עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תרטו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] יוה"כ אסור בתשמיש המטה.''' דיליף מקרא {{ממ|יומא דף ע"ז}} דחשיב עינוי. טור וב"י:

== ב ==

ב) '''שם. ואסור ליגע באשתו וכו'.''' הט"ז הק"א לחלק יצא דבלילה יש לאסור אפילו הנגיעה דתשמיש רגיל בלילה אבל ביום אין איסור כ"א בשינה במטה א' אבל לא בנגיעה וכתב שכ"מ באגודה דביום א"צ ליזהר יעו"ש. אמנם הא"ר או' א' כתב על דברי הט"ז הנז' דלא נהירא וגם מ"ש דכ"מ באגודה כתב עליו כמדומה שלא עיין אלא בב"י שהביאו בקצרם ולא באגודה גופיה פ' מקום שנהגו דמבואר להדיא דאסור ליגע אפילו ביום וכן מבואר פ' יוה"כ גם אשתמיטתיה דברי מהרי"ל יעו"ש. וכן הברכ"י או' א' הקשה על דברי הט"ז הנז' וגם על העט"ז שהביא ג"כ מחי' אגודה וכתב כי כ"ה דעת הש"ע לאסור ליגע בין ביום ובין בלילה וכ"ה באגודה ובמהרי"ל כמ"ש הא"ר יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"א. מש"ז או' א' ר"ז או' א' ח"א כלל קמ"ה או' כ"ב. דה"ח או' ח' מט"א או' א' מ"ב או' א'. ועיין בס' בן א"ח פ' וילך או' ט"ו שכתב דלאיזה צורך יש לסמוך על המתירין ביום יעו"ש. אכן מדברי הפי' הנז' משמע דבכל ענין אסור ודוק:

== ג ==

ג) '''שם. ואסור ליגע באשתו וכו'.''' וגם לא יבא בדברים עמה שלא יבא לידי הרגל עבירה ושלא יבא לידי הרהור ולידי קרי. מט"מ סי' תתנ"ד. שכנה"ג בהגב"י או' א' מ"א שם. א"ר שם. ר"ז שם. ח"א שם. דה"ח שם מט"א שם. מ"ב שם.

== ד ==

ד) '''שם. כאלו היא נדה.''' ובמהרי"ל משמע שיש לנהוג בה כל דין נדה. מ"א שם. ודין נדה כמ"ש ביו"ד סי' קצ"ה סעי' ה' לא ישב במטה המיוחדת לה אפי' שלא בפניה ואסורים לישב יחד על ספסל א' המתנדנד ואינו מחובר לכותל. ואיסור שינה אפי' בשני מטות אם המטות נוגעות זה בזה. ואסורה להציע לי הסדינים בפניו. ואיסור ההסתכלות במקומות המכוסים שבה. ויתר ההתרחקות המבוארים שם. מחה"ש.

== ה ==

ה) '''שם. וכן אסור לישן עם אשתו במטה אחת.''' אפילו הוא בבגדו והיא בבגדה כמ"ש ביו"ד סימן קצ"ה סעיף ו' נה"ש אות ב' ר"ז שם ח"א שם. מט"א אות ב' מ"ב אות ב':

== ו ==

ו) '''[סעיף ב'] הרואה קרי בליל יוה"כ.''' לאפוקי ממאן שכתב דרואה קרי ביום דוקא קאמר. ב"י. וכ"כ בתשו' מהרי"ל סי' ר"ד דאין חילוק בין יממא לליליא יעו"ש. וכ"כ היפ"ל ח"ב או' ב' דלילה ויום כלן שיים לענין זה ושומר נפשו יזהר אף ביום כאזהרתו בלילה ולא יאבד טובה הרבה יעו"ש ולכן יש ליזהר הרבה מהרהורי אשה שמא ע"י הרהור יצא ממנו איזה טפה והוא לא ידע ואשם והגם דאיסור זה נוהג בכל זמן ועידן יום זה שאני כי קדוש הוא ונורא:

== ז ==

ז) '''שם. ידאג כל השנה.''' שמראים לו שלא קבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידו להשביעו כעבד שמוזג כוס לרבו ושופך לו הקיתון על פניו. טור. לביש. ר"ז או' ב':

== ח ==

ח) '''שם. ידאג כל השנה.''' והיכא דאיכא למיתלי ראיית קרי בהרהורי דיומא או ע"י ריבוי מאכלים וכדומה אין בכלל דברי הגמ' ידאג כל השנה ושאם עלתה לו השנה יהיה כמובטח שהוא בן עולם הבא. הגהות מוהר"ר ברוך פרענקיל על הש"ע בסימן זה והב"ד הכר"ש. וכ"כ הברכ"י או' ב' כתב סופר סי' ק"י. מ"ב או' ג' ומ"מ כתבו האחרונים דיעשה ג"כ תשו' ותיקון על חטא שאינא לידו:

== ט ==

ט) '''וכן''' חולה שראה קרי ביוה"כ אינו בכלל דברי הגמרא ידאג כל השנה שהרי אמרינן פ' הרואה {{ממ|ברכות דף נ"ז ע"ב}} בכלל ששה דברים סימן יפה לחולה הוא הרואה קרי ומביא ע"ז קרא דכתיב יראה זרע וכד יפ"ל ח"ב סוף אות א' ומיהו זה אפשר לדחות דה"ד ברואה ביום אחר ולא ביוה"כ אבל אפשר לומר טעם אחר דזה בא לו מחולשת החולי וכל שבא מחמת סיבה אין פחד כנז':

== י ==

י) '''ואם''' היה בא מן הדרך בעיוה"כ וראה בלילה ליל יוה"כ אינו בכלל בבי"א דיא"ג וראיה ממ"ש בשבת דקכ"ז ע"ב במעשה בחסיד א' שפדה וכו' יעו"ש. יפ"ל ח"ג או' א':

== יא ==

יא) '''שם. ידאג כל השנה.''' איתא בספרים דעיקר תיקון למי שנכשל בזה ח"ו שיתחזק מכאן ולהבא בימי חייו בלימוד התורה וזכות התורה תגין עליו וכדאיתא במדרש תנחומא אם חטא אדם ונתחייב מיתה לשמים מה יעשה ויחיה אם למוד לשנות פ' אחד ישנה שני פרקים ואם למוד לשנות דף א' ישנה שני דפים. ואם אינו יודע ללמוד יתעסק עכ"פ במידת הצדקה וחסד ויחיה כמ"ש רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד עי"ש במדרש. ועיקר לימוד התורה יהיה ע"מ לקיים דהלומד ואינו מקיים נוח לו שלא נברא כמו שאחז"ל וגם לא יהיה בכחה להגין ח"ו. מ"ב אות ג' ועיין ק"נ על הרא"ש פ' בתרא דיומא סי' כ"א שהביא תיקון וברכת היראה אם עלתה לו שנה יעו"ש. ועוד עיין תיקון לזה בס' מו"ב בקו' יוסף בסדר סי' א' ובס' מל"ח סי' כ"ח וביפ"ל ח"ב סי' א' דשאר ספרים יעו"ש:

יא) '''ולכן''' אכתוב גם אני הדל מה שנראה לי בס"ד. והוא כי פשוט כי באותו היום יחזור בתשו' שלימא על חטא שבא לידו. ובמוצאי יוה"כ יטבול תיכף אם אפשר. ויעשה פדיון כמנין אותיות שמו ויתן לעניים ירא שמים. ויקבל עליו בפני עשרה כי בתשלום השנה ההיא יאמר נשמת כל חי בפני עשרה. ובכל שבוע יגמור התהילים דהיינו ביום א' ספר ראשון וביום שני ספר שני וכו' וספר ה' יחלוק לג' חלקים לג' ימים כנודע. ואמירת תהילים תהיה בכוונה ובלתי הפסק דיבור כלל. ובכל ליל ער"ח יעשה תיקון כרת דהיינו שילמוד מתחלת הלילה עד סופה בלי הפסק דיבור. ויתענה באותי יום בכל ער"ח. ואם אפשר יש לעשות תיקון כרת בכל ליל ששי. ויקבע עתים לתורה באיזה שעות ביום ובלילה ובפרט בשבתות ויו"ט ואם הוא חכם יוסיף בלימידו. ואם אפשר יש ללמוד בכל יום י"ח פרקי משנה על הסדר. וכבר נודע כי כל אדם צריך להתפלל בכוונה מילה במילה ובפרט כשמוציא השם בפיו. וכן בברכות הנהנין בכוונה וישיב הדעת וישיב אל ה' וירחמהו וכו' וזהו חוץ מתיקון שז"ל הנהוג שצריך לעשות בכל זמן כמ"ש לעיל סי' ר"מ יעו"ש:

== יב ==

יב) '''שם. מובטח לו שהוא בן עוה"ב.''' ויראה זרע ויאריך ימים ושודאי יש לו הרבה זכיות שהגינו עליו. טור. ומ"ש הלבוש כבר השיגו המ"א וא"ר וזוטא וברכ"י ושאר האחרונים שהוא נגד הגמ' יעו"ש. ועיין מה שכתבתי בזה בסה"ק חיים עד העולם לסיום מס' יומא יעו"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]