עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תרכג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] לנעילה אומר אשרי.''' כדי להפסיק בין מנחה לנעילה. ר"ז או' א':

== ב ==

ב) '''שם. ואינו אומר ובא לציון.''' מפני שכבר אמרו קודם מנחה כמ"ש לעיל סימן תרכ"ב סעיף א':

== ג ==

ג) '''שם הגה. וכבר כתבתי דהמנהג במדינות אלו וכו'.''' והטעם כתבנו לעיל סי' תרכ"ב או' ג' יעו"ש:

== ד ==

ד) '''[סעיף ב'] זמן תפלת נעילה וכו'.''' מנין לתפלת נעילה שנאמר גם כי תרבו תפלה אינני שומע מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. ירושלמי פ' תפלת השחר הביאו הרד"א בתחלת ספרו בשער השני. כנה"ג בהגה"ט:

== ה ==

ה) '''בפיוט''' אל נורא עלילה יאמר בדיצה ובצהלה הה"א בחולם ויאמר משעת ולא יאמר בשעת וכן בסיום בית אחרון יאמר משעת. מל"ח סימן י"ט אות צ"ח:

== ו ==

ו) '''שם. זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות וכו'.''' בסוף יומא כתב הרא"ש בשם הר"מ שצריך להתפלל תפלת נעילה ביום דבירושלמי פ' תפלת השחר ובר"פ בתרא דתענית פליג ר' יוחנן על רב ואמר אין תפלת נעילה אלא ביום ורב ור"י הלכה כר"י יעו"ש. וגם הר"ן הביא הירושלמי הזה אלא שכתב אבל מדברי הרי"ף נראה שהלכה כרב ואפ"ה אנן דמפשינן בתפלת נעילה פסוקי דרחמי ומילי דתקנונים טובא מכי חמינן לשמשא בריש דיקלא מתחילין לה כדאיתא בירושלמי יעו"ש. וכ"כ המרדכי דין תפלת נעילה להתפלל אותה ביום ומה שנהגו להתפלל אותה בלילה ודאי לא הנהיגו אבותינו כן אלא שמפני שהחזנין מושכין עד הלילה סבורים שבדין עושין עכ"ל וכ"כ בהגמ"י פ"ג מה' תפלה. וכתב עו"ש בהגמ"י דגם לרב זמן תפלת נעילה מפלג המנחה ואילך יעו"ש והב"ד ב"י וכתב ומתוך דברים הללו ית' לך דלדידן דמפשינן טובא ברחמי היה צריך להקדים ולהתפלל אותה מבע"י הרבה כדי שיגמור החזן חזרת התפלה ביום ולפחות שיהא נשיאת כפים ביום אלא דא"כ היינו צריכין להקדימה מבע"י טובא לפי שאנו מרבים בסליחות ואנן בעינן שיתפלל אותה מכי חמינן שמשא בריש דיקלא ולפיכך נראה שיש לש"צ לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשיך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות יעו"ש ולכן פסק כן בש"ע:

== ז ==

ז) '''ועיין''' מאמ"ר אות א' מה שהאריך בזה וסיים וז"ל ולענין הלכה כ"ל עיקר כמו שביארנו דעת מרן ז"ל בש"ע והוא מכוון לדבריו בב"י ולדעת רוב הפו' הלכך ש"ד להתחיל אותה שעה ורביע קודם הלילה וצריך למהר בה לסיימה עד סוף שקיעת החמה קודם שתחשך היום וכן אנו נוהגין ברוב השנים עכ"ל וכ"כ המש"ז או' א' והמט"א או' ב' דלא יתחיל נעילה קודם פלג המנחה עכ"ל משמע הא בפלג המנחה שפיר דמי. ולפ"ז צ"ל מה שנזכר בירושלמי ופו' ובש"ע זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות וכו' הוא למצוה מן המובחר. וכ"כ רב פעלים ח"ד סימן ה' יעו"ש:

== ח ==

ח) '''שם. כשהחמה בראש האילנות וכו'.''' בטור כתב וזמנה סמוך לשקיעת החמה כשהחמה בראש האילנות. וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה' תפלה שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה. וסמוך משמע היינו חצי שעה קודם שתשקע החמה ר"ל שאין השמש נראית עוד על הארץ וכמו סמוך למנחה שפירושו חצי שעה קודם וכמ"ש הב"ח והט"ז סק"א ומ"ב בשה"צ אות ב' דהשמש בראשי אילנות הוא חצי שעה קודם השקיעה. אך מ"ש בש"ע כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה היינו סמוך ממש עם השקיעה כמ"ש הט"ז ומ"ב שם. ומ"ש הרו"ח או' ב' דלפי הנראה החמה בראש האילנות הוא עשרה דקים {{ממ|ר"ל מינוטים}} קודם שקיעת החמה ועשרה דקים משקיעת החמה עד י"ב שעות הוי כ' דקים קודם הי"ב יעו"ש נראה דהפליג על המדה דאיך אפשר להתפלל לחש וחזרה בעשרה דקים לדעת הש"ע שכתב כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה אף אם נאמר דהסליחות ותחנונים יאמרו אחר כך אלא הנראה מה שכתבנו הוא העיקר וכמדומה שכן נוהגין:

== ט ==

ט) '''וה"ה''' זמן נשיאות כפים ביום התענית הוא חצי שעה קודם שקיעת החמה ולפי מה שאנו עושים המורה שעות שקיעת החמה קודם עשרה מינוטים לי"ב שעות א"כ יהיה הזמן ארבעים מינוטים קודם הי"ב שעות. וכ"כ רב פעלים שם ובספרו בן א"ח פ' תצוה אות כ"ג וכ"כ לעיל הי' קכ"ט או' ז' יעו"ש ומ"ש שם וא"כ ה"ה לתפלת מנחה ביום התענית ר"ל ע"ז תחשוב לתפלת מנחה ביום התענית ויהיה זמן נ"כ ארבעים מינוטים קודם הי"ב דהיינו באחד עשר ושליש כמובן למעיין שם. ועי"ש שכתבנו דגם העושים קודם לכן יש להם על מה לסמוך והוא ע"פ מ"ש לעיל או' ז' וכ"כ רב פעלים שם ובספרו בן א"ח שם:

== י ==

י) '''ועיין''' שם ברב פעלים שכתב דגם אותם המתפללים מנחה וערבית ביחד מפלג המנחה ולמעלה הרבה כתות זה אחר זה יכולין לעשות נ"כ ולא אתא לאפוקי אלא לאותם המתפללים מנחה קודם זמן זה יעו"ש. וגם משמע שם דאף אם דרכם תמיד בכל הימים להתפלל מנחה בזמן נעילה יכולין לעשות נ"כ במנחת תענית דלא כתשובת קיל גדול למהר"ם סימן ב' יעו"ש ועיין לעיל סימן קכ"ח אות ק"ס ודוק:

== יא ==

יא) '''שם. כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה.''' היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבים כמ"ש התו' וכתב הב"ח עכשיו שנוהגין שממשיכין התפלה גם בלילה אין למחות בידם דסוברים כהרי"ף והרא"ש אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היום גדול {{ממ|אך לא קודם פלג המנחה. מ"ב בשה"צ או' ה' וכ"כ לעיל או' ז'}} וגם יאמר חרוז היום יפנה וכו' קודם הערב שמש דאל"כ דובר שקרים לפני ה' מ"א סק"א. ר"ז או' ד' דה"ח או' ב' ח"א כלל קמ"ה אות ל"ו. מ"ב או' ב' ואם כבר הגיע חשכת לילה לא יאמר יפנה אלא יאמר היום פנה השמש בא ופנה. ואם עדיין לא יצאו הכוכבים י"ל היום יפנה השמש יבא ויפנה. מט"א או' ז':

== יב ==

יב) '''שם הגה. ואומר במקום כתבנו חתמנו.''' ובהודאה במקום וכתוב אומר וחתום ובשים שלום במקום נזכר ונכתב אומר ונחתם. לבוש. ר"ז או' ה' מ"ב או' ג' וכן בכל מקום שאומרים בתפלות יוה"כ כתבנו אומרים בנעילה חתמנו. דרשות מהרי"ל סדר נעילה. ס' התניא סימן פ"א דה"ח אות ג':

== יג ==

יג) '''יש''' לבטל המנהג שהנכרי מדליק נרות ביוה"כ לעת תפלת נעילה רק יש להתיר שיטלטל הנרות שכבר דולקות מעיוה"כ להעמידם מפוזרים בכל בהכ"נ דהוי שבות דשבות במקים מציה ואם כבר גבר החושך קודם שהתפללו הצבור נעילה בלחש אז מקרי צורך גדול והנח להם וכו' אבל אם הצבור כבר התפללו ולצורך הש"צ בוודאי ימצא נר א' דלוק מעיוה"כ יש למחות בידם ומוטב שלא יאמרו פיוטים וסליחות וישמעו מהש"צ ולא יעשו דבר האסור לרוב הפו' ניב"י סי' ל"ג. שע"ת. ונכון שמערב יוה"כ יזמין עכו"ם לזה וגם שיהיה נכון שמא ביוה"כ יתהוה איזה דבר מחמת ריבוי הנרות בכדי שלא יבא ח"ו לידי שריפה. מ"ב שם. ועיין לעיל סימן תר"י אות ל"א:

== יד ==

יד) '''[סעיף ג'] אם חל בשבת מזכיר בה של שבת.''' כדרך שמזכיר בשאר תפילות היום שהרי עדיין יום שבת הוא אפי' אותם הממשיכים תפלה זו בלילה מ"מ כיון שהתחילו מבע"י צריך להזכיר של שבת. ר"ז או' ו' מ"ב או' ד':

== טו ==

טו) '''שם. אבל בוידוי שלאחר התפלה אין מזכירין וכו'.''' כיון שכבר סיים ברכת שבת [דהיינו אתה בחרתנו שחותמין מקדש השבת] ולא מצינו הזכרה אחר סיום הברכה. לבוש. ר"ז שם. מ"ב או' ה':

== טז ==

טז) '''שם. אבל ש"צ וכו'.''' מזכיר בו של שבת. באתה הבדלת אנוש וכו' כדרך שמזכיר בו של יוה"כ וכמו ברכת אתה בחרתנו שהוא מזכיר בה של שבת ושל יוה"כ. ר"ז שם. מ"ב שם:

== יז ==

טוב) '''שם. ואם לא הזכיר בזה אין מחזירין אותו.''' כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו. מ"א סק"ב. א"א או' ב' ר"ז שם. דה"ח או' ד' מט"א או' ו' מ"ב או' ו' ובין יחיד בין ש"צ אם לא הזכיר כלל שבת בתוך התפלה מחזירין אותו. א"א שם. ר"ז שם. ח"א כלל קמ"ה אות ל"ז. דה"ח שם. מט"א שם. מ"ב שם. אבל טעה הש"צ בלחש ולא הזכיר שבת בתוך התפלה אינו חוזר כמ"ש לעיל סי' קכ"ו סעי' ד' יעו"ש. א"א שם. מט"א שם. מ"ב בשה"צ אות ח' ומיהו המט"א שם גם בחזרת ש"צ לחלק יצא דהא דחוזר דוקא טעה אבל אם שכח אין לחזור בשביל זה משום טורח צבור יעו"ש. אבל מסתמיות שאר דברי האחרונים משמע דאין לחלק בזה. ועיין לעיל סי' תפ"ז או' ט"ו ואות ט"ז:

== יח ==

חי) '''ומיהו''' בעיקר דין זה שאם לא הזכיר שבת בתפלת נעילה דמחזירין אותו כתבו ב"י בשם הגהות מרדכי וכתב ב"י ונראה מדבריו שם שיש חולקין עכ"ל אבל מדבריו כאן בש"ע משמע דלא חש להא כיון דאינו אלא משמעות בעלמא עיין במחה"ש והוא מדכתב כאן בש"ע ואם לא הזכיר בזה וכו' משמע דוקא בזה שהוא בוידוי אין מחזירין אותו אבל אם לא הזכיר בתוך התפלה מחזירין אותו. וא"כ נראה כיון דהש"ע לא חש להא וכ"ה דעת האחרונים כמ"ש באו' הקודם י"ל דליכא למיחש בזה משום סב"ל אכן עוד יש להסתפק כיון דזו תפלה יתירתא שאינה מצייה בשאר הימים אפשר דאינו מעכב כ"כ אם לא הזכיר בה של שבת והגם לענין דינא ק"ל כדברי הש"ע והסכמת דברי האחרונים הנז' מ"מ נ"מ מי שלבו נוקפו ואינו רוצה לחזור דאין למחות כיון דאיכא איזה ספיקא ידוק:

== יט ==

יט) '''[סעיף ד'] אומר''' כתר כמו במוסף. כ"כ הטור. וכ"ה ע"פ דברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דף ק"ב ע"ג שכתב דבחזרת הנעילה עולים העולמות בדיקנא דאריך אנפין יעו"ש וכ"כ בפע"ח שער כ"ז פ"ה. ואריך אנפין הוא בחי' כתר כנודע:

== כ ==

ך) '''שם. אומר כתר וכו'.''' והלבוש כתב אומר נעריצך כמו בשאר תפילות. וכ"כ הב"ח ואנחנו נוהגין לומר נעריצך. וכ"כ העט"ז. וכ"כ הר"ז או' ז' דבמקומות שאומרים נעריצך במוסף אומרים ג"כ בנעילה. וכ"כ מ"ב או' ז':

== כא ==

כא) '''ופותחין''' הארון לכל תפלת נעילה עד הקדיש. מנהגים. ד"מ או' א' לבוש. עט"י. מ"ב שם. והיינו שאחר שמסיים תפלת לחש פותחין הארון ומניח כך פתוח עד גמר התפלה בקול רם דהיינו עד הקדיש. מט"א או' ז':

== כב ==

כב) '''[סעיף ה'] נושאין כפים בנעילה.''' ואפי' איחר עד הלילה נושאין כפים. מהרי"ל. ד"מ. ולכתחלה אם הזמן קצר יאמרו הפיוטים אחר התפלה כדי שיהא נשיאות כפים ביום. הג"מ. וב"ש דף נ"ז כתב דיש לבטל המנהג שנ"כ בלילה יעו"ש ומ"מ אומרים אלהינו ברכנו וכו' דבזה אין קפידה כ"כ. מ"א סק"ג. ולענין דינא כבר כתבנו לעיל סי' קכ"ט או' ב' וסי' קכ"ח או' רנ"ה דבדיעבד אם נמשכה עד הלילה ורוצים לעשות נ"כ יש להם על מה שיסמוכו יעו"ש:

== כג ==

כג) '''שם הגה. והמנהג במדינות אלו שלא לישא כפיו.''' וטעמא משום שלעולם אנו מסיימים אותה בלילה ואין עבודה בלילה. לבוש. ואף שאירע שסיימו ביום אין נושאין כפיהם כיון שאינו שכיח כלל. א"ר או' ג' א"א או' ג' מט"א או' ז' מ"ב או' ט':

== כד ==

כד) '''שם בהגה. שלא לישא כפיו.''' אבל אומרים או"א ברכינו וכו' ושים שלום אף שגמרו בלילה. א"א שם. ר"ז או' ח' מט"א שם. מ"ב שם:

== כה ==

כה) '''שם בהגה. ואומרים אבינו מלכינו.''' אפי' כשחל יוה"כ בשבת שכבר עבר שבת. לבוש. ואפי' אם עדיין הוא יום אומרים אותו דהא בסי' תרכ"ב סעי' ג' פסק הב"י לאומרו ונהי דאנו נהיגי שלא לאומרו מ"מ בנעילה אומרים אותו שהוא שעת גמר דין. מ"א סק"ג. א"ר או' ד' א"א שם. ר"ז או' ט' מט"א שם. מ"ב או' יו"ד. והשו"ג או' ט' כתב דמנהגם שלא לאומרו בנעילה. וכ"ה בסידורים של בני ספרד שאינו כתוב בנעילה:

== כו ==

כו) '''וצריך''' ליזהר לגמור א"מ ביום כדי לומר הקדיש אחר התפלה קודם צ"ה. סידור רב יעב"ץ. פת"ע או' ו':

== כז ==

כז) '''[סעיף ו'] בסוף הסליחות אומרים ז"פ ה' הוא האלהים''' ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו לעלות למעלה מז' רקיעים כיון שכבר גמרו ישראל את תפלתן כי בשעת התפלה היתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה. לבוש. ר"ז או' יו"ד. והוא מדברי סמ"ג שהביא ב"י סי' תרכ"ד. והתו' פ' אין עומדים כתבו הטעם כנגד ז' רקיעים שמשבחים לבורא שהוא דר למעלה מז' מט"מ סי' תתפ"ד:

== כח ==

כח) '''שם. אומרים ז"פ ה' הוא האלהים.''' והש"צ אומר פ"א והקהל עונים אחריו וכן עד ז"פ ואעפ"י שאנו כופלים בכל פעם ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים לפעם אחת תחשב. שער הכוו' דף ק"ב ע"ג ועי"ש הטעם בסוד:

== כט ==

כט) '''שם. אומרים ז"פ ה' הוא וכו'.''' וכתב היפ"ל או' ב' ונוהגין לומר אחריו בכל פעם פסוק קראתי בכל לב וכו' משום שלא לומר י"ד פעמים ה' הוא האלהים זא"ז יעו"ש והוא נגד דברי האר"י שכתבנו באו' הקודם ונגד דברי כל הפו' דלא חשו לזה והטעם משום דבפסיק עצמו כפולים ומה לי ב' פעמים או מאה פעמים וכ"ה מנהג בית אל וכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל לומר אותו ז"פ זא"ז כדברי שער הכוו' הנז' ופסוק קראתי בכל לב וכו' אומרים אותו ז"פ זא"ז קודם ה' הוא האלהים והש"צ אומר פ"א והקהל עונים אחריו עד ז"פ כמו ה' הוא וכו' ועיין שכנה"ג בהגב"י סי' תרכ"ד או' ב' ושו"ג בסי' זה סוף או' יו"ד:

== ל ==

ל) '''שם בהגה. וג"פ בשכמל"ו.''' כ"כ ד"מ או' א' בשם מנהגים והב"ד האחרונים. והטעם כתב מט"מ סי' תתפ"ג שהוא כנגד כהנים לוים ישראלים. ועוד על שם הפסוק שנאמר ה' ימלוך לעולם ועד. פי' ה' מלך קודם שנברא העולם. ה' מלך בעה"ז. ה' ימלוך לעקוד עכ"ל. ומיהו עיין לעיל סי' ס"א או' מ"ה שכתבנו דעת כמה פי' דסברי דברוך שם יש לו כל דין פסוק ראשון ופסוק ראשון אסור לכפול כמ"ש שם בש"ע סעי' ט' יעו"ש וע"כ יש נוהגין שאין לאומרו כ"א פעם אחת. וכ"כ שכנה"ג בהגב"י סי' תרכ"ד או' א' דאין מנהגם לומר ג"פ:

== לא ==

לא) '''שם. ותוקעין תשר"ת.''' כ"כ הטור סי' תרכ"ד. ובמרדכי ובהגמ"י כתבו שיש שאינם תוקעין אלה תקיעה אחת ויש תוקעין תשר"ת והב"ד ב"י וכתב ומנהג העולם עכשיו לתקוע תשר"ת וכ"כ סמ"ג עכ"ל ולכן פסק כן בש"ע ומ"ש בב"י ומנהג העולם עכשיו לתקוע תשר"ת היינו מנהג בני ספרד אבל מנהג בני אשכנז לתקוע רק תקיעה א' כמ"ש בד"מ או' א' וכאן בהגה. ובשכנה"ג בהגה"ט סי' תרכ"ד או' ב' כתב דיש תוקעין עשרה קולות ואין להם סמך אבל השו"ג בסי' זה או' י"ב כתב דמנהגם לתקוע עשרה קולות תשר"ת תש"ת תר"ת והביא ראיה מס' המנהיג סי' ס"ט יעו"ש. ויש נוהגין לתקוע עוד תרועה גדולה אחר סיום קדיש תתקבל והוא ע"ד רמז עלה אלהים בתרועה לפי שבכאן סיום כל התפילות והבקשות של יוה"כ. וכל אחד יעשה כמנהגו לפי שאין כאן חיוב מצד הדין רק מנהג ודרך רמז בעלמא וכמ"ש באו' שאח"ז. ולד"ה אין ברכה בתקיעה זו ואין מדקדקין בה בשום פיסול לא בתקיעה ולא בשופר. ריטב"א ר"ה. פת"ע או' ט':

== לב ==

לב) '''שם. ותוקעין תשר"ת.''' והטעם כתב שם הטור זכר לתקיעת היובל שהותה ביוה"כ. וכ"כ המרדכי אבל בהגמ"י כתב שמי שאומר כן טועה דא"כ לא היה לתקוע אלא ביוה"כ עצמו בשנת היובל אלא הטעם משום דאיתא במדרש {{ממ|קוהלת}} דבמוצאי יוה"כ בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וכו' וכ"כ הסמ"ג. והתו' כתבו בס"פ ואלו קשרים {{ממ|שבת קי"ד ע"ב}} בשם ר"י דמה שתוקעים במוצאי יוה"כ אינו אלא להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו וגם להכין סעודת מוצאי יוה"כ שהוא כעין יו"ט יעו"ש והרוקח כתב הטעם שתוקעים לומר נצחנו את השטן. והכלבו כתב כדי לערבב השטן שחוזר לשלוט במוצאי יוה"כ והב"ד ב"י סי' תרכ"ד. וגם הלבוש הביא טעמים אלו וכתב עוד טעמים אחרים יעו"ש והט"ז סק"ב כתב הטעם שהוא סי' לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה. והוא מדברי הלבוש ומט"מ סי' תתפ"ה יעו"ש. והסמ"ג בסי' ס"ט כתב מפני שאין יו"ט זה מפירסם עשו בו תקנה לפרסמו. ומ"כ דלכן יפקידו איש את אחיו בצאתו מבהכ"נ ויאמר איש לרעהו כדרך שאומר בשבת ויו"ט בצאתו מבהכ"נ מט"מ שם. א"ר או' ה' ר"ז או' י"ב:

== לג ==

לג) '''שם. ותוקעין תשר"ת.''' וגם הנשים יש להם לשמוע קול שופר מטעמים הנז' רו"ח או' ג' יפ"ל ח"ה או' ב':

== לד ==

לד) '''שם. ותוקעין תשר"ת.''' ואפי' אם חל יוה"כ בשבת תוקעין. לבוש. מט"א או' ז' מ"ב או' י"ב:

== לה ==

לה) '''שם. ותוקעין תשר"ת.''' ואעפ"י שעדיין לא הבדילו אין חוששין כיון שתקיעת שופר אינה מלאכה. טור לבוש. מע"מ סי' תתפ"ו. ואע"ג שכתב הטור שישלימנה סמוך לשקיעת החמה משמע שעדיין לא יצאו הכוכבים מ"מ הוי בין השמשות. מ"א סק"ד. ור"ל כיון דהוי ביה"ש לא גזור על שבות ביה"ש במקים מצוה. מחה"ש. וכ"כ א"ר או' ו' דאף בין השמשות מותר. וכ"כ המש"ז או' ב' ר"ז או' י"א. דה"ח או' ו' מט"א שם. מ"ב שם. אבל אם עדיין הוא יום אין תוקעין. א"ר שם. א"א או' ד' מט"א שם. מ"ב שם:

== לו ==

לו) '''שם בהגה. ותוקעין לאחר שאמר קדיש וכו'.''' ומנהגינו אחר שמסיימין הסליחות אחר קדיש קודם תענו תוקעין. שכנה"ג בהג"ט סי' תרכ"ד או' ב' שו"ג או' י"ג:

== לז ==

לז) '''שם בהגה. ויש מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש.''' ואחר התקיעה עונים כולם לשנה הבאה בירושלים מט"א שם. מ"ב או' י"ג:

== לח ==

לח) '''אחר''' סיום תפלת נעילה נוהגין אנו לומר כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכו' ג"פ ואח"כ אומרים יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה. ואח"כ הש"צ אומר לך אכול בשמחה לחמך וכו' כנה"ג בהגה"ט סי' תרכ"ד. אנא שכתב דמישום דר"ת של אכול בשמחה לחמך הוא אב"ל יש להפך ולומר לך בשמחה אכול לחמך וכו' יעו"ש ועיין לעיל סי' ר"ך או' י"א:

== לט ==

טל) '''וכתב''' בתה"ד סי' רע"ח דנמצא בנימוקין במוצאי יוה"כ אין הדין והבימה מסתלקת עד שישלימו ישראל סדריהם. ב"י. ופי' בימה היינו מקום המשפט כמ"ש לעיל סי' רפ"ח או' ג"ן יעו"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]