבחי צדק או' ל"ב.

== מז ==

מז) '''ואם''' מינהו בדרך שליחות ואומר לו בפיו עשה זאת בשליחותי מוחר דשלוחו של אדם כמותו ומקבל שכר כאלו הוא עשה המצוה. כריתי שם. מחב"ר שם. ער"ה שם. ומ"מ מצוה בו יותר משלוחו. מחב"ר או' ט' וכ"כ בברכ"י סי' רס"ד בשיו"ב או' א' ועוד לפי הנוסחא שהביא כנה"ג בהגה"ט או' כ"ג בתורת כהנים דיש להחמיר בכסוי דאין למנות שליח יותר מכל המצות משום דנראה דהמצות בזויות עליו שהוא אינו רוצה ללכלך עצמו בעפר. ער"ה שם. זבחי צדק או' ל"ג.

== מח ==

מח) '''ואם''' מכבד לאדם גדול ואומר לו שיהיה שלוחו ג"כ נראה דאין כאן פקפוק. ברכ"י בשיו"ב שם. ומחב"ר בסי' זה או' יו"ד. זבחי צדק או' ל"ד. אמנם לא ימכור המצוה בדמים כדכתיב אמת קנה ואל תמכור. שפ"ד בסוף הסי' וכ"כ האחרונים.

== מט ==

מט) '''וכן''' אם רוצה לפרקים לכבד במצוה זו לאדם נכבד והוא כבוד המצוה או אף אם אינו נכבד כ"כ רק שהמהדר יחזיק לו טובה עבוד כבוד זה ומכ"ש כששוחט אצל בעה"ב שרובם מקפידים ע"ז דיכול השוחט לכבדו. קומץ או' י"א. מנ"י או' יו"ד. ובפרט בעת שחיטת הכפרות בבית בה"ב שכמעט רובם ככולם מדקדקים שיניחו להם מצוה זו שיכול השוחט לכבדם. עשרון או' י"ג. זבחי צדק או' ל"ה. ועוד עיין בדברינו לאו"ח סי' תר"ה או' ט"ו.

== נ ==

נ) '''ונראה''' דכ"ז אם אינו שוחט אלא א' וע"ז אמרינן דמצוה בו יותר משלוחו אבל אם שוחט הרבה וכסה א' וקיים המצוה יכול לכבד אחרים בנשאר כדי לזכותם לקיים המצוה כי רצה הקב"ה לזכות את ישראל.

== נא ==

נא) '''ונראה''' שאין נכון לכבד במצות כסוי רק למי שהוא גדול ודאי ע"פ שערות כהלכה או שיש לו שהרי משחז"ל מי ששחט יכסה כ"ה מה"ת ובדאו' אין סומכין על החזקה וכיון שאין שליחות לקטן צ"ל הנשלח לכסות במקומו גדול ודאי בשערות ידועות אחר שנת י"ג. דע"ק או' ו' מנ"י שם.

== נב ==

בנ) '''שם. מי ששחט הוא יכסה.''' ומי שקדם וכסה לא טוב עשה וצריך לפייסו לשוחט. ט"ז סוף סק"ט בשם סמ"ק. לה"פ או' י"ג. בל"י או' ח' זב"ת או' כ"ו. ואפי' אם ענה אמן אחר ברכתו צריך לפייסו. קומץ או' י"ב. מנ"י או' י"א. ודין גזלן יש לו. פר"ת או' י"א. ולא יוכל המכסה לפטור עצמו במה שנותן לו עוף אחר לשחוט דזו מצוה אחרת היא והוי מעוות לא יוכל לתקון. תו' חולין פ"ז ע"א. וכ"כ הטור בסוף הסי' והב"ח. זב"ת שם. וגם לא יוכל המכסה לפטור עצמו ע"י שישחוט הוא עוף ויתן לשוחט הראשון לכסות דמ"מ המצוה שלו ואינו נותן אלא דרך שליחות כמ"ש נעול או' מ"ז.

== נג ==

גנ) '''ודוקא''' בכה"ג דמצות כסוי רמיא על השוחט שנאמר ושחט וכסה מי ששחט הוא יכסה אבל אם נתנו לו בהמה לשחוט ובא אחר ושחטה פטור דאם לא רצה לאכול בשר אינו חייב לשחוט. פרישה בח"מ סי' שפ"ב או' ד' ובספרו סמ"ע על הש"ע שם סק"ה. כנה"ג בהגה"ט או' ס' שו"ג במחו' או' ב' זב"ר סי' י"ט במוספים או' ו' זבחי צדק או' מ'.

== נד ==

דנ) '''שם. מי ששחט הוא יכסה.''' ואם איחר השוחט ולא כסה אחר שבדק הסימנים והסכין ואם היא חיה אחר שבדק ריאה שלה יש רשות לאחר לכסות. פר"ת או' י"א. זב"ת או' כ"ו. זבחי צדק או' ל"ז. וכן בשראה שהשוחט לא כסה והלך לו חייב הוא לברך ולכסות. קומץ או' י"ב. משמע הא אם עדיין עומד ומוכן לשחוט לא יוכל אחר לכסות ואפי' אם בדק הסימנים והסכין או אם חיה ובדק הריאה דאמרינן כונתו לגמור השחיטה ולכסות בפעם אחת.

== נה ==

הנ) '''ואם''' השוחט כיבד והזמין לאדם אחר לעשות כסוי הדם ובא אדם אחר וקדם וכיסה אין לחייבו דהשוחט אין יכול לחייבו דהא לא מנע ממנו המצוה דהוא נתנה לאחר והאחר אינו יכול לחייבו דבמה קנה זה המצוה של הכסוי דאי משום דהזמינו השוחט בדבור בעלמא אינו קונה. זבחי צדק או' ל"ק. ומ"מ לא טוב עשה לחטוף המצוה מחבירו וגם בלא דעת הבעלים.

== נו ==

ונ) '''שם. מי ששחט הוא יכסה.''' וה"ה העפר למטה הוא יתן. שמ"ח או' ט' קומץ או' י"א. דע"ק או' ה' זב"ר סי' י"ט בתמידים או' כ"ט. מנ"י או' יו"ד. זבחי צדק או' ט"ל. ואין זה אלא למצוה מן המובחר דמצוה בו יותר משלוחו אבל אם יש איזה סיבה יוכל לעשות שליח להזמין העפר דלמטה דשלוחו כמותו.

== נז ==

זנ) '''שם. ואם לא כיסה וראהו אחר חייב לכסות.''' בברכה. ט"ז סק"ח. שמ"ח או' ט' קומץ או' י"ב. זב"ר שם בתמידים או' ל"א. מנ"י או' י"א.

== נח ==

חנ) '''שם. וראהו אחר חייב לכסות.''' ואפי' אם ראהו ביו"ט חייב לכסות כמבואר בתוספתא והביאה השמ"ח שם. זב"ר שם. מנ"י שם. ודיני כסוי ביו"ט הלא הם כתובים בש"ע או"ח סי' תצ"ח ובדברינו לשם בס"ד.

== נט ==

טנ) '''[סעיף ט'] שחט מאה חיות וכו'''' ודין אם סח בין כסוי לכסוי או בין שחיטה לשחיטה וכיוצא עיין לעיל סי' י"ט סעי' ה' וסעי' ו' ובדברינו לשם או' מ"ב ואו' מ"ח ואו' מ"ט יעו"ש.

== ס ==

ס) '''[סעיף יוד'] השוחט ונבלע הדם בקרקע אם רישומו ניכר חייב לכסות.''' פי' אם היה עפר תיחוח יכסנו מלמעלה ודיו ואם לאו יגרור אותו וליתנו בעפר תיחוח ולכסותו בעפר תיחוח כמ"ש בסעי' ז' פר"ת או' י"ג. זב"ת או' ל' ודוקא שעדיין לא כיסה למעלה אבל אם כבר כיסה למעלה במקומו ולא גררו פטור. שמ"ח או' י"א. אהל יצחק סי' כ"ד או' ב' זב"ר סי' י"ט או' ט' מנ"י או' ח' זבחי צדק או' מ"ז.

== סא ==

סא) '''שם. אם רישומו ניכר.''' פי' מראה דם אדום או שחור. פר"ת או' י"ד. זב"ת או' כ"ט. זבחי צדק או' מ"ו.

== סב ==

סב) '''שם. חייב לכסות.''' בברכה. שמ"ח שם. שפ"ד בסוף הסי' אהל יצחק שם בלק"י או' ח' מנ"י שם. זבחי צדק שם.

== סג ==

סג) '''[סעיף יא'] כסהו הרוח פטור מלכסות.''' היינו אם כסהו עד שאין רישומו ניכר אבל אם רישומו ניכר חייב לכסות. פר"ת או' ט"ו. זב"ת או' ל"א. זבחי צדק או' מ"ח.

== סד ==

סד) '''שם. פטור מלכסות.''' ודוקא שכסהו בדבר הכשר לכסוי אבל בדברים הפסולים לכסוי צריך לכסות דלאו כסוי מקרי. פר"ת שם. זב"ת שם. וכ"כ השמ"ח או' י"ב דדוקא כשכסהו הרוח בדברים שמכסין בו וכן למטה היה כמו כן דברים שמכסין בו או שלמטה נבלע בקרקע אבל כסהו הרוח בדברים שאין מכסין בהם או שלא היה למטה דברים שמכסים בהם יש לגלותו ולגררו וליתן עפר למטה ומלמעלה ובלא ברכה. וכ"כ אהל יצחק סי' כ"ד או' ו' זב"ר סי' י"ט או' יו"ד. מנ"י או' ט' והגם דדעת הפר"ת סוף או' ט"ז לברך וכ"ה דעת הקומץ או' ט' כבר נודע דק"ל סב"ל ורק יברך בלבו או בלי שם ומלכות.

== סה ==

סה) '''שם. פטור מלכסות.''' ואם רצה לגלותו ולחזור ולכסותו מצוה קעביד. פר"ת או' ט"ז. וכ"כ השפ"ד או' י"ב דהרשות בידו לגלותו ולכסותו לקיים המצוה. זבחי צדק או' נ"ג וכתב ודלא כזב"ת.

== סו ==

סו) '''ואם''' חזר ונתגלה מעצמו אחר שכסהו הרוח או ע"י אדם נתגלה אפי' כסהו הרוח מעיקרא בדברים שמכסים בהם יכסנו כדינו ע"י עפר מלמטה אם לא היה למטה דברים שמכסים ועפר למעלה ובלא ברכה. שמ"ח שם. אהל יצחק שם. זב"ר שם. מנ"י שם.

== סז ==

סז) '''אבל''' אם ישראל כסהו כדינו וחזר ונתגלה בין מעצמו ובין ע"י מעשה פטור מלכסות. ומ"מ אין לכסות במקום התורפה שעשוי להגלות. גם אין לגלותו לכתחלה לצורך הדם רק שא"צ לשומרו. גם מותר לנקר חצירו ואם נתגלה נתגלה. שמ"ח או' י"ג. זב"ר שם. מנ"י שם. וכן הסכים המחב"ר או' י"א דאין לגלותו בידים לכתחלה ואין לשחוט באתרא דידעין שמתגלה מיד ולא כפר"ח שהסכים עם התו"ח יעו"ש. זבחי צדק או' נ"ו.

== סח ==

סח) '''שם. ואם חזר ונתגלה חייב לכסות.''' בלא ברכה. פר"ח או' י"ז. כריתי או' י"ג. מש"ז או' ט' חכ"א כלל ח' או' ח' בית יעקב סי' זה. פ"ת או' ד' זבחי צדק או' נ"א. וכ"כ לעיל או' ס"ה.

== סט ==

סט) '''ואפי'''' אם כסהו הרוח תכף ומיד שנפל ולא היה ראוי שום פעם לכסוי ונתגלה אפ"ה מכסה בלא ברכה. מש"ז שם. באר יעקב שם. ודלא כפר"ת או' ט"ז שכתב דבכה"ג מברך. והגם דהער"ה או' י"ב פסק דמברך וכ"כ מ"א באו"ח סי' תקפ"ו סק"ו אנן בדידן לא פסקינן הכי דסב"ל משום חומרא דלא תשא. זבחי צדק או' נ"ב.

== ע ==

ע) '''ומיהו''' אם יש לו עוף אחר ישחוט אצל זה ויברך על הכסוי ויכסה ואח"כ יכסה זה שנתגלה. באר יעקב שם. פ"ת שם. זבחי צדק או' נ"ג. וכן יעשה בכל מקום דאיכא ספק אם יברך אם אפשר ואם לא אפשר יברך בלבו או בלי שם ומלכות.

== עא ==

עא) '''שם. אבל אם הוא בעצמו כיסהו ונתגלה וכו'''' ולאו דוקא עצמו אלא ה"ה כסהו אחר ונתגלה פטור מלכסות. פרישה או' י"א. כנה"ג בהגה"ט או' כ"ה. שמ"ח או' י"ג. זבחי צדק או' נ"ה. ועיין לעיל או' ס"ז.

== עב ==

עב) '''מי''' שנתן עפר תיחוח למטה כדינו ע"ג קרקע ושהה מלכסותו עד שנבלע הדם דרך העפר תיחוח אם רישומו ניכר חייב לכסות ואם אין רישומו ניכר פטור מלכסות דהא נתכסה מאליו ע"י עפר התיחוח והו"ל כמו כסהו הרוח. קומץ או' ח' מנ"י בלק"י או' ח' ולמדנו מזה דלפעמים האדם שוחט ומנטף דם ע"ג עפר התיחוח וכמו ב' טיפות הראשונות הם נתכסים מאליהם בעפר התיחוח ואין רישומם ניכר ואח"כ יבא שאר הדם עליו ויהיה מרבית דם נראה דאין לכסות זה הדם בברכה דהא כיון שנתכסו ב' טיפות הראשונות נפטר מן הכסוי דלא בעינן שיכסה כל הדם אלא קצת מהדם כמ"ש לקמן סעי' ט"ו ובד"מ או' ו' דאם יש טיפה א' בגומא של עפר מכסה מה שבגומא ודיו יעו"ש וכ"כ השמ"ח או' י"ט דאפי' משהו די והגם דבעי השמ"ח שם שיהיה מדם הנפש מי יאמר דאין זה דם הנפש וע"כ ודאי דיש לכסות שאר הדם בלא ברכה דסב"ל וצריך ליזהר בזה. ועוד לפעמים ימצא דאחר שיכסה הדם בעפר תיחוח יחזור העפר תיחוח של הכסוי ויבלע בדם אחר שהייה מועטת ויחזור הדם ויהיה רישומו ניכר ובודאי דצריך לחזור ולכסותו בלא ברכה דזה לא מקרי כסהו ונתגלה דמעיקרא לא כסהו כראוי ולכן יש ליזהר בעת הכסוי לראות ולהשגיח שלא יהא הדם ניכר מלמעלה דרך עפר התיחוח ויש להזהיר לשו"ב על זה. זבחי צדק או' נ"ז. ועיין לקמן או' ץ'.

== עג ==

עג) '''[סעיף יב'] דם שנפל לתוך המים או מים שנפלו לתוך הדם וכו'''' הנך ב' דינים אינם שוים דאלו דם שנפל לתוך מים מטעם שמא דאין דיחוי אצל מצות מכסה בלא ברכה אבל מים לתוך דם מכסה בברכה. מש"ז או' ט' שמ"ח או' י"ד. קומץ או' י"ג. אהל יצחק סי' כ"ד או' ז' זב"ר סי' י"ט בתמידים או' מ"ו. מנ"י או' י"ג. וזהו אם נפל הדם לתוך המים טיף טיף אבל אם נפל הדם לתוך המים בפעם א' אם יש בו מראה דם מכסה בברכה. שמ"ח שם קומץ שם. אה"י שם. זב"ר שם. מנ"י שם. זבחי צדק או' נ"ח.

== עד ==

עד) '''שם. אם יש בו מראה דם חייב לכסות וכו'''' מראה דם בעינן שלא יהא מראהו כיהה. מהריק"ש בערך לחם בשם תו' חולין פ"ז ע"א. זב"ת או' ל"ז. אכן השפ"ד סוף או' ך' נסתפק בזה יעו"ש. ע"כ יש לכסות בלא ברכה אפי' אם דיהה ואפי' במים לתוך דם בלא ברכה אם דיהה. זבחי צדק או' נ"ט.

== עה ==

עה) '''[סעיף יג'] נתערב הדם ביין אדום או בדם בהמה או בדם החיה.''' כ"ה במשנה חולין פ"ז ריש ע"ב ופירש"י בדם הקזה של חיה והרמב"ם פי' בדם חיה טמאה. ש"ך ס"ק י"ז. פר"ח או' ך' לה"פ או' י"ח. שמ"ח או' ט"ו. זב"ת או' מ' וה"ה אם נתערב בדם חיה נבילה או טריפה. שפ"ד או' י"ז. זבחי צדק או' ס'.

== עו ==

עו) '''ואם''' נתערב בדם שחיטת חיה שכבר כיסה מקצת דמו שדמו הנשאר פטור מכיסוי כמ"ש לקמן סעי' ט"ו אם היה מראיתו ניכר אם נתערב כ"כ במים יכסה בברכה ואם לאו יכסה בלא ברכה. שמ"ח או' ט"ו. מנ"י או' י"ג.

== עז ==

עז) '''שם. רואין היין ודם בהמה כאלו הוא מים וכו'''' וה"ה אם שחט חיה או עוף ונפל הדם לדם בהמה וכה"ג בענין שאם היו רואין הדם בהמה מים לא היה בו מראית דם ושוב נפל לתוכו יותר בענין שאם היה מים היה חוזר וניעור חייב לכסות. ש"ך ס"ק י"ח. ומ"מ יכסה בלא ברכה. פר"ח או' י"ט. לה"פ או' י"ז. בל"י או' י"ב. שפ"ד או' י"ח. זבחי צדק או' כ"ב.

== עח ==

עח) '''[סעיף יד'] שחט עוף או חיה ושחט עליו בהמה פטור מלכסות.''' היינו באופן שאין יכול לגרר הדם אבל אם יכול לגרר דם בהמה יגרר ויכסה דם חיה. הרשב"א במ"ה דף י"ט. כריתי או' ט"ז. והיינו בלא ברכה. שמ"ח או' י"ז ותב"ש או' כ"ו. קומץ או' י"ד. מנ"י או' יו"ד. זבחי צדק או' ס"ג.

== עט ==

עט) '''שם. פטור מלכסות.''' ואם יודע בבירור שיש מקצת מדם העוף שלא נתכסה בדם בהמה יכסה המקצת ההוא בברכה דק"ל דמו ואפי' מקצת דמו. קומץ   שם. מנ"י שם. אבל אם אינו יודע אם נתכסה כל הדם יכסה בלא ברכה. אהל יצחק סי' כ"ד או' ח' זב"ר סי' י"ט או' י"ג. מנ"י שם.

== פ ==

פ) '''שם. אבל אם שחט בהמה ושחט עליה חיה או עוף חייב לכסות.''' דעת הב"ח דבעוף א"צ לכסות והט"ז והש"ך והפר"ח השיגו עליו ויש מקום לדברי הב"ח ולכן יש לכסות בלי ברכה. כריתי או' י"ז. מנ"י או' ט"ו. זבחי צדק או' ס"ד.

== פא ==

פא) '''שם. חייב לכסות.''' כמות שהוא. ואע"ג דאין עפר למטה תחת דם החיה מ"מ די בכך ומפרש הטעם בגמ' {{ממ|דף פ"ג ע"ב}} כיון דמ"ם היה ראוי תחלה לתת עפר למטה וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. ט"ז ס"ק י"א. ש"ך ס"ק כ"א. פר"ח או' כ"ג. שמ"ח או' י"ז. קומץ או' ט"ו. מנ"י שם. והיינו שמכסה בברכה. שמ"ח שם. קומץ שם. מנ"י שם. אה"י שם. זב"ר שם. ומיהו כתב הרשב"א במ"ה דף י"ט ע"ב שאם נקרש הדם הבהמה כדי שיוכל לגרור מעליו דם החיה גורר ונותן עפר למטה ועפר למעלה. פר"ח שם. שמ"ח שם. קומץ שם. מנ"י שם. וגם זה מכסה בברכה כמ"ש השמ"ה שם. קומץ שם. מנ"י שם.

== פב ==

פב) '''אבל''' אם נתערבו דמן עד שאינו במקום אחד ואפי' אם רק ספק לו אם נתערבו דמן מכסה בלא ברכה. קומץ שם. מנ"י שם.

== פג ==

פג) '''שם בהגה. אבל מסתמא חייב לכסות.''' אינו מחוור דהא בגמ' איתא שחט חיה ואח"כ שחט בהמה פטור מלכסות וסתמא קתני לה אלמא דאף בסתמא מיפטר מכסוי זולתי כשיודע שהאחרון לא כסה הראשון. פר"ח או' כ"ד. וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה וק"ל סב"ל אין לברך כ"א ביודע בבירור שהאחרון לא כיסה כל דם הראשון אבל מסתמא יש לכסות בלא ברכה ומ"מ יש לברך בלבו או בלי שם ומלכות או אם אפשר לשחוט עוף אחר ויכוין לפטור את זה.

== פד ==

פד) '''ומיהו''' הא ודאי אם שחט בהמה ופיזר עפר הרבה על הדם רשאי לשחוט חיה עליה אח"כ דהא יש עפר למטה. שפ"ד או' כ"א. קומץ או' ט"ו. זבחי צדק או' ס"ו.

== פה ==

פה) '''[סעיף טו'] דם הניתז ושעל הסכין וכו'''' וכל שאנחנו אומרים גוררו אם כשגוררו אין ניכר בו מראית דם ממש יותר נכון לכסותו במקומו שניתז לקיים מצות כסוי בדם הניכר מלגוררו דאז מכסה דבר שאינו אלא ספק אם הוא חייב לכסות ודוקא בדם הניתז אבל בדם שעל הסכין עכ"פ בעי גרירה אב"א לצד דאין לו דבר שיתערב בו שיאבד מראיתו ואב"א לפי דכסוי שעל הסכין לא מקרי כסוי. פר"ת או' ך' זב"ת או' מ"ו. ועיין לקמן או' פ"ח.

== פו ==

פו) '''שם. אם אין שם דם אלא הוא חייב לכסות וגורר אותו ומכסהו.''' בברכה. שמ"ח או' י"ח. אהל יצחק סי' כ"ד או' ט' זבחי צדק או' ס"ז. ועיין לקמן או' ץ'.

== פז ==

פז) '''שם. וגורר אותו ומכסהו.''' וה"ה שיכול לרחצו במעט מים רק שלא יהיו מרובים שידחו מראית הדם. שמ"ח שם. קומץ או' י"ז. אה"י שם בלק"י או' ל"ו. זב"ר בתמידים או' נ"ח. מנ"י או' י"ח. זבחי צדק או' ס"ח.

== פח ==

פח) '''ואם''' א"א להפריש הדם דם הניתז יכסנו במקומו בברכה שהרי יניחנו כך אבל דם שעל הסכין אם אין כאן דם הניתז ולא דם אחר יכסנו בלא ברכה שהרי אפשר שאינו כסוי הואיל ועשוי להתגלות כשירצה להשתמש בסכין. שמ"ח שם. קומץ שם. אה"י שם. זב"ר שם. מנ"י שם.

== פט ==

פט) '''שם. שא"צ לכסות כל הדם וכו'''' ומיהו הדם אשר לפניו צריך לכסותו כולו. שו"ת בית שלמה סי' ט"ו. מחב"ר או' י"ב. זבחי צדק או' ע"א.

== צ ==

צ) '''שם הגה. מיהו ימתין עד שמתחיל לירד טיפין כדי שיכסה מקצת דם הנפש.''' מיהו התב"ש או' ל' הביא פלוגתא בזה די"א דדם הקילוח הוא דם הנפש ולכן כתב לדינא דצריך לחוש לב' פירושים שיהא שם מהקילוח ומהטיפין יעו"ש. וכ"כ בשמ"ח או' י"ט שצריך ליזהר בכסוי שיהיה מדם הנפש דהיינו מדם הקילוח וגם מדם הטיפין הבאים אחר הקילוח ולכן אם מכסה דם הסכין או הניתז כשאין דם אחר לא יברך אלא א"כ יודע שהוא מדם הנפש עכ"ל וכ"כ הקומץ או' י"ז. אהל יצחק סי' כ"ד בלק"י או' ט"ל. זב"ר סי' י"ט או' י"ד. מנ"י או' י"ח. אמנם עיין מנ"י בקו"א או' מ"ג מ"ש ליישב מנהג העולם שאין מדקדקים אחרי שירד טיפין ומ"מ כתב באין הזמן דחוק מאד נכון ליזהר כדעת הרמ"א והתב"ש המחמירין בזה אף דיעבד יעו"ש.

== צא ==

צא) '''[סעיף טז'] השוחט לחולה בשבת לא יכסה וכו'''' אע"ג דלא מיתסר אלא מדרבנן לא אמרינן כיון דשחט ברשות שיכסה כמו ביו"ט דרצו חכמים לעשות היכר שהוא יום שאסור בשחיטה לפיכך לא התירו אלא מה שהוא צורך החולה. הר"ן. ב"י. פרישה או' ח"י. ט"ז ס"ק י"ג. זב"ת או' מ"ט. ועיין באו"ח סי' שכ"ח סעי' י"ד בדין שוחט לחולה בשבת ובדברינו לשם. בס"ד.

== צב ==

צב) '''שם. ובלילה אם רישומו ניכר יכסנו.''' ומברך. כנה"ג בהגה"ט או' ל"ה בשם דמש"א. זבחי צדק או' ע"ג. ועיין לעיל סעי' יו"ד ובדברינו לשם בס"ד.

== צג ==

צג) '''נכון''' שישחוט בתוך כלי כדי שלא יבלע בקרקע ויתן בו מעט עפר מוכן. ש"ך סק"י. שפ"ד או' כ"ב. חכ"א כלל ח' או' י"א. זבחי צדק או' ע"ד.

== צד ==

צד) '''שם. ויש מי שאומר שאם היה לו אפר מוכן וכו'''' יש לכסות בו וכו' אין הלכה כן אלא אפי' אם יש לו עפר מוכן אין לכסות. כנה"ג בהגב"י או' ל"ב בשם כמה פו' וכ"כ בספרו בע"ח יו"ד סי' כ"ג. שו"ג או' ל"ז. מחב"ר או' י"ג. זבחי צדק או' ע"ה. וכתב שם השו"ג וכן נהגו ואין לשנות.

== צה ==

צה) '''ואף''' להבליע הדם בבגד וכיוצא אסור בשוחט לחולה בשבת מפני הטורח. הרב תפארת. למשה דף ד' ע"ב. מחב"ר או' י"ד. זבחי צדק או' ע"ו. וצריך השוחט מתא שיודע שיצטרכו לשחוט אצלו לחולה בשבת שיזמין בע"ש עפר תיחוח כדי לשחוט עליו בשבת ואם לא הזמין יש לשחוט ג"כ על עפר תיחוח אם אפשר. ועיין לעיל סעי' ה'.

== צו ==

צו) '''מעשה''' באחד ששחט לחולה בשבת ויצא בושט חוט א' ונחתך שהמנהג לאסור משום שהייה כמ"ש לעיל סי' כ"ג וכיון שראה השוחט שנאסר העוף הביא אחר ושחט לחולה וכששמענו זה אמרנו לו שעשה שלא כדין כיון דלדעת הש"ע שם ודעמיה מותר ואין אוסרים אותו אלא משום מנהג כס' ההגה שם וצריך כפרה שעשה חילול שבת. וכן בכל דבר שאסור בשחיטה משום מחלוקת ונוהגין בו איסור כס' המחמירין אם אירע בשחיטה לחולה בשבת סמכינן אמתירין ואין שוחטין לו אחר כגון שהייה בעוף ששהה מעט ולא יש בה שיעור שיגביה הבהמה וירביצנה או שהיה דרסה וחלדה במיעוט בתרא שכתב הש"ע דבשעת הדחק יש להקל וכן אם נמצאת הסכין פגומה אחר שחיטה שהפיסול מחמת ספק שמא בעור נפגמה כמ"ש לקמן סעי' ך' וכיוצא באלו אין שוחטין אחר כי מחמת איסור סקילה דשבת יש להקל. ונוהגין השוחטים שאין בודקים הסכין לאחר שחיטה כששוחטין לחולה בשבת. זבחי צדק או' ע"ז. וכן אם נצרך לשחוט לו בהמה כל איסור טרפות שימצא בריאה שהוא מחמת חומרא או ספק אין לשחוט לו אחרת. ולכן צריך השוחט להיות בקי בדינים איזהו מדינא ואיזהו משום ספק פלוגתא ואיזהו משום חומרא. וכ"ז שאמרנו שאין לשחוט לו אחרת אינו מותר לאכול ממנה החולה אלא רק בשבת אבל במו"ש אסור כיון שלא התרנו אלא משום חומרא דשבת דאיסורו בסקילה. ועיין לקמן ססי' קי"ג בהגה ובדברינו לשם בס"ד.

== צז ==

צז) '''[סעיף יז'] השוחט ונתנבלה בידו וכו'''' וכן חרש שוטה וקטן וכו' וה"ה גדול ששוחט ואין יודע הלכות שחיטה פטור מן הכסוי. ט"ז ס"ק י"ד. לה"פ או' כ"א. בל"י או' י"ד. כריתי או' כ"ג. זב"ת או' נ"ד. ומיהו יש לכסות בלי ברכה. שמ"ח או' כ"א. מש"ז או' י"ד. זבחי צדק או' פ"א.

== צח ==

צח) '''שם. השוחט ונתנבלה בידו וכו'''' ואם הוא ספק מכסה בלא ברכה כמ"ש לקמן סעי' ך' יעו"ש.

== צט ==

צט) '''שם. וכן חש"ו ששחטו ואין אחרים רואים אותם וכו'''' אבל כשאחרים רואים אותם ששחטו כהוגן חייבים בכסוי וצריך לברך וה"ד שהן מומחין ויודעים לאמן ידיהם. ש"ך ס"ק כ"ג. פר"ח או' כ"ז. שמ"ח שם. שפ"ד או' כ"ג. וגם לדעת הלבוש סעי' כ"ב צריך לכסות בברכה כן פירש דבריו השפ"ד שם. זבחי צדק או' ע"ח.

== ק ==

ק) '''שם. ופטורה מכסוי.''' ואף אם ירצה לכסות אינו רשאי דחיישינן דיבואו לאכול משחיטתן. ב"ח. ש"ך ס"ק כ"ד. פר"ח או' כ"ח. פר"ת או' כ"ב. כריתי או' כ"ד. שמ"ח או' כ"א. שפ"ד או' כ"ד. ער"ה או' י"ז. שש"א או' ז' זבחי צדק או' ע"ט.

== קא ==

קא) '''ואף''' אם ירצה לנקר חצירו אינו רשאי לכסות. שפ"ד שם ודלא כשמ"ח שם. זבחי צדק או' ף'.

== קב ==

קב) '''[סעיף יח'] השוחט אעפ"י שא"צ אלא לדם חייב לכסות.''' וצריך לברך על השחיטה משום דיכול לאכול ממנה אם ירצה. ער"ה או' י"ח משם כמה גדולים ודלא כהרב גן המלך סי' נ"ה. זבחי צדק או' פ"ב. וכ"כ לעיל סי' י"ט או' ט"ו גבי שוחט להאכיל לפועליו גוים וכו' יעו"ש.

== קג ==

קג) '''שם. כיצד יעשה נוחר וכו'''' וה"ד אם צריך לכל הדם אבל אם לא כן הרי יכול לכסות מקצת ולעשות צרכו בדם הנשאר כדלעיל סעי' ט"ו. פ"ת או' ט'.

== קד ==

קד) '''שם. כיצד יעשה נוחר וכו'''' דוקא בנוחר או מעקר דמינכרא מלתא דנבילה היא אבל בשאר פסולי שחיטה כגון שהייה דרסה חלדה אסור לעשות כן דחיישינן דלמא משתלי ואכיל לה וגם הגרמה לא מינכר כולי האי דכל דחזי לשחי' לא טרח למיבדק למעלה או למטה אבל נחירה ועקירה מינכר. פר"ת או' כ"ג. וה"ה לשוחט בסכין פגומה לא מינכר. זבחי צדק או' פ"ג.

== קה ==

קה) '''לפעמים''' בעירנו זאת כשיש לתינוק חולי החזה ישחטו תרנגול א' ויטיפו לתוך פי התינוק כשהדם חם בשעה שיוצא מבית השחי' וזהו משום רפואה כי אומרים שזה הרפואה בדוקה. ומ"מ אין להם בתחלה להטיף בפי התינוק אלא בתחלה יטיפו לתוך עפר תיחוח כדי לכסות ואח"כ יטיפו לתוך פי התינוק. זבחי צדק או' פ"ד. וכן יעשו בכ"מ שנצרכים לדם שתחלה יטיפו לתוך עפר תיחוח כדי לכסות ואח"כ יקחו שארית הדם.

== קו ==

קו) '''שם. כיצד יעשה נוחר וכו'''' ועיין בתשו' נוב"י מה"ת חי"ד סי' יו"ד שנשאל באיש א' אשר זכהו השם בנחלה רחבה ויש יערות ושדות אשר בתוכו חיות אם מותר לילך בעצמו לירות בקנה שריפה לצוד ציד או אסור משום צער ב"ח או בל תשחית והשיב דמצד הדין אין איסור כל שיש בו לצורך אדם אך מ"מ יש בדבר זה מדה מגונה דהיינו אכזריות וגם איסורא שמכניס עצמו בסכנה וגם גורם הזכרת עונותיו ומי שצריך לזה ופרנסתו מצידה כזו אין ברירה אבל מי שאין עיקר כונתו למחייתו אסור לעשות כן יעו"ש. פ"ת או' יו"ד.

== קז ==

קז) '''[סעיף יט'] צריך לבדוק הסימנים והסכין קודם הכסוי וכו'''' ואם לא בדק הסימנים צריך לכסות דמה בלא ברכה ואם נאבדה הסכין יכסה בברכה. פר"ת או' כ"ד. שפ"ד או' כ"ה. זבחי צדק או' פ"ה. וה"ה אם חתך ראשו דא"א עוד לבדוק בסימנים דמכסה בלא ברכה. שפ"ד שם. זבחי צדק שם.

== קח ==

קח) '''ואם''' ידע שהיה הסכין פגום קודם שחיטה א"צ לכסות כלל ועיקר. כנה"ג בהגה"ט או' מ"א. זבחי צדק או' פ"ו.

== קט ==

קט) '''שם. כדי שלא יבא לידי ברכה לבטלה.''' פי' דאם ימצא פסול בסימנים אין כאן כסויי כלל ואם ימצא הסכין פגום נהי שיצטרך לכסות מספק דשמא במפרקת נפגמה כמ"ש אח"כ {{ממ|סעי' ך' בהגה}} מ"מ בשניהם אין כאן חיוב ברכה ע"כ לא יכסה קודם הבדיקה בסימנים וסכין. ט"ז ס"ק ט"ו. מש"ז או' ט"ו.

== קי ==

קי) '''[סעיף ך'] השוחט חיה לא יכסה עד שיבדוק וכו'''' ואע"ג דלעיל סי' י"ט אמרינן דמברך של השחי' קודם השחי' היינו משום דא"א בענין אחר דכל הברכות מברך עליהן עובר לעשייתן וסמכינן אחזקה דרוב בהמות בחזקת כשרות הן אבל הכא כיון דאפשר לברורי מבררינן. ש"ך ס"ק כ"ו. פר"ח או' ל' כריתי או' כ"ה. ועיין לעיל סי' י"ט או' ה'.

== קיא ==

קיא) '''שם. לא יכסה עד שיבדוק הריאה.''' ומיירי דודאי מצי לכסות אח"כ אבל אי איכא ספק דילמא מבלע דמא וכדומה יכסה מיד דנשחטה בחזקת היתר עומדת דרוב בהמות וכו' פר"ת או' כ"ה. זב"ת או' ס"א. זבחי צדק או' פ"ז. ואם שוחט עוף אצל דם החיה א"צ להמתין על הבדיקה. זב"ר סי' י"ט בתמידים או' ף' ור"ל דיברך על כסוי דם העוף ויכסה ואח"כ יכסה דם החיה קודם הבדיקה.

== קיב ==

קיב) '''ובאווזות''' שמלעיטין אותם אין להמתין לכסות עד אחר בדיקת הושט דשאני חיה דלא חיישינן שמא ישכח מלכסות אח"כ כשתמצא כשרה כיון דהשוחט עצמו הוא הבודק משא"כ באווזות שאין השוחט עצמו בודק הושט אלא מביאין הושט לביתם ורואים אם יש ריעותא מראים לחכם שימצא ואיכא למיחש שלא יודיעו לשוחט ותתבטל מצות הכסוי לכן מוטב לכסות מיד דסמכינן ארובא. צמח צדק סי' קט"ו. שער אפרים סי' ס"א. פר"ח או' ל' שמ"ח או' כ"ד. שפ"ד או' כ"ו. זב"ת או' ס' פ"ת או' י"א. זבחי צדק או' פ"ח.

== קיג ==

קיג) '''ונראה''' דה"ה לענין בר אווזות ששכיח במעיהן בועות הרבה וצריך בדיקה כמ"ש לקמן ססי' מ"ו יכסה ג"כ מקודם וכ"כ בתשו' הר הכרמל חי"ד סי' ח' באמצע התשו' יעו"ש. פ"ת שם.

== קיד ==

קיד) '''ודבר''' דאתיליד רעותא ודאי אין מכסין עד שיבדוק וכ"ש הוא מריאה דלא הוה אלא מדרבנן כ"ש ריעותא דהוה מה"ת. שפ"ד שם. קומץ או' ך' מנ"י או' ך'.

== קטו ==

קטו) '''שם הגה. אבל דבר שמדינא הוא כשר וכו'''' כגון אם חתך כל המפרקת וכיוצא בו חייבים לכסות. עיין ש"ך ס"ק כ"ח מה שהביא פלוגתא בזה אם מברך על הכסוי והכריע הוא לברך יעו"ש אמנם המחב"ר או' י"ח האריך בזה וסיים דלענין דינא נראה דגם בחתך המפרקת לא יברך כיון דהוי פלוגתא וסב"ל יעו"ש. והב"ד זבחי צדק או' פ"ט.

== קטז ==

קטז) '''וה"ה''' בשהייה כל דהו יכסה בלא ברכה. מחב"ר או' י"ט. וכ"כ המש"ז בסוף הסי' דלאו דוקא בעוף דיש דיעות דשיעור שהייה מועטת הוא דאסור לברך אלא אפי' בחיה אין לברך ודלא כבל"י יעו"ש. וה"ה שהייה דרסה חלדה במיעוט בתרא יכסה בלא ברכה. זבחי צדק או' צ"א.

== קיז ==

קיז) '''חיה''' שנולד בה ספק טרפות ויש ס"ס להכשירה באכילה פשיטא דמברך על הכסוי כיון דשחי' ראויה היא דהחיה מותרת אשר יאכל קרינא ביה ומברך ומכסה. זבחי צדק או' צ"ב.

== קיח ==

קיח) '''כל''' דבר שמכסה בלא ברכה אם אירע כן ביו"ט לא יכסה דומיא דכוי. הרב תורת יקותיאל יעוש"ב. מחב"ר או' ך' זב"ר סי' י"ט בתמידים או' פ"א. זבחי צדק או' צ"ג.

== קיט ==

קיט) '''[סעיף כא'] מי שאין לו עפר לכסות לא ישחוט.''' ואם שחט אפי' במזיד אין לאסור שחיטתו. פר"ת או' כ"ז. זבחי צדק או' צ"ד.

== קכ ==

קך) '''שם בהגה. ואם הוא הולך במדבר.''' ארץ ציה שאינה מצמחת. רש"י חולין פ"ח ע"ב. ב"י. זב"ת או' ס"ד. ועיין לקמן סעי' כ"ד.

== קכא ==

קכא) '''שם בהגה.''' תקינו ליה רבנן לשחוט ולמצות הדם בבגד או בסנדל ומברך וכשמגיע למקום עפר יכבס הבגד וכו' ומכסהו בלא ברכה. אמנם הלבוש כתב שלא לברך כלל לא בתחלה כשממצהו בבגד דלאו כסוי הוא כלל דהא אינו עפר וגם אח"כ כשיכבס הבגד דכבר כלה הדם אלא א"כ שאם המים מתאדמים בכביסה צריך לברך בשעת כסוי שאחר הכביסה. וכ"כ התב"ש או' ל"ו הואיל ואין הברכות מעכבות נראה עיקר כדעת הלבוש דאין לברך כ"א אח"כ כשמכבס ומכסה כדינו בעפר יעו"ש. וכ"פ בשמ"ח או' כ"ה. שפ"ד או' כ"ט. קומץ או' כ"א. אהל יצחק סי' כ"ד או' ה' זב"ר סי' י"ט במוספים או' ט"ו. דע"ק או' יו"ד. מנ"י או' כ"ב. זבחי צדק או' צ"ה.

== קכב ==

קכב) '''וכשמבליע''' בבגד צריך ליזהר שיהיה מגולה דאל"כ יש לחוש שכבר נדחה ממצות כסוי. וכמ"ש פמ"ג בסוף הסי' כשכיסה בדברים שאין מכסים מגלה ומכסה כהוגן בלי ברכה מחשש שכבר נדחה. דע"ק שם. מנ"י שם. זבחי צדק שם.

== קכג ==

קכג) '''שם בהגה. ולמצות הדם בבגד או בסנדל.''' והפר"ח כתב דהוי ביזוי מצוה להבליע הדם בסנדל והתב"ש שם כתב על דברי הפר"ח הנז' דזה אינו דסנדל הוי כעפרא בעלמא ששוחט לתוכו וליכא משום ביזוי מצוה יעו"ש. וע"כ כתב הדע"ק שם כל שאפשר להבליע בבגד טוב יותר כדעת הפר"ח וכשא"א אין חשש כדעת התב"ש יעו"ש.

== קכד ==

קכד) '''[סעיף כב'] השוחט חיה ועוף וכו'''' וה"ה בהמה ואין אומרים שמא מתים היו. הרמב"ם פ"ד מה"ש דין י"ג. ש"ך סק"ל. שמ"ח או' כ"ו. שפ"ד או' ל' זבחי צדק או' צ"ו.

== קכה ==

קכה) '''שם. ולא יצא מהם דם מותרים.''' ואפי' לא פרכסה משום דהיתה בריאה. שפ"ד שם. זב"ת או' ס"ז. זבחי צדק או' צ"ז.

== קכו ==

קכו) '''שם. ולא יצא מהם דם מותרים.''' ודוקא שהיתה בחזקת בריאה אבל מסוכנת איכא לספוקי לאסור והגם דפרכסה דאיכא למימר דלא התירו הפירכוס אלא מן הסתם שיצא ממנה דם ומדברי הרמב"ם שכתב בדין שלא פרכסה דקדק לומר שחט הבריאה ובדין שלפניו שלא יצא ממנה דם לא דקדק לומר בריאה ש"מ דלא שנא ליה ועכ"פ כל הרוצה להחמיר על עצמו בדבר זה ה"ז משובח מידי דהוה מסוכנת שפרכסה שלא היו חסידים הראשונים אוכלים אותה הגם שמותרת. פר"ת או' כ"כ. ועיין לעיל סי' י"ז סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד.

== קכז ==

קכז) '''[סעיף כג'] כל הדברים שהזרעים הנזרעים בהם מצמיחים וכו'''' והיינו דוקא בזורעים בו ומצמיח שלזה קורא מגדל צמחים אבל אם זורעים בו ואינו מצמיח אעפ"י דכשמשימים בו צמחים הוא מגדלם אין מכסים בו. ב"י. ב"ח. ט"ז ס"ק י"ח. ש"ך ס"ק ל"א. פר"ח או' ל"ה. לה"פ או' כ"ט. בל"י או' י"ז. שמ"ח או' כ"ז. שפ"ד או' ל"א ובמש"ז או' י"ח. חכ"א כלל ח' או' ו' קומץ או' כ"ב. אהל יצחק סי' כ"ד בלק"י או' י"ד. זב"ר סי' י"ט בתמידים או' פ"ז. מנ"י או' כ"ד. זבחי צדק או' צ"ח.

== קכח ==

קכח) '''וה"ה''' אם מעלה עשב מעצמו נמי לא דעפר המדבר נמי מגדל עשב הוא. פר"ח שם. שמ"ח שם. שפ"ד ומש"ז שם. זב"ת או' ס"ח. קומץ שם. זב"ר שם. מנ"י שם. זבחי צדק או' צ"ט.

== קכט ==

קכט) '''שם. לפיכך מכסין בזבל ובחול הדק מאד וכו'''' תיבת הדק קאי אזבל ג"כ וכן הוא במשנה וכן מוכח לקמן בש"ע ד"ה אבל אין מכסין וכו' זב"ת או' ע' וכ"ה הנוסח בטור ובלבוש בזבל הדק ובחול הדק ואפשר שתיבת הדק בש"ע נשמטה מן הדפוס.

== קל ==

קל) '''שם. ובחרסית.''' פי' בערוך שהוא מין סיד שחופרין אותו מן הקרקע והרע"ב במס' מעשר שני ריש פ"ה פי' שהוא אדמה שעושין ממנה כלי חרס. פר"ח או' ל"ז. זב"ת או' ע"א. ועל משנה זו במס' חולין פי' הרע"ב שחיקת חרסין. וכן פירש"י.

== קלא ==

קלא) '''שם. ולבינה ומגופה של חרס שכתשן.''' האי שכתשן קאי גם אלבינה. ט"ז ס"ק י"ט. ש"ך ס"ק ל"נ. פר"ח או' ל"ח. שפ"ד או' ל"ג. קומץ או' כ"ב. זב"ר בתמידים שם או' צ"א.

== קלב ==

קלב) '''שם. ובנעורת של פשתן וכו'''' פירש"י דהיינו ארישט"א שמנערין מן הפשתן וה"ה בעפר. ונסורת של חרשים שמגררים הנגרים במגירה וקוצצים בה עצים והיא משרת נסורת דקה כעפר. ושיחור פירש"י פחמים כתושים וכן פי' בערוך ערך שחור. והרמב"ם פירש דהיינו פיח הכבשן. וכחול הוא צבע שנותנין בעין. ונקרות הפסולים פירש"י עפר שמנקרים מן הרחיים. ט"ז שם. ש"ך ס"ק ל"ד. פר"ח. שמ"ח או' כ"ז. זב"ת. קומץ שם. זב"ר שם בתמידים. מנ"י או' כ"ד.

== קלג ==

קלג) '''שם. ובאוכלים או בגדים שרופים וכו'''' שרופים קאי אאוכלים ג"כ. שמ"ח או' כ"ח. זב"ר שם או' כ"ד. זבחי צדק או' ק"א.

== קלד ==

קלד) '''שם. ולא בשחיקת מתכת אם אינם שרופים.''' אבל בשרופים מכסים וה"ה לכל הנך דאין מכסים אם שרופים מכסים בעפרן. ש"ך ס"ק ל"ה. וה"ה לכל דבר שבעולם שנשרף שמכסים בעפרו. פר"ח או' מ"ב. לה"פ או' ל"ג. בל"י או' כ"א. שמ"ח שם. שפ"ד או' ל"ה ובמש"ז או' י"ט. קומץ או' כ"ב. זב"ת או' פ"א. אהל יצחק סי' כ"ד או' ה' זב"ר בתמידים שם או' ק"ג. מנ"י או' כ"ה. זבחי צדק או' ק"ב.

== קלה ==

קלה) '''הזרניך''' אין מכסין בו. כנה"ג בהגה"ט או' נ"א. פר"ח או' מ"א. זב"ת שם. וכן גפרית ומלח אין מכסין בהם. רי"ו בנט"ו או' ה' ח"ד. כנה"ג שם או' נ"ג. מש"ז שם שו"ג או' נ"ז. זב"ת או' ע"ט. זב"ת או' ק"ג.

== קלו ==

קלו) '''פלפל''' טחון דינו כקמח טחון שהוא פרי טחון ואין מכסין בו, ריא"ז הב"ד בשה"ג פ' כסוי הדם. כנה"ג שם או' נ"ד. מש"ז שם. זב"ת או' ף' שו"ג או' נ"ט וכתב דה"ה בזנגביל וקנה ושאר בשמים כתושים שאין מכסים בהם. זבחי צדק או' ק"ד.

== קלז ==

קלז) '''קנמון''' טחון דינו כנסורת חרשים שהוא טחינת עצים ומכסים בו. ריא"ז הב"ד בשה"ג שם. כנה"ג שם או' נ"ב. מש"ז שם. זבחי צדק או' ק"ה.

== קלח ==

קלח) '''הגפסית''' מכסין בו. כנה"ג שם או' קנ"א. זב"ת או' פ"א וכתב והוא נזכר במשנה פ"י דכלים ובפ"ה דפרה ופי' רע"ב שהוא מין סיד לבן יותר מסיד ובס' הספיק כתב שהוא הנקרא בערבי אלגבס ובלשוננו אלק"ץ והוא קרוב למין הסיד עכ"ל והב"ד זבחי צדק או' ק"ו וכתב דבעירם קורין אותו ג"ץ וכתב עוד בשם חכמי הישיבה דה"ה מה שקורין בעירם בור"ק עכ"ל ולא היה צ"ל זה בשם חכמי הישיבה דהא כתב הזב"ת בשם רע"ב שפי' שהוא מין סיד לבן יותר מסיד והוא הבור"ק שהוא יותר לבן מסיד כנודע. והא דמכסין בהן היינו היכא שכתשן ועשאן עפר דאל"כ לא מקרי עפר. כנה"ג שם או' נ"ה.

== קלט ==

קלט) '''אין''' מכסין לא בתבין ולא בקש ולא בגבבא ולא בעצים ולא בנוצה ולא בכנפי יונה. כנה"ג שם או' נ"ה בשם התוספתא. זבחי צדק או' ק"ז.

== קמ ==

קמ) '''[סעיף כד'] אין מכסין בעפר המדבר וכו'''' עיין לעיל או' קכ"ח.

== קמא ==

קמא) '''שם הגה. וכן אין מכסין וכו'''' כצ"ל. ש"ך ס"ק ל"ו. פר"ח או' מ"ב. לה"פ או' ל"ד. בל"י או' כ"ב.

== קמב ==

קמב) '''שם הגה. ואין מכסין בעפר לחה וכו'''' והטעם כתב בסמ"ג דבעינן עפר דק ונפרך שראוי למנות כדכתיב אם יוכל איש למנות את עפר הארץ. ב"י ב"ח. ש"ך שם. פר"ח שם.

== קמג ==

קמג) '''שם הגה. וכן אין מכסין בעפר לחה וכו'''' וכ"ש בטיט כדאיתא בש"ס {{ממ|פסחים מ"ז ע"ב}} שם. ש"ך ס"ק ל"ז. לה"פ או' ל"ה. בל"י או' כ"ג. שמ"ח או' כ"ט. שפ"ד או' ל"ז. חכ"א כלל ח' או' ו' קומץ או' כ"ג. מנ"י או' כ"ה. זבחי צדק או' ק"ח.

== קמד ==

קמד) '''וה"ה''' כל דבר שמכסין בו ונפל מים עליו שהרי ע"י הלחות א"א להפרידן שיהיה עפר הראוי למנות. שמ"ח שם. קומץ שם. מנ"י שם. זבחי צדק שם.

== קמה ==

קמה) '''וכן''' אין לכסות ברגבי אדמה כל זמן שלא כתשן שיהיו עפר מהאי טעמא. שמ"ח שם. שפ"ד או' ל"ו ומש"ז או' י"ט. קומץ שם. מנ"י שם. זבחי צדק או' ק"ט.

== קמו ==

קמו) '''וכי''' אין לכסות בסוק"ר וכרי"ט. זבחי צדק או' קי"ב. וכרי"ט הוא כמו עפר ירוק היוצא ממין קנים.

== קמז ==

קמז) '''ומותר''' לכסות בעפר הבאה מאיסורי הנאה דמצות לא ליהנות ניתנו. כנה"ג בהגב"י או' ן' פר"ח או' מ"ג. לה"פ או' ל"ה. בל"י או' כ"ג. שמ"ח או' כ"ט. מש"ז שם. ברכ"י או' ח' מנ"י שם. זבחי צדק או' קי"א.

== קמח ==

קמח) '''וכן''' מי שכיסה באפר חמץ השרוף משעה ששית ולמעלה אליבא דכ"ע יצא י"ח וא"צ לכסות פעם אחרת. כנה"ג בבעי חיי יו"ד סי' כ"ה. מש"ז שם. ברכ"י שם. זבחי צדק שם.

== קמט ==

קמט) '''שם בהגה ואין לכסות בשלג.''' דהמרדכי כתב בשם גאון מכסין בשלג שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ אלא שהב"י תמה עליו דהא לא כתיב כי לשלג יאמר הוי עפר ואנן עפר בעינן כדכתיב בקרא ועוד דלא קאמר קרא שהשלג הוא נקרא ארץ אלא שהשי"ת צוה ואומר לשלג שירד ויהיה בארץ עכ"ל וע"כ פסק כאן בהגה דאין לכסות בשלג. אבל בהגהות שחיטות מהרי"ו סתמו כדברי הגאון לכסות אף בשלג כשאין לו עפר תיחוח וכן סתם בס' יאיר נתיב. כנה"ג בהגב"י או' מ"ח. נמצא דדבר זה בפלוגתא וע"כ לכתחלה ודאי דאין לכסות ובדיעבד אם כבר כיסה יש לחזור ולכסות בלא ברכה כיון די"א דיצא וסב"ל.

== קנ ==

קנ) '''וכל''' הנהו דאין מכסין בהם אם עבר וכיסה בהם מגלה ומכסה כדינו ובלא ברכה. שמ"ח או' כ"ט. מש"ז או' י"ט. אהל יצחק סי' כ"ד או' ה' זב"ר סי' י"ט או' כ"ה. מנ"י או' כ"ה. זבחי צדק או' ק"י.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: יורה דעה]]