עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תקנ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] הכל חייבין להתענות וכו'.''' תינוקת בת י"ב שנים ויום א' ותינוק בן י"ג שנים ויום א' חייבין להתענות ולא קודם לכן. א"ר סי' תקמ"ט או' ז' ואף שלא הביאו ב' שערות חייבין. א"א או' ב' מ"ב בב"ה. ועיין לקמן סי' תקנ"ד או' כ"ג:

== ב ==

ב) '''שם.''' הכל חייבין להתענות וכו' מי שאינו יכול להתענות בג' צומות חוץ מט"ב מחמת איזה חולי א"צ התרה ומי שהורה להצריך התרה בזה לא חש לקמחיה ושגה ברואה. שו"ת זר"א חא"ח סי' ע"ה. מחב"ר או' א' זכ"ל או' ט' שע"ת או' ב' וכ"כ ב"ד סי' שמ"ז גבי תענית הבכורים דע"פ ותענית אסתר דא"צ התרה בסעודת מצוה ער"ה או' ב' ומ"ש הזר"א חוץ מט"ב לאו למימרא דתענית ט"ב צריך התרה אלא דהשאלה היתה רק על ג' צומות משום דהם מצד מנהג מ"ש באו' שאח"ז אבל בתענית ט"ב שהוא מצד החיוב פשיטא דא"צ התרה ולא צריך למשאל וכדמוכח בשאלה הנז' יעו"ש. ועיין לעיל סי' ת"ע או' יו"ד:

== ג ==

ג) '''שם.''' ואסור לפרוץ גדר. פי' אע"ג דמדינא בזמן שאין סכנה אין חייבין להתענות אלא בט"ב מ"מ כיון שנהגו להתענות כולם אסור לפרוץ גדר. מ"א סק"א. מט"י מ"ב או' א':

== ד ==

ד) '''שם''' הגה. מיהו עוברות ומיניקות וכו' שבשעה שרצו וקבלו להתענות הקילו בהם שיהיו מותרים לאכול בלילות שלפניהם וכן עוברות ומיניקות פטורות. ח"א כלל קל"ג או' ו' מ"ב או' ב' ומ"ש הא"ר או' א' בשם המי"ט שיפרעו יום אחר כמ"ש לקמן סי' תרפ"ו סעי' ב' בהגה אין נוהגין כן. ועיין בדברינו לשם בס"ד:

== ה ==

ה) '''שם.''' הגה מיהו עוברות וכו' ואינה נקראת מעוברת שתפטר מהתענית אלא משהוכר עוברה ולא קודם לכן ומ"מ אם מצטערת הרבה גם קודם לכן פטורה מיהו דוקא אחר מ' יום ליצירת הולד אבל קודם לכן הרי היא ככל הנשים ואם מרגשת חולשה אין להחמיר בה כלל. מו"ק. מ"ב או' ג' תו' חיים על ח"א כלל קל"ג או' ו':

== ו ==

ו) '''שם''' הגה. מיהו עוברות ומניקות שמצטערות הרבה וכו' נראה דה"ה נמי אנשים תשושי כח או זקנים שהתענית הוא צער גדול להם דיש להקל שלא יתענו בג' צומות אלו דמה לי נשים עוברות ומניקות מה לי אנשים תשושי כח וזקנים ובתנאי שיאמר להם הרופא שהתענית מזיק להם הא לא"ה לא יפרשי מן הצבור והוא ברור. ונראה פשוט כי זקן שבא בימים והוא חלוש אין להתענות כלל כי אפי' ביוה"כ כתוב בתשו' הגאונים בס' שערי תשו' תשו' סי' שכ"ה אם רואה שקשה עליו התענית מאכילין אותו וכמ"ש לקמן בה' יוה"כ סי' תרי"ח וכ"ש בג' צומות אלו והוא ברור. רו"ח או' א' ועיין בדברינו לשם בס"ד:

== ז ==

ז) '''שם''' הגה. מיהו עוברות וכו' וכן חולה אפי' אין בו סכנה פטור מלהתענות לכ"ע. ח"א כלל קל"ג או' ו' ואסור לו להחמיר על עצמו. מ"ב או' ד' ועיין לקמן סי' תקנ"ד סעי' ו' ומ"מ אף הצריך לאכול לא יענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך. ח"א שם. מ"ב או' ה':

== ח ==

ח) '''שם''' בהגה. אלא שנהגו להחמיר. דוקא באין מצטערות אבל במצטערות הרבה אסורות לתתענות. מט"י. ח"א שם, ומה שהק' המ"א סק"ב מכאן לסי' תקע"ה סעי' ה' עיין מאמ"ר או' ב' שכתב שדבריו מגומגמין ובדוחק יש ליישבו יעו"ש:

== ט ==

ט) '''כתב''' מ"ע סי' קי"א קטנים מאכלים אותם לחם ומים להתאבל עם הצבור עכ"ל ונ"ל דוקא קטן שיש לו דעת להתאבל. מ"א סק"ב. וכ"כ ח"א שם דקטנים שיש להם דעת להתאבל אע"ג שאין מחויבין לחנכם אפי' בן י"ב שנה ואפי' בתענית שעות מ"מ ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף לחם ומים או מאכל פשוט כדי שיתאבלו עם הצבור. והב"ד מ"ב או ה' מיהו בס' ה"ב או' א' כתב להשיג על דברי הרמ"ע הנז' וכתב וכמדומה שאין נוהגין כן יעו"ש. וכ"כ לעיל סי' תקמ"ט או' ח' יעו"ש. ועיין לקמן סי' תקנ"ד או' כ"ג:

== י ==

י) '''[סעיף ב'] מותרין ברחיצה וכו'.''' לפי שאין רוב צבור יכולין לעמוד בה. הר"ן פ"ק דר"ה. ולכן בעל נפש יחמיר בכולן כמו בט"ב חוץ מחליצת מנעל שלא יהיה כחוכא ואיטלולא. של"ה דף קצ"ט ע"ב. ומ"מ בליל טבילה לא יפרוש מאשתו. מ"א סק"ג. א"ר או' ב' י"א בהגה"ט. ח"א כלל קל"ג או' מ"ב או' ו':

== יא ==

יא) '''ומשמע''' מדברי הר"ן הנ"ז דאפילו האידנא אי איכא ב"מ שמד צריך לנהוג כל החומרות שנאמרו בט"ב. מט"י. וכ"מ בב"ח:

== יב ==

יב) '''שם.''' מותרין ברחיצה וכו' ואפי' בחמין וכן המנהג פשוט. ב"י, מיהו הב"ח כתב דעכשיו לא ראינו מי שנהג לרחוץ בג' צומות ואסור להורות היתר משום ואל תטוש וכו' יעו"ש. ונראה דמפני כבוד שבת אין להחמיר. עו"ש א"ר או' ב' מ"ב שם:

== יג ==

יג) '''ואפי'''' להב"ח בצונן י"ל דשרי בג' צומות וה"ה פניו ידיו ורגליו בחמין י"ל דשרי. מש"ז או' א' מיהו מדברי השל"ה הנז' משמע דבעל נפש יש להחמיר גם בצונן כמו בט"ב. ומי שמחמיר על עצמו שלא לרחוץ בחמין טוב לו להחמיר גם שלא להריח בשמים. של"ה דף ר' ע"א. פת"ע או' ד' ולענין רחיצת הפה בשחרית עיין לקמן סי' תקס"ז סעיף ג':

== יד ==

יד) '''שם.''' וא"צ להפסיק בהם מבע"י. ואיזה יחיד שמרגיש בעצמו שיוכל לעמוד בזה טוב לו שיפסיק באכילה מבע"י בכל ד' צומות. של"ה דף קצ"ט ע"ב. א"ר או' ב' נו"ש או' ה':

== טו ==

טו) '''[סעיף ג'] כל ד' צומות הללו וכו'.''' לאו דוקא דלעולם אין יו"ד בטבת בשבת כמ"ש לעיל סי' תכ"ח סעי' ב' מ"א סק"ד. ור"ל דשם כתוב דר"ח טבת אינו חל בה' בשבת וא"כ עשרה בטבת א"א לחול בשבת:

== טז ==

טז) '''שם.''' נדחין לאחר השבת. דאקדומי פורענותא לא מקדמינן. ב"י בשם המ"מ. לבוש וכתב חוץ מתענית אסתר שמקדימין מפני שהוא משום סליחת עון ואין בו משום אקדומי פורענותא ועוד דלא אפשר לאחורי משום פורים שחל ביום א' כמ"ש במקומו עכ"ל ועיין בדברינו לשם בס"ד:

== יז ==

טוב) '''שם''' הגה. ואם חלו בע"ש וכו' האי לישנא ג"כ לאו דוקא דא"א לחול בע"ש רק עשרה בטבת לפי הקביעות הנז' לעיל בסי' תכ"ח סעי' ב' יעו"ש. וכ"כ ב"י בשם הרד"א:

== יח ==

חי) '''ואם''' חל עשרה בטבת ביום ו' מתפללין שחרית כשאר הצומות וכן במנחה אבל א"א הוידויים ולא נפילת אפים במנחה מפני שהוא ע"ש. ב"י בשם הרד"א. וכ"כ ב"י בסי' תקע"ט בשם הר"ן יעו"ש. מ"א סק"ו ומשמע אבל ענינו אומר הש"ץ בין גואל לרופא. וכ"כ היא"פ מ"ב או' י"א. גם אין לעשות בע"ש יום כפור קטן אם חל ר"ח בשבת כ"א ביום ה' שלפניו לפי שאין לומר סליחות גם וידוי בע"ש במנחה. עט"ז. מ"ב שם. וכ"כ לעיל סי' תי"ז או' ח"י יעו"ש:

== יט ==

יט) '''שם''' בהגה. קורין בשחרית ומנחה ויחל. כ"כ ב"י על דברי האגור שכתב שאין קורין בס' במנחה בע"ש וכו' דלא נהגו כן. וא"כ דעת הרב"י לקרות במנחה בס"ת בע"ש שחל בו יו"ד בטבת ומ"ש המ"א סק"ו דהרב"י כתב דאין קורין במנחה וכו' י"ל דכוונתו על דברי האגור שהביא הב"י ולא על דברי ב"י עצמו ועיין מאמ"ר או' ה' ומ"מ לענין דינא המנהג כדברי מרן בב"י ודברי מור"ם ז"ל בהגה והלבוש דכשחל יו"ד בטבת בע"ש קורין במנחה בס"ת אבל אין אומרים וידוי ולא נפילת אפים כנז' באו' הקודם:

== כ ==

ך) '''שם''' בהגה. קורין בשחרית ומנחה ויחל. דכהן מתחיל מן ויחל עד אשר דבר לעשות לעמו. ולוי מן ויאמר ה' אל משה פסל לך עד אל מול ההר ההוא. וישראל מן ויפסול שני לוחות עד אשר אני עושה עמך. ואע"ג דתנן פ"ד דמגילה מ"ד מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה היינו בב' ענינים אבל בענין אחד מדלגין כמו שהיה כ"ג קורא ביוה"כ פ' אחרי מות ומדלג וקורא אך בעשור שהוא בפ' אמור כמבואר בפי' הר"ב שם כ"ש כשהוא בפ' אחת כהכא. יפ"ל ח"ה או' א' ועיין לעיל סי' קמ"ד או' ג':

== כא ==

כא) '''שם''' בהגה. ואם יש חופה בתוך התענית וכו' ואסור החתן לשתות מכוס של ברכה מבע"י ונותנין לתינוקות. מ"א סק"ו. ועיין לעיל סי' תקמ"ט או' ט' ואו' יו"ד:

== כב ==

כב) '''וחתן''' שאירע לו יאר צייט בז' ימי חופתו עיין כתונת יוסף סי' ה' שכתב דאינו אוכל עד שיתירו לו יעו"ש מיהו בתשו' דבר משה חא"ח סי' מ"א כתב דאין לו להתענות ואפי' התרה א"צ זולת בנושא אלמנה אפי' אם הוא בחור יש לו להתענות לאחר ג' ימים יעו"ש. וכ"כ בתשו' ב"ד סי' שמ"ז דכל תענית שאינו חובה בין בזמנו בין שלא בזמנו המילה דוחה אותו לגמרי ואין מתענין בו כלל כגון תענית דער"ה ובה"ב שאחר החג ועשרת י"ת ואצ"ל תענית בכורות של ע"פ וכ"ש תענית יום שמת בו אביו דאינו מתענה כל עיקר שהרי אינו אלא מנהג בעלמא ואפי' אם רוצה להחמיר ולהתענות על אביו אינו רשאי אלא שסיים דטוב שישאל על נדרו יעו"ש. וכ"כ בתשו' מקום שמואל סי' ף' דאם הוא בעל ברית ביום יאר צייט יכול לאכול בלא התרה ואם אינו בעל ברית מצוה תחשב אכילתו שם ע"י התרה יעו"ש. ועיין זכ"ל ח"ג חי"ד או' יו"ד שכתב דמהר"י קובו אמר דחתן שאירע תוך ימי חופתו יום שמת בו אביו שיתענה ונעשה מעשה על פיו יעו"ש. וע"כ נראה דכיון דאיכא פלוגתא בזה בין חתן בין בעל ברית אם אירע להם תענית שהוא משום מנהג כגון יאר צייט או ער"ה או עי"ת וכדומה יש להם לעשות התרה ואין להתענות כדי לצאת אליבא דכ"ע. ועיין עוד לקמן סי' תקס"ח סעי' ט' בהגה ובדברינו לשם בס"ד:

== כג ==

כג) '''שם''' בהגה. ואח"כ עושין החופה. ושכנה"ג בהגב"י או' ג' כתב דהמנהג לעשות החופה אחר תפלת שחרית עכ"ל וא"כ נהרא נהרא ופשטיה:

== כד ==

כד) '''[סעיף ד'] בשבת קודם לצום מכריז הש"ץ וכו'.''' דהיינו אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי צריך שיכריז ש"ץ להודיע לקהל באיזה יום יחול הצום. ואומר אחינו ישראל שמעו צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן. ב"י בשם הרד"א. פת"ע או' ט':

== כה ==

כה) '''שם.''' חוץ מט"ב. ואם מכריזין על חדש אב בשבת שלפניו כמו שאר החדשים באיזה יום יחול ר"ח עיין לעיל סי' תי"ז או' ה':

== כו ==

כו) '''שם.''' חוץ מט"ב וצום כפור וכו' והטעם לפי שהם ידועים לכל. יפ"ל ח"ג או ב':

== כז ==

כז) '''שם.''' וצום כפור וכו' ובס' או"ח דף ס"ה ע"ב כתב דאו"ה כתב זה משם י"א ובמקום צום כפור כתב צום גדליה. והב"ד היפ"ל שם. ולכן אף במקום שנוהגין להכריז על שאר צומות על צום גדליה אין מכריזין כמו ט"ב וכפור וכו' לפי שהוא ג"כ ידוע לכל:

== כח ==

כח) '''שם''' הגה. ומנהג האשכנזים שלא להכריז וכו' וכ"כ הלבוש. וטעמם היינו דכיון שהם כתובים בפסוק הרי הוא מקובל וא"צ הכרזה כדי לקבלו. יפ"ל ח"ב או' ד' ועיין לקמן סי' תקס"ב או' ע"ג:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]