עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תר"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] ביצה שנולדה ביו"ט הראשון וכו'.''' אסור בשני אע"ג דבשאר יו"ט מותר בשני הכא אסור דתרווייהו חשיבי כחדא קדושתא. טור. לבוש. ט"ז סק"א. והא דחשיבי כחדא קדושתא ה"ד להחמיר ולא להקל כמ"ש לעיל סי' תק"ג או' יו"ד יעו"ש:

== ב ==

ב) '''שם הגה. וכבר נתבאר לעיל סי' תקי"ג סעי' ה' וסי' תקט"ו.''' ועיין בדברינו לשם בס"ד:

== ג ==

ג) '''[סעיף ב'] בקידוש ליל שני ילבש בגד חדש וכו'.''' בטור הביא פלוגתא בזה לענין שהחיינו בליל ב' על הקידוש וביום ב' על השופר די"א דאין אומרים זמן אלא בראשון דקדושה אחת הן וכחד יומא אריכא דמי וי"א דאין חלוק בין יו"ט של ר"ה לשאר יו"ט של גליות אלא לענין ביצה ומחובר לאסור של זה בזה אבל לענין זמן אומרים בשני כמו שאר. יו"ט, וכתב הטור דאביו הרא"ש ז"ל כתב דטוב שיקח אדם פר"ח ויניחנה לפניו ויברך שהחיינו ויהא דעתו גם על הפרי ויצא ידי ספק וכן הי' נוהג הר"מ מרוטנבורג יעו"ש. וכתב ב"י והעולם נוהגין לחזר אחר פר"ח כדי לברך עליו זמן בקידוש אבל בשופר אין מברכין זמן כלל בשני אלא א"כ חל יום א' בשבת עכ"ל וכך הם דבריו כאן בשו"ע. אבל מורם ז"ל בד"מ כתב דאנו נוהגין לברך זמן על השופר ב' ימים ועל הקידוש מחזירין אחר פר"ח מיהו אם אין להם פר"ח מברכין זמן בלא"ה וכ"כ האגור דכן נוהגין בעלי נפש שבאשכנז יעו"ש. וזהו שכתב בהגה סעי' ג' וי"א לאומרו וכו' וכן המנהג במדינות אלו ר"ל במדינות אשכנז אבל במדינות ספרד אין אומרים זמן על השופר ביום שני כמ"ש הב"י כנז':

== ד ==

ד) '''שם הגה. ילבש בגד חדש.''' והא דבסי' רכ"ג סעי' ד' פסק דבשעת הקנין יש לברך י"ל דהתם מיירי כשקנה מלבוש מוכן דאז השמחה כשקנאו אבל כשנותן לאומן לתקן אז השמחה כשגמרו. מ"א הק"א ויא"פ. מחה"ש. מ"ב או' ג' ועיין לעיל ס' רנ"ג או' ל' ודוק:

== ה ==

ה) '''שם. או מניח פר"ח וכו'.''' ואם יש לו תירוש חדש יקדש על היין ישן וכשיגיע לשהחיינו יטול כוס של תירוש בידו. ד"מ בשם המנהגים מ"א שם ואע"ג דמקדשים על תירוש כמ"ש סי' ער"ב סעי' ב' מ"מ ישן מצוה מן המובחר. ובמט"מ {{ממ|סי תתכ"ג}} כתב שא"צ ליקח אותו בידו אלא יתן עיניו בו. מ"א שם. וכ"כ בשבו"י ח"ג ביו"ט ב' של ר"ה כשאין לו פר"ח מותר ליקח יין חדש לברך עליו זמן אף שבירך על הענבים שאכל קודם ר"ה ואף שבשאר ימות השגה לא יברך שהחיינו על יין חדש כשאכל הענבים מפני שיש מסופקים בדבר וכמ"ש במ"א סי' רכ"ה מ"מ בליל שני דר"ה שדעת כל הפו' דמברך זמן אלא דלכתחלה ניהגין בפר"ח מ"מ בזה שפיר יוצא ביין חדש דהוי כמו ס"ס וכו' וכ"מ ממ"א דהוא גופיה מעתיק בסי' ת"ר דברי הד"מ לברך על תירוש חדש משמע אף שכבר אכל ענבים יעו"ש. שע"ת או' א' ועיין לעיל סי' רכ"ה סעי' ה' ובדברינו לשם ודוק.

== ו ==

ו) '''שם. או מניח פר"ח וכו'.''' וה"ה נשים בשעת ברכת הדלקה או ללבוש בגד חדש ולכוין עליו בברכת שהחיינו או תניח הפרי שיניח אח"כ בקידוש. א"ר או' ג' שע"ת שם. והיינו למנהג נשים שמברכות זמן בשעת הדלקת הנר של יו"ט כמ"ש לעיל סי' רס"ג או' מ' יעו"ש. והגם דאינה אוכלת מן הפרי בשעת הדלקה מ"מ כיון דהעיקר כדעת הפו' דאין חילוק בזה בין ר"ה ליו"ט וא"צ לפר"ח רק למצוה מן המובחר יש לסמוך בזה על דברי הפו' שמברכין על הראיה כמ"ש לעיל סי' רכ"ה סעי' ג' יעו"ש וכה"ג כתבנו באו' הקודם בשם השבו"י וא"צ לידחק במ"ש המחה"ש יעו"ש. ועיין באו' שאח"ז:

== ז ==

ז) '''שם. ואם אין מצוי פר"ח וכו'.''' י"א דאף לכתחלה אין להקפיד על פר"ח וכך נוהגין קצת. ברכ"י או' ב' וכ"כ בשער הכוו' דף ץ' ע"א דא"צ לחפש אחר פר"ח כלל. וכ"כ בפע"ח שער כ"ה סוף פ"ז. מעשה רב או' ר"ג:

== ח ==

ח) '''שם. עם כל זה יאמר שהחיינו.''' דאך דקדושה א' היא מ"מ שני ימים הם. ויש טועים ליקח אף בשאר יו"ט פר"ח וטעות הוא. מ"א סק"ב. א"ר או' ד' מ"ב או' ה':

== ט ==

ט) '''[סעיף ג'] אם חל יום ראשון בשבת וכו'.''' אם עבר ותקע ובירך זמן בשבת לא יברך זמן ביום שני פרי הארץ ח"ב סי' יו"ד. ברכ"י או' ד' והיינו למנהג בני ספרד שאין מברכין שהחיינו על השופר ביום שני כמ"ש לעיל סוף או' ג':

== י ==

י) '''שם הגה. וי"א לאומרו אפי' אם חל יום א' בחול וכו'.''' ומשמע אפי' בלא בגד חדש ופר"ח מברך שהחיינו על השופר ביום שני וכמ"ש לעיל סוף או' ג' בשם ד"מ יעו"ש. וכ"מ במט"מ סי' תתכ"ד דבשופר א"צ לא בגד חדש ולא פר"ח יעו"ש. והלבוש כתב דאפי' אין לו אחד מאלו סומכין אטעם דלעיל ומברכין זמן בקידוש ובשופר ביום שני יעו"ש. ומשמע הא יש לו טוב ללבוש בגד חדש גם בשופר. וכ"כ מ"א סק"ג. והב"ד א"ר או' ג' ר"ז או' ז' מ"ב או' ז' וכ"ז לבני אשכז אבל בני ספרד אין אומרים שהחיינו על השופר ביום שני כלל כשחל יום א' בחול כמ"ש לעיל או' ג' יעו"ש:

== יא ==

יא) '''קהל''' שלא היה להם שופר ובא להם שופר ביה"ש של יום ראשון תוקעין ומברכין ואי לא מטא עד ביה"ש של יום שני יתקעו ולא יברכו ואם הוא ע"ש ובא להם השופר קודם ביה"ש אף שקבלו שבת תוקעין ומברכין. הרב מכתם לדוד סי' י"ז. ברכ"י או' ה' ועיין באו' שאח"ז:

== יב ==

יב) '''קהל''' א' היה להם בער"ה שופר ובאו שודדים וגזלו אותם ונטלו גם השופר ושלחו הקהל לקהל אחר לשלוח להם ונתעכב השליח מחמת אונס ולא בא עד סוף יום ב' והיה ר"ה ביום ה"ו ובשעה שבא השופר כבר התפלל של שבת אבל עדיין היה יום גדול אם מותר לתקוע בעת ההיא ולא נחוש לשבות דאין תוקעין בשבת. העלה הט"ז דמותר לתקוע בלא ברכות דברכות אין מעכבות יעוש"ב מיהו המו"ק כתב לדחות דברי הט"ז הנז' וכן הי"א בהגה"ט כתב על דברי הט"ז הנז' לענין דינא יש לפקפק יעו"ש אבל הער"ה או' ב' אע"ג שכתב לפקפק בדברי הט"ז הנז' מ"מ בסיף דבריו לענין דינא נראה שמסכים לדברי הט"ז יעו"ש. וכן הא"ר בסי' תר"א הסכים לדברי הט"ז. וכן עיקרי הד"ט סי' ל' או' כ"ד הסכים לדברי הט"ז. וכ"פ מט"א סי' תר"א או' י"ג ח"א כלל קמ"ד או' ך' מ"ב או' ז' וכ"כ לעיל באו' הקודם בשם מכתב לדוד אלא מ"ש לברך ג"כ כיון דרוב הפו' הנז' ס"ל כהט"ז דאין לברך הכי נקטינן משום סב"ל וכן מ"ש דאם בא להם שופר ביה"ש של יום ראשון תוקעין ומברכין כתב ח"א שם שאין מברכין וכן כתבנו לעיל סי' תקפ"ח או' ב' יעו"ש:

== יג ==

יג) '''ואם''' אין שם בקי לתקוע שלא קבל עליו שבת עדיין אז יתקע מי שקבל שבת בלא ברכה ולא יתקע רק תשר"ת תש"ת תר"ת {{ממ|ר"ל ג"פ תשר"ת וג"פ תש"ת וכו' כמ"ש לעיל סי' תק"ץ סעי' ב' יעו"ש}} ולא יותר ואם נמצא אחד שלא קבל עליו שבת עדיין יוכל לתקוע בברכה אעפ"י ששאר השומעים כבר קבלו שבת ודוקא אם עוד היום גדול אבל אם כבר הוא ביה"ש אין לתקוע כלל. מט"א שם. מ"ב שם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]